הסוף להברחות הנכסים בתחפושת משפחתית עת נקלע בן משפחה להליכי חדלות פירעון

השופטת מירב קלמפנר-נבון קובעת: גם הסתלקות מירושה מלפני עשור – תבוטל אם נועדה להבריח רכוש מהנושים; ביהמ"ש של חדלות פירעון פסק לאחרונה החלטה אשר מסעירה את תחום חדלות הפירעון. פסק דין טרי של כבוד השופטת מירב קלמפנר-נבון מבית משפט השלום בחיפה (תיק 54416-10-24) עשוי לשנות את האופן שבו חייבים, יורשים ונאמנים מתייחסים להסתלקויות מירושה. לראשונה, בית המשפט ביטל הסתלקות מירושה שבוצעה לפני יותר מעשר שנים, בטענה שמדובר למעשה במתנה שנועדה להבריח נכסים – וקבע כי גם בחלוף תקופות ההתיישנות בחוק חדלות פירעון, ניתן לבטל את העסקה מכוח חוק המתנה.

לא עוד “זה כבר ישן מדי”...

הנאמן, שמונה לנכסי חייב שנכנס להליך חדלות פירעון בשנת 2024, גילה כי עוד בשנת 2014 ויתר החייב על חלקו בדירת הוריו לטובת אחיו. הדירה לא נרשמה מעולם על שמות האחים, והנאמן טען: זו לא הסתלקות תמימה – זו הברחת רכוש במסווה של מחווה משפחתית. לכאורה, חלפו כל המועדים שבהם ניתן לבטל הענקות לפי סעיפי החוק – שנתיים או ארבע שנים לכל היותר – בהתאם להקשר. אבל הנאמן לא ויתר. הוא שלף נשק משפטי אחר: חוק המתנה, תשכ"ח–1968, שמאפשר לחזור ממתנה כשחלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של נותן המתנה. ומתי חלה הרעה ניכרת יותר מאשר ביום שבו אדם נכנס להליכי חדלות פירעון?

בית המשפט פסק - “הנאמן נכנס לנעלי החייב – גם לעניין חוק המתנה”

בהחלטתה, השופטת קלמפנר-נבון קבעה חד-משמעית כי אין הצדקה להגביל את סמכות הנאמן רק לחוק חדלות פירעון.

הנאמן, כך נקבע, רשאי להפעיל גם חוקים כלליים אחרים כדי להשיב לקופת הנושים את מה שנלקח ממנה שלא כדין.

במקרה זה – כל עוד המתנה (הסתלקות) לא נרשמה בפועל, מדובר רק בהתחייבות שניתן לבטל.

ובמילים פשוטות: גם אם החייב “העביר” את חלקו בדירה לאחיו לפני עשר שנים – העסקה לא סגורה.

הנאמן יכול לפתוח אותה מחדש, אם יש ראיות שהיא נועדה להבריח נכסים.

בפסק דינו זה קובע ביהמ"ש את קדימות עניין הצדק ע"פ פרוצדורה וטכניקה.

ההחלטה מסמנת שינוי תפיסתי חשוב: במקום להיצמד למועדים נוקשים של התיישנות, בית המשפט מבכר את הצדק המהותי – הגנה על קופת הנושים מפני הברחות רכוש מתוחכמות. המסר לחייבים ברור: גם עסקאות “משפחתיות” שנעשו לפני שנים, אינן חסינות עוד. המסר לנאמנים חד לא פחות: אל תוותרו על נכסים רק בגלל שהשנים חלפו. אם יש בסיס לביטול הענקה, החוק עומד לצדכם – גם אם לא זה שמופיע בכותרת ההליך.

וקצת מעבר למקרה: ומעבר לסיפור הפרטי, מדובר בהחלטה שמרחיבה את תפקיד הנאמן ומעניקה לו ארגז כלים משפטי רחב בהרבה. הנאמן אינו בהכרח מוגבל טכנית להוראות חוק חדלות פירעון ואינו מחויב בהכרח ללוחות זמנים נוקשים מקום בו צדק לא ייעשה; הוא שחקן אקטיבי בשיקום הצדק הכלכלי.

פסיקתה של השופטת קלמפנר-נבון מביהמ"ש הינה קריאת השכמה:

הדין הישראלי לא מתכוון להמשיך לעצום עין מול הברחות נכסים במסווה של הסתלקויות או מתנות בין קרובים גם כאשר תמה התקופה הנקובה הנקובה בחוק חדלות פירעון.

לא עוד.

מאת מיכאל גבור עו"ד - נאמן מחוז חיפה, מיכאל גבור, חברת עו"ד

***
כתבה שיווקית מטעם מיכאל גבור, חברת עו"ד. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100