ההחלטה שלא מתקבלת: למה כל כך קשה לקבל החלטה להתגרש

"לירון, נעים מאוד. שמי ענת. לקח לי 10 שנים לעשות את השיחה הזו אליך. כבר שנים ארוכות שאני בנישואין לא טובים. לא מאושרת ולעיתים ממש אומללה. פעמים רבות על סף פרידה, מתלבטת מה נכון לעשות ואיך אפשר להמשיך ככה, ובכל זאת לא מסוגלת לקבל את ההחלטה להתגרש. עכשיו החלטתי שדי, מספיק להתלבט והתקשרתי אליך לקבל ייעוץ ועזרה."

כעו"ד ומגשרת לגירושין, פעמים רבות אני שומעת מאנשים שמתקשרים אלי, שלקח להם זמן ממושך מאוד לקבל את ההחלטה להתגרש. לעיתים אני מלווה את הלקוחות בהתלבטות הזו לאורך שנים ארוכות, כאשר מעת לעת הם יוצרים קשר, מתייעצים, מעדכנים, ואז ממשיכים בנישואין – עד המשבר הבא והטלפון הבא אלי.

אז למה בעצם כל כך קשה לאנשים לקבל את ההחלטה להתגרש ? מה גורם להם להישאר תקועים ולא מסופקים בחיי נישואין רעועים ? מה עובר על האדם המתלבט האם להתגרש ? מה בכל זאת יכול לעזור בקבלת ההחלטה ומה אפשר להציע בגישור לזוגות שעדיין מתלבטים ?

הנישואין כרכיב משמעותי בזהות העצמית שלנו

ההחלטה להתגרש נחשבת לאחת ההחלטות הקשות, הגורליות והמורכבות ביותר שאדם עשוי לקבל במהלך חייו. קבלת ההחלטה להתגרש קשורה לכל ההיבטים הכי עמוקים של נפשנו מאחר והנישואין אינם רק קשר זוגי, אלא רכיב משמעותי בזהות העצמית שלנו ובדימוי העצמי שלנו. החלטה על גירושין מערערת את הזהות שלנו ואת ההגדרה העצמית שלנו (כבני זוג, כהורים וכאנשים בכלל) ומשפיעה על כל תחומי החיים שלנו, ולפיכך היא דורשת מאיתנו לבנות ולארגן מחדש את סיפור החיים שלנו. פירוק הזהות הקיימת ובניית הזהות החדשה הינו תהליך מורכב, המצריך כוחות ואומץ רב, גם כאשר המציאות הנוכחית אינה מספקת.

הפחד מהעתיד הלא נודע ומההשלכות של פירוק התא המשפחתי

גורם משמעותי נוסף בהתלבטות לקראת גירושין הוא הפחד הגדול מפני העתיד הלא ידוע, הגורם לעיתים לשיתוק היכולת לפעול. האדם השוקל להתגרש חושש מההשלכות של פירוק התא המשפחתי ובעיקר הוא חושש מהשפעת הגירושין על הילדים. פחד זה מתגובת הילדים ממשיך לעיתים גם כשהילדים כבר גדולים, ואפילו במקרים שהם כבר עזבו את הבית.

פחדים נוספים הם הפחד מבדידות ומהשארות לבד, הפחד מהקושי הכלכלי הכרוך במימון שני משקי בית במקום אחד, הפחד מתגובות הסביבה (החברים והמשפחה המורחבת), הפחד להתמודד עם הליכים משפטיים ורגשיים מורכבים ועוד.

תחושת הכישלון והתקווה לשינוי

למרות הלגיטימציה ההולכת וגוברת לגירושין והעלייה המשמעותית בשיעור הגירושין, החברה עדיין נוטה לראות גירושין כ"משהו שלא הצליח" והאדם המחליט להתגרש לעיתים חווה את הגירושין ככישלון ונושא עימו תחושות אשמה ובושה. תחושות אלו מעכבות את קבלת ההחלטה שכן האדם מנסה בכל כוחו להימנע מהכישלון.

ניסיון זה גם מתחבר למאפיין נוסף של שלב ההתלבטות והוא התקווה לשינוי. רבים נאחזים ברגעים הטובים, בזיכרונות מהעבר או בהבטחות לעתיד טוב יותר ומשתמשים בתקווה כמנגנון דחייה לקבלת ההחלטה ("אחרי שהילדים יעזבו את הבית אעשה את הצעד", אחרי שאתבסס בעבודה אוכל להרשות לעצמי להתגרש").

לצד התקווה אנו רואים הכחשה ומזעור של חומרת הבעיות, ושכנוע עצמי ש"אצל כולם זה ככה" וש"אולי המצב לא כל כך נורא ואפשר להמשיך ככה".

שלב ההתלבטות מאופיין אם כן באמביוולנטיות רבה, ברגשות סותרים ובהרבה הליכה קדימה ואחורה. ההתלבטות הממושכת, שלרוב הינה סמויה מן העין ומתחוללת בעיקר בנפשו של האדם השוקל להתגרש, מלווה לא פעם במעגלי חשיבה חוזרים, בשקילת היתרונות אל מול החסרונות ובדיאלוג פנימי מתיש בין להישאר לבין לעזוב, היוצר עומס נפשי ולעיתים אף תחושת קפאון. במצב כזה כדאי ורצוי להיעזר באיש מקצוע טיפולי היכול לסייע בקבלת ההחלטה.

עבור חלק מהאנשים התהליך מוביל בסופו של דבר לבחירה להישאר ולעבוד על הקשר ממקום בוגר ומודע יותר ועבור אחרים הוא מוביל להחלטה להתגרש, החלטה כואבת אך ברורה, המלווה בתחושת הקלה לצד האבל על מה שהיה ועל מה שכבר לא יהיה.

האם נכון לפנות לגישור במצב של התלבטות ?

הליך הגישור מתחיל בדרך כלל כאשר אחד מבני הזוג החליט להתגרש, הודיע על רצונו בגירושין והצד השני משתף פעולה עם רצון זה, או כאשר שני בני הזוג החליטו להתגרש.

במצב שבו בני הזוג מתלבטים באשר להמשך דרכם הגורמים המעורבים הם לרוב אנשי מקצוע טיפולים – פסיכולוגים, מאמנים, יועצים ומטפלים זוגיים. אבל לא תמיד זה כך. יש זוגות שפונים לגישור כשהם עדיין בשלב ההתלבטות.

במקרים כאלו, הליך הגישור יכול לשמש כמרחב לבדיקת וקבלת ההחלטה עצמה. במסגרת הגישור נוכל לאפשר שיח פתוח, מובנה ובטוח על שאלות וסוגיות שטרם קיבלו מענה, להבחין בין משבר שניתן לעבוד עליו לבין קשר שהגיע לסיומו להפחית את רמת העוינות והפחד, ולמקד את הצדדים לקבלת ההחלטה. חשוב להדגיש, שהגישור אינו טיפול זוגי ומטרתו אינה לתקן את הקשר. המטרה הינה להתבונן על הקשר הזוגי ולהגיע לבהירות באשר לרצונם של כל אחד מהצדדים, כאשר במידה וההחלטה תהיה להישאר ביחד ייתכן והליך הגישור יופסק ובני הזוג יפנו לטיפול זוגי.

אופציה נוספת הקיימת לנו בהליך גישור הינה לערוך עבור בני הזוג הסכם הקרוי "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין". הסכם כזה הינו כלי ייחודי המתאים לזוגות שעדיין מעוניינים לשקם את הקשר, אך גם האפשרות של פרידה כבר נוכחת ונלקחת בחשבון. זהו הסכם משפטי הכולל שני מסלולים: האחד קובע כללים והתחייבות לתקופה מוגדרת של ניסיון לשיקום הקשר ("שלום בית"), והשני קובע מראש את תנאי הפרידה והגירושין, אם מי מהצדדים יחליט בשלב כלשהו שברצונו להיפרד. יתרונו המרכזי של ההסכם הוא בכך שהוא מאפשר לזוג להישאר יחד מתוך בחירה מודעת ולא מתוך פחד, תוך הפחתת חוסר הודאות הכרוך בהחלטה עתידית. הידיעה שגם אם בני הזוג יגיעו בסופו של דבר לגירושין – הם יהיו ברורים ותנאיהם מוסכמים מראש – יוצרת לעיתים מרחב רגשי בטוח יותר לנסות באמת.

מאת לירון שיינקמן, עו"ד, מגשרת ומרצה לגישור, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון בפסיכולוגיה http://familylaw.co.il

***

כתבה שיווקית בחסות לירון שיינקמן, משרד עורכי דין וגישור; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.