"ניכור הורי זו התעללות, הורה שנוהג כך צריך להיות מואשם בפלילים"

סכסוכים הופכים מורכבים יותר, הטכנולוגיה משנה את שוק העבודה ובתי הדין הדתיים נכנסים יותר לזירה האזרחית - כיצד כל השינויים הללו מעצבים מחדש את עולם דיני המשפחה? אלו רק חלק מהשאלות שעלו בפורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני המשפחה. הפורום, שכינסה דן אנד ברדסטריט, עסק בין היתר בסמכות בתי הדין הרבניים בענייני מזונות, בניכור הורי, הסכמי ממון, נכסי ירושה, בוררות בדיני משפחה ובדיני משפחה בינלאומיים.

בפתח הדיון קיבלו המשתתפים סקירה אודות תמונת המצב בענף מפי שילה זברו וייס, Senior Director Ranking & Strategy ב-Duns 100. "המציאות השתנתה מקצה לקצה", אמרה זברו וייס. "הסכסוכים הופכים מורכבים יותר. אנחנו עוברים מניהול סכסוכים לניהול סיכונים - במקום לטפל במשבר, למצוא לו פתרון מוקדם יותר. יש לזה הרבה גורמים. יש עלייה בחשיבות של תכנון מוקדם יותר. רואים את זה גם בפועל, גם בפסיקה וגם בחקיקה".

לדבריה, גם ההתפתחויות הטכנולוגיות מתחילות להשפיע על עולם דיני המשפחה. "ה-AI משנה את עולם העבודה. כושר השתכרות וקריירות משתנים ויש לזה השפעה על הסכסוכים המשפחתיים. יש צורך בכלים נוספים שיעזרו להתכונן לשינויים האלה". זברו וייס התייחסה גם לכניסה הגוברת של בתי הדין הדתיים לזירה האזרחית, ובפרט לנוהל החדש בבתי הדין הרבניים בנוגע לטיפול דחוף בניתוק קשר בין הורה לילד. "זה ביטוי לניסיון לטפל במשבר מראש", אמרה. "גם הליך יישוב הסכסוך הוא שלב מקדמי, אבל צריך להבין אם יש לפרק הזמן הזה השפעה על מאזן הכוחות בין הצדדים, האם הוא משנה אותו, מעכב".

בהמשך התייחסה זברו וייס לחשיבות ההסדרה הרכושית המוקדמת, בעיקר במצבים שבהם זוגות עוברים ממעמד של ידועים בציבור לנישואים. "אנחנו רואים את החשיבות של הסכם ממון שיותאם מראש ויוכל לצפות קדימה מציאות משתנה", אמרה. בהתייחסות לנתוני הדירוג של Duns 100 הוסיפה כי "אנחנו רואים עלייה של 65% בהגשות שאנחנו מקבלים לבחינת משרדים לדירוג. זה מראה כמה התחום הזה קריטי, כמה החשיבות שלו עולה וכמה הוא נמצא בשיח. זה גם התחום שבו שיעור השותפות הוא הכי משמעותי".

הפורום נפתח בדיון סוער על ניכור הורי וסרבנות קשר - סוגיה שהובילה להתלהטות רוחות בין המשתתפים. עו"ד רות דיין וולפנר, מייסדת ובעלים, רות דיין - משרד עורכי דין, אמרה כי בשנים האחרונות היא מזהה נסיגה באופן שבו בתי המשפט לענייני משפחה מתמודדים עם התופעה. "אני חושבת שזה עניין של השנתיים-שלוש האחרונות", אמרה. "בתי המשפט המחוזיים מקבלים את זה. לא כולם - ורד פינקלשטיין נתנה פסק דין מהמם שחייב אמא לשלם אלפי שקלים על הפרה של הסדרי ראייה. איך מחזירים את הנושא הזה למערכת? אני לא יודעת. אני יודעת שבתי הדין הרבניים הוציאו נוהל שנועד לטפל מיידית במקרים של ניכור הורי. אני לא ניסיתי את זה. אני יודעת שבתי המשפט לענייני משפחה לא מטפלים בזה במסגרת יישוב סכסוך. הטיפול הוא מאוד איטי ומנציח את תופעת הניכור. אני לא יודעת מה עושים, אנחנו די אובדי עצות בנושא הזה".

עו"ד יעל גיל, מייסדת ובעלים יעל גיל, משרד עורכי דין, אמרה כי מדובר באחת הסוגיות המשמעותיות ביותר שבהן היא נתקלת בעבודתה. "רק לאחרונה היה אצלנו פרופסור לספרות שסבל מפוסט טראומה ורצה לממש הסכם גירושים שלפיו הילד הקטן יוכל לגדול איתו בהורות שוויונית כשיגיע לגיל 6", סיפרה. "האישה שם איימה עליו והתחילה בהסתה פרועה של הילדים. פנינו לבית המשפט, השופט לא ממש הבין בתחום המשפחה והייתה שם בעיה מאוד מאוד קשה". במקרה אחר, המשיכה גיל, "היה לנו מקרה שהמומחית אמרה שיש ניכור מוחלט ושאין מה לעשות. אמרתי שאין דבר כזה. פנינו לבית המשפט והצלחנו בעזרת ליווי מקצועי להשיב את הילד לאימו והיום הוא במצב הרבה יותר טוב. הנושא הזה של ניכור הוא כל כך חמור שאני חושבת שלשכת עורכי הדין חייבת לדאוג שתהיה חקיקה בנושא".

עו"ד חוסיין זגייר, מייסד, בעלים ומנהל, חוסין עלי זגייר, משרד עורכי דין ונוטריון, שמתמודד עם סוגיות דומות בבתי דין דתיים שונים, אמר כי הבעיה אינה ייחודית למערכת אחת. "אני מתעסק בבתי דין שונים - בבתי הדין הכנסייתיים, המוסלמים והדרוזיים. אבל זה אותו הדבר - אותה הסתה, אותם אנשים. אני נתקל בקושי בבתי המשפט של הבנה וקליטה. גם בתי המשפט וגם עורכי הדין סובלים מהיעדר מומחיות. יש פה דיני נפש מדוע הילד צועק על ההורה שלו, לא רוצה לראות אותו. יש עניין של חוסר במומחיות מדעית שאנחנו סובלים ממנו. לדעתי השורש של הטיפול צריך להיות מדעי: שופטים ודיינים צריכים להשתלם, לזהות ולהבין איך להתייחס לתזכיר של העו"סית כשהילד לא רוצה לראות הורה. צריך ללמד את הנושא מבחינה פסיכולוגית".

עו"ד מאיה הרצברג אלון, בעלים ומייסדת, מאיה הרצברג אלון משרד עורכי דין, ביקשה להבחין בין ניכור הורי לבין כישלון קשר. "הרבה פעמים הפרעת קשר קשורה לכישלון של הקשר עם אחד ההורים. כשיש אבחנה של ניכור הורי - וצריכה להיות אבחנה - זה יהיה בדרך כלל רק במסגרת הליך משפטי. אי אפשר לחסוך את ההליך המשפטי כי לא תהיה דרך אחרת להגיע לאבחנה הזו". לפי הרצברג אלון, "מה שקרה בתהליך זה זילות של המושג. אנשים פנו עם טענות של ניכור הורי כשילד פעם אחת לא רצה ללכת לאבא או שלא התאימה הורות שוויונית. זה גרם לזילות של המושג ובתי המשפט לקחו צעד אחורה. והנה בתי הדין התעוררו והקימו נוהל יותר חזק. אין בכלל ספק שהדרך היא לטפל באמצעים קשים ולהגדיר בחוק שיש אבחנה של ניכור הורי וזו צריכה להיות עבירה פלילית. ניכור הורי זו התעללות ולכן הורה מנכר צריך להיות מואשם בפלילים".

עו"ד הילה וינטרוב, בעלת המשרד, הילה וינטרוב - עו"ד ומגשרת, סיפרה על מקרה שבו סנקציה כספית הובילה לשינוי ממשי בקשר בין הילדים לאביהם. "גם לי היה תיק של ניכור הורי מאוד דרמטי", אמרה. "הרבה שנים הילדים לא ראו את האבא. פתאום ברגע שהיה חיוב כספי והאמא ידעה שעל כל הפרה היא תצטרך לשלם - והרבה - אז פתאום הילדים חזרו לראות את האבא שלהם אחרי 6 שנים".

עו"ד שי קדמי, בעלים, שי קדמי חברת עורכי דין, התייחס לקשיי הפרקטיקה בטיפול במקרים של ניתוק קשר. "אנחנו יכולים לבחור אם רוצים את הנוהל הקיים או לנסות את החדש", אמר. "הבעיה היא הפרקטיקה. יש מומחה שממונה על תיק והוא מקדיש לו שעה-שעתיים בשבוע. בהתחלה אוסרים על מפגשים בין הורה לילד מחוץ לקליניקה. אני לא ראיתי קשר שמתחדש ככה". לדבריו, "קבלנות המשנה שאנחנו חווים כאן - גם עם מומחים וגם עם אפוטרופסים לדין - זה משהו שמנקה את בתי המשפט מאחריות. העובדה שאנחנו צריכים להתנגח עם מומחים ולהיות תלויים בזה שללקוח יש מספיק כסף לשלם גם לנו וגם למומחה - זה שם אותנו בסיטואציה מאוד בעייתית".

עו"ד מורן סמון, מייסדת ומנהלת מורן סמון, משרד עורכי דין, התייחסה להשפעת הבינה המלאכותית על עבודת עורכי הדין בתחום דיני המשפחה. "אני מאוד מאמינה בזה שאי אפשר להתעלם מהבינה המלאכותית", אמרה. "היא לא הולכת להיעלם. דווקא הפחד מהתמודדות איתה הוא זה שגורם לעיכוב ולזה שאנשים לא יעמדו בקצב. ה-AI תחליף את אלו שלא שואלים שאלות. אפשר לייעל את המשרדים והעבודה שלנו. אפשר לעשות עם זה עבודה מדהימה, אבל זה מצריך שקיפות מול הלקוח, פיקוח צמוד. זה מתחיל בבייסיק ויכול להמשיך לכלים למזונות, לפיקוח פיננסי, אפילו לכלים בסיסיים. אבל זה מצריך מאיתנו מחויבות לתהליך ולא לפחד".

עו"ד ארתור שני, בעלים ומנהל, ארתור שני - חברת עו"ד, דיבר על גבולות המעורבות של עורכי הדין מול קטינים, והזהיר מפני התנהלות שפוגעת בילדים עצמם. "יש גילוי דעת של ועדת האתיקה. זה כלל איסור להיפגש עם קטינים וזה דבר שהוא באמת הזוי. הגענו למצב שצריך שתהיה הנחיה של ועדת האתיקה על דבר שהוא מובן מאליו", אמר. "ברגע שלפני כמה שנים הכניסו את הסיפור של אפוטרופסים לדין שנפגשים עם קטינים, אז ברור שגם עכשיו ההורים ועורכי הדין חושבים שזה בסדר לקחת תצהיר מהילדים ולהגיש לבתי המשפט. הבסיס של הדבר הזה הוא שזה קורה בפועל. יש עורכי דין שנפגשים עם הילדים ולא אכפת להם מה יקרה עם אותה משפחה. זה אות קלון לתחום שלנו. ילדים הם מחוץ למשחק".

שני הוסיף כי שימוש יתר בטענות חמורות עלול לפגוע ביכולת לזהות מקרים אמיתיים. "שמענו פה הצעות לטקטיקות של הגשת טענות על אלימות במשפחה בשביל לקבל דיון מהיר. זו בעיה - אם הכול זה אלימות וניכור הורי, אז אין אלימות וניכור הורי. הגענו למצב בזיוני שצריך חוות דעת כזאת, שגם היא לא תיאכף".

עו"ד אילן יעקובוביץ, מייסד ובעלים אילן יעקובוביץ - משרד עורכי דין למשפחה, התייחס לקושי הכלכלי של צדדים לנהל הליכים מורכבים, בעיקר כאשר נדרש להסתייע במומחים או חוקרים. "שכר הטרחה הוא גבוה. לפעמים צריך להסתייע במומחים ובחוקרים", אמר. "הרעיון שעלה הוא להשיג מימון ביניים. בתיקים כאלה שברור שבן הזוג שלא מחזיק בנכסים יקבל משהו. ואז הפנייה לבית המשפט היא 'תנו לי משהו על החשבון, מה שנקרא, כדי שאוכל לנהל את ההליך'. לצערי הרב לא הייתה היענות לזה מבתי המשפט. אנחנו ניצבים במצב שבו ברור שיש זכויות ומה לאזן, אבל אנחנו לא יכולים להגיע לזה".