לא כל האופציות פתוחות: חלוקת אופציות בהליכי גירושין מורכבת ממה שחושבים
חלוקת אופציות בין בני זוג שנפרדים לא בהכרח תהיה סימטרית ובפועל מושפעת ממטרת ההקצאה המקורית, הערכאה שבה מתנהל התיק וגורמים אחרים. חלוקת אופציות בין בני זוג שנפרדים לא בהכרח תהיה סימטרית ובפועל מושפעת ממטרת ההקצאה המקורית, הערכאה שבה מתנהל התיק וגורמים אחרים. היוועצות מקדימה תאפשר חלוקה הוגנת ומשתלמת
פורסם:
כשעובדי הייטק מקבלים אופציות, הם לא בהכרח מקבלים כסף לחשבון. מדובר בזכות עתידית לרכוש מניות, לרוב לאחר תקופת הבשלה ובכפוף לתנאים נוספים. אלא שבין מועד ההקצאה למועד המימוש יכולים לעבור שנים, וביניהם עשויים להתחולל גם פרידה וגירושים. פתאום עולה שאלה שאין לה תשובת “חצי־חצי” פשוטה: האם אופציות שהוענקו בזמן הנישואים, אך הבשילו רק לאחר הפרידה, הן נכס משותף?
מועד הקרע (המועד שבו הסתיימה השותפות הכלכלית בין בני הזוג) באופן עקרוני הוא נקודת המוצא. הוא מסמן את המועד שבו הסתיימה השותפות הכלכלית בין בני הזוג, אך הוא אינו פותר לבדו את שאלת האופציות. צריך לבחון מתי הוקצתה כל פעימה של אופציות, מהו מועד ההבשלה שלהן, האם העובד נדרש להמשיך לעבוד בחברה, ובעיקר: מה הייתה מטרת ההקצאה. אופציות שניתנו כתגמול על עבודה שכבר בוצעה עשויות להיחשב נכס בר־איזון (נכס הנחשב כחלק מהרכוש המשותף ומחולק בין בני הזוג), גם אם ניתן לממש אותן רק בעתיד. לעומת זאת, אופציות שנועדו בעיקר לתמרץ את העובד להישאר בחברה לאחר הפרידה עשויות להיות מחולקות באופן יחסי בלבד.
בפסק דין שעסק באופציות בלתי סחירות של חברת הזנק, בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה את הטענה שלפיה יש לקבע את השווי ביום הקרע ולהותיר את כל העלייה העתידית בידי העובד. ההכרעה, שאושרה בהמשך בבית המשפט המחוזי, הכירה בכך שבת הזוג עשויה להיות שותפה לאותו "חלום" שנבנה בזמן החיים המשותפים: היא נשאה, במישרין או בעקיפין, גם במחיר של שכר נמוך יותר ובסיכון הכרוך בהקמת המיזם. בנסיבות אותו תיק, נקבע מנגנון שלפיו התחשבנות תיעשה במועד המימוש בפועל, כך ששני הצדדים יישאו יחד גם בסיכוי וגם בסיכון.
אין בכך כדי להפוך בן או בת זוג לשעבר לשותף עסקי בכל הצלחה עתידית. אופציות חדשות שהוקצו לאחר מועד הקרע אינן חלק מהדיון, וגם לגבי אופציות קיימות אין כלל אוטומטי. ההכרעה תלויה במאפייני החבילה ובשאלה אם הזכות נצמחה מעבודת העבר, מעבודה עתידית או משילוב ביניהן.
לא עניין טכני
הסוגייה קיבלה ביטוי שונה גם בבתי הדין הרבניים. בשנת 2024 הפך בית הדין הרבני הגדול החלטה של בית הדין האזורי, שקבע כי אופציות הן "מתנה" לעובד ולכן אינן חלק מאיזון המשאבים. בית הדין הגדול קבע בדעת רוב שאופציות הן חלק מתגמול העבודה. עם זאת, הוא הבחין בין אופציות שניתנו על עבודת עבר לבין כאלה שנועדו לשמר את העובד בחברה בעתיד: אם תקופת ההבשלה חוצה את מועד הקרע, החלק המשותף יחושב באופן יחסי לפי התקופה שבה בני הזוג חיו בשיתוף, בעוד השווי ייקבע בעת המימוש. העובדה שההכרעה ניתנה בדעת רוב ולא פה אחד ממחישה עד כמה מדובר בשדה מורכב ולא אחיד.
פרסומת
זו הסיבה ששאלת הערכאה אינה עניין טכני. בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני עשויים להגיע לתוצאה שונה, לא בהכרח משום שאחד מהם "נכון" יותר, אלא בשל נקודת המוצא, אופן ניתוח חבילת התגמול והראיות שיוצגו. לטעמי פסק הדין הזה מפתיע וסוטה מהכלל של "פירות עץ הדקל". קריאה של פסק הדין מלמדת שהיתה שם התלבטות בין חברי ההרכב. מעבר לכך יש לזכור, בתי הדין האזוריים לא בהכרח מתייחסים להחלטה של בית הדין הרבני הגדול כהלכה מחייבת (להבדיל מפסק דין שיצא תחת ידו של בית המשפט העליון והוא מחייב באופן אנכי את כל הערכאות דלמטה), שהרי התפיסה היא שאף דיין לא בקי בהלכה יותר מאחר ובשעה שהדיין פוסק המקום מאחוריו. כלומר יתכן שבבתי הדין הרבניים יפסקו באופן השמרני חרף פסק הדין של בית הרבני הגדול. לכן היוועצות מוקדמת היא קריטית בכדי לקבל החלטה לאיזו ערכאה לפנות בתוך שמבררים מה עמדתם של הדיינים בערכאה הרלוונטית של בית הדין הרבני האזורי שכן ההכרעה יכולה להיות שונה בתכלית.
לא להיכנס למירוץ בעיניים עצומות
לכן, מי שנמצא לפני פרידה, או חושש שהצד השני עומד לפתוח בהליך, לא צריך להיכנס למרוץ סמכויות בעיניים עצומות. סמכות ברכוש אינה נקנית רק משום שמישהו הקדים להגיש מסמך, וכריכת ענייני רכוש בבית הדין הרבני כפופה לתנאים משפטיים. אבל המתנה פסיבית עלולה לאפשר לצד השני לקבוע את מסלול הדיון לפני שנבחנה האסטרטגיה המתאימה.
במקרים רבים, הדרך הנכונה היא דווקא הסכם. אלא שלא די לכתוב בו ש"האופציות יחולקו שווה בשווה". הסכם טוב צריך לפרט כל מנה, את מועד ההקצאה וההבשלה, את שיעור החלק המשותף, את מועד ההתחשבנות, את חבות המס, את חובת הדיווח ואת מה שיקרה במקרה של עזיבת עבודה, הנפקה, מכירת החברה או פקיעת הזכות. כל הקלפים צריכים להיות על השולחן, אבל בני הזוג לא צריכים להישאר כבולים להסכם במשך שנים.
פרסומת
בגירושים, השאלה אינה רק כמה שוות האופציות היום. השאלה החשובה היא מי נשא בסיכון כאשר הן נוצרו, ומה יקרה אם הערך האמיתי שלהן יתגלה רק בעתיד. מי שמבין זאת בזמן, מגלה שלא כל האופציות פתוחות, תרתי משמע.
למידע נוסף והיכרות עם תחומי המומחיות של עו"ד אביב הראל:
מצאתם טעות לשון?