צוואה הדדית: כל מה שכדאי לדעת לפני שמתחילים

העיסוק בצוואות היה בעבר מאוד לא פופולארי, הרבה אנשים העדיפו להימנע מהמחשבות שיום אחד, לא רחוק, הם ילכו לעולמם. אולם, בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בגישה. יותר ויותר אנשים מבינים כי הימנעות מעריכת צוואה, או עריכת צוואה שאינה מדויקת וברורה, עלולה להוביל לסכסוכים משפחתיים וכלכליים מורכבים וקשים. כאלה שניתן למנוע מראש באמצעות תכנון נכון, חשיבה משפטית מוקדמת ועלויות שאינן גבוהות.

אחת האפשרויות הבולטות לעריכת צוואה שמטרתה למנוע סכסוכים עתידיים היא צוואה הדדית. בניגוד לתפיסה הרווחת, אין מדובר בגרסה “כפולה” של צוואה רגילה, אלא במסמך משפטי ייחודי ושונה מהותית מצוואה סטנדרטית או מצוואה של אדם יחיד. למעשה, הבסיס המשפטי לצוואה הדדית הוסדר בשנת 2005 אז תוקן חוק הירושה ע"י הוספת סעיף 8א, אשר עיגן את המוסד של צוואה הדדית.

צוואה הדדית היא מסמך משפטי שבו שני בני זוג - נשואים או ידועים בציבור - קובעים יחד כיצד יחולק רכושם לאחר מותם. עריכתה נעשית תוך הסתמכות הדדית בין בני הזוג, כך שכל אחד מהם מסתמך על כך שהאחר יכבד את הוראות הצוואה ולא ישנה אותן באופן חד-צדדי. למעשה, זה סוג של חוזה, "יש בלבול מסוים בין צוואה רגילה לצוואה הדדית. אנשים נוטים לחשוב שמדובר באותו מסמך, כאשר ההבדל היחיד הוא שבצוואה רגילה חותם אדם אחד ובצוואה הדדית חותמים שניים. אולם מדובר בתפיסה שגויה לחלוטין - ההבדלים בין הצוואות הם שמים וארץ", מסבירה עו"ד עינת גורביץ, בעלת משרד בתחום דיני המשפחה והירושה, אשר פועלת בתחום כבר מעל ל – 15 שנים.

הצוואה ההדדית נולדה מתוך צורך מעשי וברור: במקרים שבהם אחד מבני הזוג נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, או כאשר רכושו מורש ישירות לילדיו, קובע החוק כי היורשים זכאים לדרוש את חלקם בעיזבון כבר במועד הפטירה. דרישה זו עשויה לכלול אף את דירת המגורים שבה ממשיך להתגורר בן הזוג שנותר בחיים - מצב העלול להוביל לסכסוכים קשים בין הילדים עצמם, או בין הילדים לבין ההורה שנותר בחיים.

צוואה הדדית נועדה לתת מענה לקושי זה, ולהגן על בן הזוג שנותר בחיים, תוך הבטחה כי הרכוש והממון המשותפים שנצברו במהלך החיים המשותפים יוותרו בידיו ובשליטתו של הנותר בחיים, עד לאריכות ימים ושנים.

מה קורה בפועל כשהמצווה הראשון נפטר?

בצוואה הדדית יש בדרך כלל הסדר של יורש אחר יורש — כלומר, המוריש מצווה כי במותו יירש אותו יורש א' - בדרך כלל בן הזוג השני - וכן מורה כי לאחר מותו של יורש א' יירש את העיזבון יורש ב' - בדרך כלל הילדים. עד להגעת הרכוש ליורש ב' ישנה "תקופת ביניים", בה יורש א' הוא הבעלים של הרכוש ורשאי לעשות בו כבשלו, אלא אם נקבעים מנגנוני הגנה שקובעים גבולות לחופש השימוש בעיזבון. יש גם צוואה הכוללת מנגנון של יורש במקום יורש אשר קובע יורשים חלופיים שיירשו נכסים אם לא יוכל היורש הראשון לרשת אותם. לפי עו"ד עינת גורביץ, ההבדל וקביעת סדר היורשים הוא קריטי ולמעשה הוא אחד הסעיפים שהכי משפיעים על זהות היורשים והיקף העיזבון בפועל. בהסדר של 'יורש במקום יורש' אין כל מגבלה או פסול מצד היורש הראשון ל"רוקן" את העיזבון ואפילו לערוך צוואה חדשה לאחר מות בן הזוג. שונה הוא הדבר בהסדר של 'יורש אחר יורש', "כדי להתמודד עם הסיכון שבו היורש הראשון לא מותיר דבר ליורשים שבאים אחריו, צריך לקבוע מנגנונים שמשמשים כבלמים", מסבירה עו"ד גורביץ, "למשל, שהיורש הראשון לא יוכל למכור נכסי מקרקעין, או שהיורש השני – לרוב ילדי בני הזוג - יוכלו לפקח על מה שקורה בחשבון הבנק. יש מנגנונים רבים שניתן לרשום בצוואה שימנעו את הסיכון שהיורש אשר נותר בחיים ישתמש בעיזבון בדרכים שהנפטר לא היה רוצה בהן — ולפעמים בדרכים שלא ציפו להן כלל".

ואכן, שימוש הנוגד את רצונו של הנפטר הוא נפוץ למדי. עו"ד גורביץ מספרת שלאחרונה היא טיפלה בתיק שבו ילדיו של אדם פנו אליה כי אביהם ערך צוואה הדדית עם אימם במנגנון של יורש אחר יורש שבה נכללו איסורים רבים. תפקידם של אותם איסורים היה לשמור על עיקר הרכוש שההורים צברו יחד, כדי שבסופו של יום הוא יעבור לילדיהם. האב הכיר אישה חדשה וידע שהוא לא יכול לצוות לה כספים או רכוש, אך לא ניתנה כל הגבלה בצוואות בקשר להענקת מתנות, "הלקונה בצוואות גרם לכך שהאב העניק מתנות רבות לאישה החדשה שלו, עד כדי כך שלילדים נשאר רכוש דל בהרבה ממה שהיה להורים במועד פטירת האם. זו עוד סיבה למה צריך להכין צוואה הדדית מקיפה במסגרתה ישנם מנגנוני הגנה על עיקר הרכוש בתקופת הביניים", מסבירה עו"ד גורביץ.

עד כמה נושא אפשרות ביטול הצוואה ההדדית חשוב?

ובכן, הוא קריטי ומהווה נדבך מרכזי בהבדלים שבין צוואה הדדית לצוואה "רגילה".

בעוד שמצווה בצוואה רגילה רשאי לבטל את צוואתו מתי שמתחשק לו ללא כל תלות, בצוואה הדדית חל עקרון ההסתמכות של בן הזוג השני שערך עמו את הצוואה, ולכן הדרך לביטול הצוואה תהא שונה. לדברי עו"ד גורביץ, "בצוואה הדדית צריך להודיע בכתב לצד השני על ביטול. אם לא ניתנה הודעת ביטול בכתב ששני בני הזוג בחיים, אין תוקף לביטול הצוואה. בנוסף, ישנן השלכות מרחיקות לכת אם מבקשים לבטל צוואה הדדית לאחר מות המצווה הראשון, על אף שלפעמים נוצרים מצבים לא פשוטים בכלל בהם בתקופת הביניים מתרחש שינוי משמעותי בדינמיקה המשפחתית, וההורה שנותר בחיים מבקש לשנות את זהות היורשים שנקבעו בצוואה ההדדית. הסיבות לכך מגוונות, לעיתים זה קורה בגלל ריב עם אחד הילדים או שילד מסוים אינו מטפל או מצוי עם ההורה הנותר בחיים בקשר בכלל, ולתחושת ההורה הנותר בחיים לא מגיע לו להנות מהרכוש שצברו ההורים". בנוסף, ישנם מקרים שצד אחד מבקש לבטל את הצוואה ההדדית כאשר הצד השני כבר לא כשיר מבחינה קוגניטיבית לערוך צוואה אחרת. "לאור מקרים כאלה והמורכבות החוקית והמוסרית שיש בביטול הצוואה ההדדית, אני נוטה להוסיף לצוואות ההדדיות שנערכות במשרדי מעין סעיפי "סנקציות" לצד אשר מבקש לבטל צוואה הדדית בנסיבות מסוימות". מסבירה עו"ד גורביץ, "למשל, הוספת סעיף שאם אחד מן הצדדים יבקש לבטל את הצוואה לאחר מותו של בן הזוג השני, או כשבן הזוג השני במצב שהוא אינו כשיר לערוך צוואה חדשה, הוא מאבד את הזכות לרשת את בן הזוג השני גם על פי הדין".

כאמור, צוואה הדדית רלוונטית בעיקר לבני זוג שרוצים לוודא שהרכוש שצברו בחייהם יגיע האחד לשנייה ורק אחר כך לגורמים הרצויים מבחינת בני הזוג, לרוב ילדיהם המשותפים, כאשר שניהם אינם בחיים. מדובר במסמך משפטי בעל יתרונות מרובים מאחר ולמסמך יש עקרונות ברורים. עו"ד עינת גורביץ מסבירה שחשוב מאוד שהצוואה ההדדית תהיה מפורטת ומקיפה, כאשר לדבריה, כל פרט שנכתב, ואפילו לא נכתב, יכול להתגלות כמשמעותי, "בסופו של יום הצוואה ההדדית מייצרת הגנה על רצונו של בן הזוג שנפטר, הגנה על בן הזוג שנותר בחיים, ובהכללה מסדירה טוב יותר את מעבר הרכוש והנכסים המשפחתיים מאשר צוואות נפרדות 'רגילות' שעורכים כל אחד מבני הזוג", מסכמת עו"ד גורביץ.

ראיון עם עו"ד עינת גורביץ', משרד עורכי דין עינת גורביץ'

***

כתבה שיווקית בחסות משרד עורכי דין עינת גורביץ'; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.