איך מנהלים אגודה שיתופית בזמן מלחמה?

מאות מושבים וקיבוצים ברחבי הארץ מתמודדים בימים אלה עם מציאות מורכבת כאשר חברי ועד במילואים, עובדים נעדרים, וקיים צורך לקבל החלטות כלכליות משמעותיות בזמן אמת. במציאות כזו, בה החלטות מתקבלות לעיתים מתוך מקלט, מתעוררות שאלות משפטיות לא מעטות. ריכזתי מספר מהשאלות העיקריות שנשאלתי בתקופה האחרונה כעורכת דין בתחום האגודות השיתופיות.

איך ממשיכים לנהל אגודה כאשר חברי אגודה רבים במילואים?

כאשר מספר גדול של חברי אגודה שיתופית מגויסים למילואים, מצב שכיח במיוחד במושבים ובקיבוצים בתקופות חירום, ניהול האגודה עשוי להפוך לאתגר לא פשוט. עם זאת, הדין הישראלי מספק מספר כלים שמאפשרים להמשיך את הפעילות גם בתנאים כאלה.

ראשית, ברוב האגודות השיתופיות הניהול השוטף של האגודה מופקד בידי ועד ההנהלה. גם כאשר חלק מחברי האגודה או אף חלק מחברי הוועד מגויסים למילואים, הוועד רשאי להמשיך לקבל החלטות כל עוד רוב חברי הוועד משתתפים בישיבה.

כמו כן, תיקון לתקנות האגודות השיתופיות משנת 2024 מאפשר לאגודה שיתופית לקיים הצבעות דיגיטליות. התיקון קובע עקרונות מנחים לעניין קיום ההצבעות, אולם מאפשר לחברי האגודה לקבוע בעצמם את המנגנון הטכנולוגי המתאים.

הנוסף, ביום 10.3.26, חתם שר הכלכלה על צו שיאפשר לחברי אגודות ביישובים להצביע באסיפה הכללית באמצעות ייפוי כוח לחבר אגודה אחר או לקרוב משפחה מדרגה ראשונה. מובהר כי הצו אינו זמני ולא יפקע בתום מצב החירום.

האם אגודה שיתופית נחשבת ל"מפעל חיוני"?

אגודה שיתופית אינה מוגדרת באופן אוטומטי כ"מפעל חיוני" שזכאי להמשיך לפעול ככל האפשר גם בתקופת מלחמה. עם זאת, במקרים רבים פעילות המבוצעת במסגרת אגודה שיתופית עשויה להיחשב כחיונית, כגון אגודות המפעילות משקים חקלאיים ומפעלים יצרניים.

על האגודה מוטלת אחריות להחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה כי מדובר במפעל חיוני ולעדכן את כלל העובדים על כך שהיא מוגדרת ככזו.

האם על האגודה להמשיך לשלם שכר כרגיל?

ככלל, אם האגודה מוגדרת כ"מפעל חיוני" והעובדים ממשיכים להגיע לעבודה, יש לשלם להם שכר כרגיל. לעומת זאת, אם פעילות האגודה מושבתת בשל המצב הביטחוני והעובדים אינם עובדים בפועל, נכון לעכשיו, אין חובה אוטומטית לשלם שכר.

חשוב לזכור כי במלחמות ובמבצעים ביטחוניים קודמים המדינה קבעה מנגנוני פיצוי מיוחדים, במסגרתם מעסיקים קיבלו פיצוי בגין שכר ששולם לעובדים שנעדרו מהעבודה עקב המצב הביטחוני. כך למשל הופעל בעבר "מסלול שכר", שבמסגרתו ניתן היה לקבל פיצוי ממס רכוש עבור תשלום שכר לעובדים שנאלצו להיעדר מעבודתם.

האם חברי ועד חשופים לאחריות משפטית בתקופת מלחמה?

כן. גם בתקופת מלחמה חברי ועד האגודה השיתופית מחויבים לפעול בהתאם לחובות המוטלות עליהם מכוח הדין והתקנון, ובראשן חובת זהירות, חובת אמונים וחובת פעולה בתום לב. משמעות הדבר היא שעליהם לקבל החלטות סבירות, לשקול את טובת האגודה ולפעול במסגרת הסמכויות שהוקנו להם.

עם זאת, כלל שיקול הדעת העסקי מעניק לחברי הוועד הגנה מסוימת מפני אחריות אישית, כל עוד ההחלטות התקבלו בתום לב, ללא ניגוד עניינים ועל בסיס מידע סביר שעמד בפניהם באותה עת. לכן, גם אם בדיעבד יתברר כי החלטה מסוימת לא הייתה מוצלחת, אין משמעות הדבר בהכרח כי חברי הוועד יישאו באחריות אישית.

מה הדין ביחס לבחירות למוסדות האגודה בתקופת מלחמה?

בסבבים קודמים, המחוקק קבע הסדרים מיוחדים שנועדו להתמודד עם הקושי לקיים בחירות בתקופת חירום. כך למשל, במלחמת "חרבות ברזל" נחקק חוק שאפשר לדחות את מועד כינוס האסיפה הכללית ואת הבחירות לרשויות האגודה בארבעה חודשים. במקביל הוארכה גם כהונתם של מוסדות האגודה הקיימים.

בעקבות מבצע שאגת הארי, ביום 16.3.26 פורסמה להערות ציבור הוראת שעה המעניקה לרשמת האגודות השיתופיות סמכות להארכת כהונת ועד נבחר של אגודה ורשויות האגודה בכלל, ב- 3 חודשים נוספים.

האם חברי אגודה חייבים להמשיך לעמוד בהתחייבויות כספיות כלפי האגודה בתקופת מלחמה?

ככלל, ההתחייבויות של חברי האגודה כלפי האגודה ממשיכות לחול גם בתקופת חירום. עם זאת, בכפוף לתקנון, האסיפה הכללית או ועד האגודה ככל והוסמך לכך רשאי להחליט על הקלות זמניות, דחיית תשלומים או הסדרים אחרים.

מי יפצה את האגודה בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהמלחמה?

חוק מס רכוש וקרן פיצויים מאפשר קבלת פיצוי מהמדינה בגין נזקים שנגרמו לרכוש (מבנים, ציוד, מלאי, שדות, לולים, רפתות ועוד) כתוצאה מפעולות איבה או מלחמה, בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בחוק ובהגשת תביעה מתאימה לרשות המיסים.

בסבבים קודמים, למשל במלחמת "חרבות ברזל", מעבר לפיצוי על נזק פיזי לרכוש, המדינה הפעילה מסלולי פיצוי בגין נזק עקיף (חוסר יכולת לעבד שדות, סגירת מפעל, ירידה דרמטית בהכנסות ועוד). במסגרת זו, האגודה יכלה לבחור במסלולים כמו "מסלול שכר" ו"מסלול מחזורים", שאפשרו להם לקבל פיצוי על ירידת פעילות והוצאות שכר.

כיצד ניתן לשמור על שקיפות מול חברי האגודה בתקופת מלחמה?

דווקא בתקופות משבר חשוב להגביר את רמת השקיפות. מומלץ לעדכן את חברי האגודה באופן שוטף באמצעות הודעות, קבוצות תקשורת ייעודיות או כינוס אסיפות מקוונות. עדכון שוטף לגבי החלטות, מצב כלכלי וצעדים שננקטים עשוי להפחית מתחים ולמנוע מחלוקות.

מנהיגות תחת אש

מלחמה אינה משעה את הדין. דווקא בתקופות כאלה נדרשות הנהלות האגודות לקבל החלטות מורכבות במהירות, ולעיתים תחת לחץ כבד.

ניהול נכון של האגודה, תיעוד החלטות, שקיפות מול החברים וליווי משפטי מתאים יכולים לעשות את ההבדל בין התמודדות מוצלחת עם המשבר לבין, חלילה, סכסוכים משפטיים שילוו את האגודה גם אחרי המלחמה.

• המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
• "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים ואנרגיה מתחדשת. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
• אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

***

כתבה שיווקית בחסות איילת רייך- משרד עו"ד נוטריון וגישור; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.