תאונות עבודה ב־2026: בין זירת העבודה לשדה הקרב – מה חשוב לדעת על הזכויות שלכם

אימבר גולן פרטוש, עו"ד מומחית בתחום תאונות העבודה ותביעות המוסד לביטוח לאומי, מסבירה כי “בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית כמו מבצע ‘שאגת הארי’, אנו רואים עלייה במקרים גבוליים – אירועים שמתרחשים בזמן העבודה, אך מושפעים ישירות מהמצב הביטחוני”.

פגיעה בזמן מלחמה – תאונת עבודה או פגיעת איבה?

אחת השאלות המרכזיות שעולות בימים אלו היא כיצד מסווגים פגיעה שאירעה בזמן עבודה, אך קשורה לאירוע ביטחוני – למשל נפילה בדרך למרחב מוגן, פציעה כתוצאה מהדף, או חרדה שהתפתחה בעקבות רסיסים שנפלו בסמוך.

לדברי עו"ד פרטוש, “ההבחנה בין תאונת עבודה לבין פגיעת איבה היא קריטית, משום שכל מסלול מעניק זכויות שונות. יש מקרים בהם ניתן לבחור את המסלול המתאים, אך הבחירה חייבת להתבצע באופן מושכל”.

כך למשל, עובד שנפגע תוך כדי ביצוע עבודתו, גם אם האירוע נגרם עקב מתקפה ביטחונית, עשוי להיות מוכר הן כנפגע עבודה והן כנפגע איבה. עם זאת, לכל מסלול יש השלכות שונות – הן מבחינת גובה הקצבאות, הן מבחינת ההכרה הרפואית והן מבחינת הזכויות הנלוות.

“בחירה לא נכונה במסלול עלולה להוביל לאובדן זכויות משמעותי”, מדגישה פרטוש. “לכן חשוב לבחון כל מקרה לעומק, ולא לפעול באופן אוטומטי”.

עבודה מהבית – גם כאן זו יכולה להיות תאונת עבודה

המעבר לעבודה מהבית, שהפך לנפוץ במיוחד בתקופות ביטחוניות, מעלה שאלה נוספת: האם פגיעה בבית יכולה להיחשב תאונת עבודה?

התשובה, באופן מפתיע, היא כן – אך בתנאים מסוימים.

“הדין בישראל מכיר בכך שעבודה מהבית היא סביבת עבודה לכל דבר”, מסבירה עו"ד פרטוש. “אם עובד נפגע תוך כדי ועקב עבודתו – גם אם מדובר בביתו הפרטי – קיימת אפשרות להכיר באירוע כתאונת עבודה”.

כך למשל, נפילה במהלך עבודה מול מחשב, פציעה בזמן שיחה מקצועית, או אפילו אירוע רפואי שמתרחש תוך כדי ביצוע משימות העבודה – עשויים להיות מוכרים, בכפוף להוכחת הקשר לעבודה.

עם זאת, האתגר המרכזי במקרים אלו הוא ראייתי. “בניגוד למקום עבודה מסודר, בבית אין תמיד עדים או תיעוד ברור. לכן חשוב מאוד לתעד את האירוע, לדווח בזמן, ולשמור על רצף ראייתי”, היא מדגישה.

מקרים נוספים שמוכרים כתאונות עבודה ב־2026

מעבר למקרים הקלאסיים של פגיעות פיזיות במקום העבודה, הפסיקה והפרקטיקה בשנים האחרונות הרחיבו את ההכרה גם למקרים נוספים.

בין היתר, ניתן למצוא:

• תאונות בדרך לעבודה או ממנה, לרבות סטיות סבירות מהדרך

• פגיעות נפשיות כתוצאה מאירועים חריגים בעבודה

• החמרת מצב רפואי עקב תנאי עבודה

• פגיעות שנגרמו במהלך פעילות נלווית לעבודה, כגון הכשרות, ימי גיבוש או שליחויות

לדברי עו"ד פרטוש, “אחד השינויים המשמעותיים הוא ההכרה הגוברת בפגיעות שאינן ‘קלאסיות’. עובדים רבים אינם מודעים לכך שגם אירועים מורכבים יותר עשויים להיחשב תאונת עבודה, ולכן אינם ממצים את זכויותיהם”.

מה חשוב לעשות מיד לאחר הפגיעה?

השלב הראשוני לאחר הפגיעה הוא קריטי להמשך ההליך.

עו"ד פרטוש מדגישה מספר כללים מרכזיים: יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בהקדם ולציין כי מדובר בפגיעה בעבודה, לדווח למעסיק באופן מיידי, לתעד את נסיבות האירוע ככל הניתן, ולשמור כל מסמך רפואי או רלוונטי.

“טעויות בשלבים הראשונים – כמו תיעוד חסר או דיווח לא מדויק – עלולות להשפיע באופן ישיר על סיכויי ההכרה ועל היקף הזכויות”, היא מסבירה.

ליווי משפטי שעושה את ההבדל

לצד המורכבות ההולכת וגוברת בתחום, הניסיון מלמד כי ליווי משפטי מקצועי כבר מהשלבים הראשונים של ההליך עשוי להשפיע באופן מהותי על אופן ניהול התיק ועל היקף הזכויות שימומשו בפועל. משרד עורכי דין אימבר גולן פרטוש, המדורג כמוביל בתחום נזקי הגוף והביטוח הלאומי על ידי Dun’s 100 ו-BDI מייצג נפגעים מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח, מס הכנסה ומשרד הביטחון, וצבר ניסיון של למעלה מ־13,000 ועדות רפואיות עם שיעור הצלחה של כ־96%. ניסיון זה מאפשר בחינה מדויקת של כל מקרה והובלתו עד למיצוי מלא של הזכויות וקבלת הפיצוי המקסימלי.

לסיכום

בשנת 2026, ההבנה מהי תאונת עבודה כבר אינה פשוטה כפי שהייתה בעבר. השילוב בין מציאות ביטחונית מורכבת לבין שינויים בהרגלי העבודה מחייב בחינה מעמיקה של כל מקרה, והיכרות עם המסלולים האפשריים למימוש זכויות.לדברי עו"ד אימבר גולן פרטוש, “הדבר החשוב ביותר הוא לא להניח הנחות. כל מקרה צריך להיבחן לגופו, מתוך הבנה מלאה של הזכויות והאפשרויות העומדות בפני הנפגע”.

***

כתבה שיווקית בחסות אימבר גולן פרטוש, משרד עורכי דין ונוטריון; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.