מה הקשר בין מימוש זכויות רפואיות לייפוי כוח מתמשך? הקשר שרבים מגלים רק כשהמציאות משתנה

בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנת 2026, גוברת המודעות בישראל לחשיבות ההיערכות המשפטית למצבים רפואיים בלתי צפויים. אם בעבר רבים הכירו את הצורך במימוש זכויות רפואיות רק לאחר תאונה, מחלה או הידרדרות במצב הבריאותי, הרי שכיום יותר ויותר אנשים מבינים כי לצד מיצוי הזכויות מול הגופים השונים, קיימת חשיבות גם לתכנון העתיד באמצעות ייפוי כוח מתמשך.

לכאורה מדובר בשני תחומים שונים, אך בפועל הם משלימים זה את זה. שניהם נועדו להגן על האדם ברגעים שבהם הוא מתמודד עם אחת התקופות המורכבות בחייו, ולוודא כי זכויותיו, רצונותיו ועתידו ינוהלו בצורה מיטבית.

כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים, תאונת עבודה, מתמודד עם מחלה קשה או מגלה ירידה במצבו הרפואי, הוא נדרש פעמים רבות להתמודד עם הליכים מורכבים מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח, משרד הביטחון או רשויות נוספות. במקרים רבים מדובר בהליכים הכוללים ועדות רפואיות, איסוף מסמכים רפואיים, חוות דעת מקצועיות והגשת תביעות שמטרתן למצות את מלוא הזכויות המגיעות לו על פי דין.

אולם במקרים רבים, אותו אירוע רפואי מעורר גם שאלה נוספת: מה יקרה אם בעתיד אותו אדם לא יוכל עוד לקבל החלטות בעצמו?

כאן נכנס לתמונה ייפוי הכוח המתמשך. מדובר במסמך משפטי המאפשר לכל אדם לקבוע מראש מי יקבל עבורו החלטות בעניינים אישיים, רפואיים ורכושיים אם יאבד בעתיד את היכולת לקבל החלטות באופן עצמאי. בכך נשמר רצונו של האדם גם במצבים שבהם אינו מסוגל להביע אותו.

עו”ד ביטוח לאומי אימבר גולן פרטוש מסבירה: “כאשר אנחנו מלווים אדם לאחר אירוע רפואי, אנחנו רואים את התמונה המלאה. מימוש הזכויות הרפואיות הוא שלב משמעותי ביותר, אך במקרים המתאימים חשוב גם להסתכל קדימה ולוודא שהעתיד המשפטי שלו מוגן. תכנון נכון מעניק לאדם ולבני משפחתו ודאות ושקט נפשי דווקא בתקופות המאתגרות ביותר.”

במשרד עורכי הדין אימבר גולן פרטוש מספרים כי לא אחת דווקא אירוע רפואי משמעותי גורם לאנשים להבין את החשיבות שבהיערכות משפטית לעתיד. כך היה גם במקרה של לקוח בשנות ה־50 לחייו, שפנה לאחר אירוע מוחי. לצד ליווי במימוש זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי ובמסגרת תביעת אובדן כושר עבודה מול חברת הביטוח, בחר הלקוח להסדיר גם ייפוי כוח מתמשך, כדי להבטיח שהחלטות הנוגעות לענייניו יתקבלו בעתיד על ידי האנשים שבהם בחר.

בשנים האחרונות נרשמה עלייה במודעות הציבור לנושא, בין היתר בעקבות ההבנה כי החיים עשויים להשתנות בן רגע וכי מחלות, תאונות ואירועים רפואיים אינם מבחינים בין גילאים. יותר אנשים בוחרים להסדיר מראש את רצונותיהם, מתוך תפיסה שמדובר בצעד של אחריות ולא רק בפתרון למצבי קיצון.

גם מי שמצליח למצות את זכויותיו הרפואיות כיום, עשוי להזדקק בעתיד למנגנון שיבטיח כי החלטות הנוגעות לטיפול הרפואי, לניהול הכספים או לענייניו האישיים יתקבלו על ידי אדם שהוא עצמו בחר ובו הוא נותן אמון.

לדברי עו”ד רום פרטוש, העומד בראש מחלקת ייפוי הכוח המתמשך במשרד: “רבים חושבים שייפוי כוח מתמשך מיועד רק לגיל השלישי, אך בפועל כל אדם בגיר יכול להפיק ממנו תועלת. לא פעם אנחנו פוגשים אנשים שהגיעו בעקבות צורך במימוש זכויות רפואיות, ומבינים יחד איתם שהדרך הנכונה להגן על עצמם ועל בני משפחתם היא גם להסדיר מראש את אופן קבלת ההחלטות בעתיד. זהו המשך טבעי של ההגנה המשפטית על האדם.”

הקשר בין שני התחומים בא לידי ביטוי גם ברמת התכנון הכולל. בעוד שמימוש זכויות רפואיות נועד להבטיח שהאדם יקבל את הזכויות, הקצבאות והפיצויים המגיעים לו, ייפוי כוח מתמשך מבטיח כי אם מצבו ישתנה בעתיד, ההחלטות החשובות ביותר יתקבלו בהתאם לרצונו ולא על ידי גורם שייקבע עבורו בדיעבד.

יותר ויותר אנשים מאמצים כיום גישה שלפיה ההגנה המשפטית אינה מסתיימת במימוש הזכויות בעקבות אירוע רפואי. לצד הטיפול בצרכים המיידיים, גוברת גם ההבנה כי חשוב להיערך מראש למצבים שעשויים להתפתח בעתיד.

משרד עורכי הדין אימבר גולן פרטוש הוא משרד מוביל בישראל בתחום נזקי הגוף, תביעות ביטוח לאומי ומימוש זכויות רפואיות, ומדורג כמשרד מוביל בישראל על ידי Dun’s 100 ו־BDI. למשרד ניסיון של ייצוג בלמעלה מ־13,000 ועדות רפואיות ושיעור הצלחה של 96% בתיקי המשרד. לצד פעילותו בתחום מימוש הזכויות הרפואיות, פועלת במשרד מחלקת ייפוי כוח מתמשך, מתוך תפיסה כי ליווי משפטי נכון אינו מסתיים בקבלת הזכויות, אלא כולל גם תכנון משפטי אחראי לעתיד.

בסופו של דבר, למרות שמימוש זכויות רפואיות וייפוי כוח מתמשך נראים לעיתים כשני עולמות נפרדים, הם חולקים מטרה משותפת אחת: להגן על האדם ברגעים שבהם הוא זקוק לכך יותר מכל. כאשר משלבים בין מיצוי הזכויות בהווה לבין היערכות מושכלת לעתיד, ניתן ליצור מעטפת משפטית שלמה המעניקה ביטחון, ודאות ושקט נפשי לאדם ולבני משפחתו.

מאת עו"ד אימבר גולן פרטוש | עו"ד רום פרטוש, משרד עורכי דין אימבר גולן פרטוש