בפרשת 'שופטים' נכתבו כמה מהמשפטים המוכרים ביותר בתורה, שניים מהם, שנכתבו בסמוך, מוכרים לכל אדם בישראל, גם אנשים מחוץ למערכת המשפט: "ושפטו את העם משפט צדק", ו - "צדק צדק תרדוף". מה הוא צדק? כבר במקרה הזה ישנה דעה שרווחת בחלק כמה מפרשני המקרא שמציינים כי הכוונה היא לצדק פרוצסואלי, שכל עוד ההכרעה נעשית בצורה אובייקטיבית היא נחשבת למשפט צדק – כי הרי לעולם לא באמת נדע אם היא משקפת באופן מוחלט את הצדק, כל שכן במקרים שאין צדק מוחלט אלא רק צדק יחס.
"שופטים הם לפני הכל בני אדם שמביאים איתם סל של ערכים, אמונות, תפיסת עולם, ופרשנות לגבי המושג צדק", אומר עו"ד זיו בייטל, מומחה לענייני משפחה הפועל מעל לשני עשורים בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים, וייצג אלפי לקוחות באלפי דיונים ותיקים שונים בערכאות השונות, כולל בית המשפט העליון ובית הדין הרבני הגדול, "השוני ביניהם ובתפיסת העולם שלהם בא לידי ביטוי גם בהחלטות שהם מקבלים בפסקי דין. מאחר ובתחום דיני המשפחה יש הרבה מקום להתרשמות, לפרשנות, לשפיטה לפי סולם ערכים פנימי, פעמים רבות אנחנו רואים מקרים משפטיים זהים או דומים מאוד שבהם שופט א' מקבל החלטה X, ושופט ב' מקבל החלטה Y. מאחר ותחום דיני המשפחה הוא ממש עניין של דיני נפשות, מערכת המשפט חייבת לעשות הכל כדי לייצר אחידות בנושא – ויפה שעה אחת קודם".
"לפעמים אדם לא מגיע במיטבו ולפעמים מצבו והמסרים שלו לא מונגשים או מיוצגים נכון – ואז כל העתיד שלו – הילדים, הכסף, משתנה לרעה באחת"
כמו החיים עצמם, תחום דיני המשפחה הוא רחב, מגוון ובעל אספקטים רבים. הוא תחום אמוציונלי שפעמים רבות אין מישהו שצודק בו באופן מוחלט, יש מרחב גדול לפרשנות והתרשמות מהצדדים המתדיינים, ויש גם הבדלי גישות בין האופן ששופטים או דיינים רואים את ערכי המשפחה וחוקיה, מה שיוצר חוסר אחידות משפטית, "המדינה לא קבע הלכה ברורה בכל הקשור לסמכויות הערכאות וחילק אותן באופן שמאפשר מרוץ סמכויות, כאשר ברור שבית הדין הרבני ובית המשפט יחזיקו במקרים מסוימים בגישות שונות באופן מהותי – על תיקים זהים ודומים", מסביר עו"ד בייטל, "דוגמה לכך ניתן לראות בכל הקשור למזונות. מאחר ובית הדין נוקט באופן תכוף בגישת קביעת מזונות עבור הילדים - עורכי דין רבים יעדיפו לקחת דווקא את הלקוחות הנשים לבית הדין כי הסיכוי למזונות שם גדול בהרבה. לעומת זאת, בבתי המשפט לענייני משפחה נהוג יותר לעשות חלוקה שונה עם נטייה למשמורת משותפת שמחלקת באופן שווה יותר את ההוצאות על הילדים בין הגבר והאישה".
לדברי עו"ד בייטל, חוסר האחידות מייצר אתגר משמעותי עבור עורכי הדין, לקוחות, אך גם למערכת המשפט שאמורה לפעול באופן שוויוני ואחיד כלפי כול אדם, "צריך שיהיה משפט אחד, ניתוב פסיקתי אחיד – אבל פעמים רבות הדברים עובדים בצורה אחרת. יכולה להיות סיטואציה שמקבלים פסקי דין שונים בתכלית על אותו דבר. לפעמים רואים פסקי דין ששופטים מחליטים להקל על מקרה דומה בו שופטים אחרים החליטו להחמיר.
לעיתים זה קורה בעקבות האופן שבו התרשמו השופטים מהמתדיינים, לפעמים בגלל האופן שבו פעלו עורכי הדין – כאשר מדובר על התרשמות חד פעמית שלא לוקחת בחשבון שאולי באותו היום למתדיין או לעורך הדין יש יום לא טוב – ולפעמים זה ממש בגלל התפיסה הדתית, המגדרית או באם השופט או הדיין ליברל או שמרן. במקרים מסוימים יצא לי לראות שבית משפט מביא למשל מומחה מטעמו שאמור לקבוע חוו"ד בעניין מסוים ואז שופטים שרואים את התמונה עם אג'נדה מסוימת מנווטים את המומחה לכיוון אחר, או מבקשים עוד חוו"ד. לעיתים זה מראה על נחישות להגיע לצדק – כפי שהוא נתפס בעיניהם – אולם אחרים יפעלו בצורה אחרת במקרה דומה. זה מייצר חוסר אחידות שפוגע יותר מכל במערכת המשפט עצמה".
"אחד מתחומי השיפוט הקשים ביותר"
תחום דיני המשפחה הוא אחד מהתחומים המגוונים, המעניינים, אך גם המאתגרים ביותר. התיקים כאמור מאוד אמוציונליים, מעורבים בהם ילדים, טרגדיות, בגידות, פגיעות פיזיות ומיניות, ומריבות שקורעות משפחות. שופטי בית המשפט ודייני בית הדין הרבני נאלצים מדי יום לעמוד בפני הכרעות לא פשוטות, ולא פעם נקלעים בעצמם למערבולת רגשות, "עבודת שופטי ודייני תחום דיני המשפחה היא קשה, אולי הקשה ביותר בעולם המשפט.
הם עוברים בין תיק לתיק, בין משפחה למשפחה, בין עולם אחד לעולם אחר, ולרוב מדובר על מצבים משבריים קשים שמעוררים מנעד רחב של רגשות בקרב האנשים שנמצאים באולם הדיונים. הם עושים עבודת קודש שלא תמיד מתגמלת, והחשיפה למצבים האלה מייצרת סגנון שיפוט מסוים שהוא לעיתים מאוד אישיותי כי בסופו של דבר השופטים הם בני אדם והם לא כהי חושים" אומר עו"ד בייטל, שלא מודה בכך בפה מלא, אך מאשר שעורכי דין מתחום דיני המשפחה נוהגים פעמים רבות לברר מי השופט או הדיין שמנהל את התיק ומתאימים את הקו המשפטי בהתאם לזהות ולתפיסת העולם של השופטים והדיינים, "יש לא מעט קולגות שאני מדבר איתם ושומע מהם את אותה הטענה.
אתה מגיע לדיון ומרגיש שהאמת איתך אבל אתה "לא מגיע" לדיין או לשופט כי מעניינים אותו דברים אחרים, כי הסמנטיקה שלו שונה, ואז יכולה לקרות סיטואציה של התנגשות עם הסמכות המשפטית, נוצרת טינה, וזה בהחלט עשוי להשפיע על ההחלטה הסופית – לכן עורכי דין רבים מבררים על השופטים והדיינים שמונו לתיק שלהם מאחר והם מבינים שיש לעיתים חשיבות לדבר עם השופטים והדיינים בשפה שלהם, בשפה שאליה הם מתחברים".
המצב המתואר ואשר נטען על ידי עורכי דין מראה עוד יותר לכאורה את הצדק הסובייקטיבי שנעשה בבית המשפט ובבתי הדין, "צריך שיהיה בית דין אחד לכולם, לא בית משפט ובית דין רבני – או לפחות לייצר הלכה אחידה וברורה עם פחות מקום לשיקול דעת סובייקטיבי. אני מכיר את עולם המשפט בישראל בתחום דיני המשפחה באופן מאוד מעמיק, אני מכיר את הדיינים והשופטים הטובים שיש למערכת המשפט בישראל להציע. במקביל, כולם יודעים שאין אחידות, לפעמים זה ממש זועק לשמיים, אבל הצעדים לעבר משפט צדק אבסולוטי לא נעשים, ובסופו של דבר זה פוגע בכולם".
ראיון עם עו"ד זיו בייטל, מומחה לענייני משפחה וירושה.