הכתובה: מסמך עתיק שיכול לשנות את תוצאת הגירושין שלך

רוב הזוגות מתחתנים בלי לקרוא את הכתובה. היא נחתמת, מוסגרת, ולעיתים תלויה על הקיר. אבל כשהנישואין מגיעים לסיומם — פתאום מסתבר שמדובר במסמך משפטי בעל משמעות כלכלית של ממש. השאלה האם אפשר לדרוש כתובה ולקבל אותה היא אחת השאלות הנפוצות ביותר שמגיעות למשרדי — וגם אחת המורכבות ביותר. מי שאינו מכיר את שני הממדים — ההלכתי והאזרחי — עשוי לנהל מאבק ממושך שבסופו לא יקבל דבר.

מה הכתובה שווה — ומה כתוב בה?

הכתובה היא שטר התחייבות שהחתן חותם עליו תחת החופה. הסכום הבסיסי הנקוב בה הוא 200 זקוקי כסף לבתולה, שמתורגמים כיום — בהתאם לפרשנות הדיין — לסכום שנע בין אלפי שקלים. אולם רבות מהכתובות כוללות גם תוספת כתובה — סכום שהחתן מוסיף מרצונו — ואז מדובר לעיתים בנכס משמעותי ביותר. לכן, הצעד הראשון בכל תיק הוא לאתר את מסמך הכתובה המקורי ולהבין בדיוק מה כתוב בו.

מתי האישה זכאית לכתובה?

הזכאות לכתובה אינה אוטומטית. הכלל הבסיסי: האישה זכאית לכתובה כשהבעל הוא שגרם לפירוק הנישואין — בין אם הוא נתן גט מרצונו, ובין אם בית הדין חייב אותו לתת גט עקב מעשיו החמורים. אם שני בני הזוג אינם מעוניינים בהמשך חיי הנישואין ואין אשמה ברורה מצד מי מהם — בית הדין מגדיר אותם "מורדים זה על זה", ואז האישה עשויה להיות זכאית לעיקר הכתובה, אך לא לתוספת.

מתי האישה מפסידה את הכתובה?

שלושה מקרים קלאסיים שבהם האישה תאבד את זכותה לכתובה:

בגידה — ככל והאישה בגדה בבעלה בתקופת הנישואין, היא תפסיד את כתובתה. אין חילוק מתי אירעה הבגידה — בין בתחילת שנות הנישואין ובין לאחר הפרידה, כל עוד לא ניתן גט.

אלימות של האישה — ככל והאישה נקטה באלימות פיזית או מילולית קשה כלפי הבעל, בית הדין עשוי לשלול ממנה את הכתובה. המוניטין של "קורבן" אינו מגן אוטומטית — העובדות הן שמדברות.

אישה מורדת — אישה שהחליטה מיוזמתה להפסיק את חיי האישות — בין אם מכיוון ש"נמאס לה" ובין אם מטרתה ללחוץ על הבעל — מוגדרת "מורדת" ואינה זכאית לכתובה. חשוב להדגיש: פתיחת תיק גירושין על ידי האישה יכולה להתפרש כמרידה — ולכן תזמון הפנייה לבית הדין הוא שאלה אסטרטגית מכרעת.

"אין כפל מבצעים" — כשאין מה לריב

זהו אחד המושגים החשובים ביותר שאנשים אינם מכירים. בהתאם לחוק יחסי ממון, כשבני הזוג מתגרשים האישה זכאית למחצית מכל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין — פנסיה, חסכונות, נדל"ן. כשהסכום שמגיע לה מכוח חוק יחסי ממון גבוה מהסכום הרשום בכתובה, בית הדין לא ייתן לה את שניהם. זה נקרא "אין כפל מבצעים" — ולמעשה, אין כאן מה לריב.

דוגמה מהחיים: הכתובה מגיעה ל-50,000 ש"ח. הבעל צבר זכויות פנסיה של 400,000 ש"ח. האישה זכאית לחצי מהן — 200,000 ש"ח. במקרה זה, כתובה של 50,000 ש"ח אינה מוסיפה דבר — היא כבר קיבלה פי ארבעה ממנה מכוח החוק. ניהול הליך משפטי בעניין הכתובה במקרה כזה הוא בזבוז זמן, כסף ואנרגיה.

עו"ד וטוען רבני יהודה אבלס מסביר: "הטעות הנפוצה היא שאנשים חושבים שהכתובה היא תמיד שווה תביעה. לפעמים היא כבר 'קוזזה' מבלי שהצדדים הבינו את זה. מי שמכיר את שני המנגנונים — ההלכתי והאזרחי — יודע מתי להילחם ומתי לחסוך את המאמץ."

הכותב הוא עורך דין לענייני משפחה יהודה אבלס, המתמחה בייצוג בערכאות אזרחיות ורבניות כאחד.

***

כתבה שיווקית בחסות משרד יהודה אבלס, עורך דין וטוען רבני; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.