מהפיכה משפטית - הסכם ממון ישאר בתוקף גם לאחר החתונה

במשך שנים, זוגות רבים בישראל שחיים יחד ללא נישואין (ידועים בציבור) מצאו את עצמם בתוך "מלכוד משפטי" בלתי נתפס. הם השקיעו זמן, מחשבה ומשאבים רגשיים וכלכליים בניסוח הסכם חיים משותפים, אישרו אותו בבית המשפט והיו בטוחים כי עתידם הרכושי מוגן. אולם, ברגע שהחליטו למסד את הקשר ולהינשא, אותו מסמך משפטי שהעניק להם שקט נפשי הפך לעיתים קרובות לנייר חסר ערך.

פסק דין תקדימי שניתן בימים אלה בבית המשפט העליון (בע"מ 8399/24) משנה את פני התמונה הדרמטית הזו ומביא בשורה של ודאות והיגיון לדיני המשפחה בישראל.

המצב המשפטי עד אתמול

כדי להבין את גודל הבשורה, יש להכיר את המצב המשפטי ששרר עד היום. חוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון של זוג נשוי (או כזה שעומד להתחתן בקרוב) דורש אישור בית משפט (או נוטריון אם הספיקו לפני הנישואין, כדי שההסכם יקבל תוקף משפטי מחייב.

מנגד, זוגות שאינם נשואים, אלא חיים יחד כידועים בציבור, מאשרים את ההסכמים שלהם במסלול משפטי אחר (לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, ולא לפי חוק יחסי ממון שחל רק על זוגות נשואים).

הבעיה הגדולה הייתה שזוגות רבים לא יודעים אם או מתי יתחתנו ברגע שבו הם עורכים את ההסכם. לפעמים הם בטוחים שהם לא יתחתנו, ובסוף מתחתנים, לפעמים הם פשוט לא יודעים, ולפעמים יודעים שיתחתנו מתי שהוא אם הכל יהיה בסדר, בעוד שנים. בתי המשפט נהגו עד היום בגישה נוקשה ודווקנית לפיה: אם לבני הזוג לא היה תאריך חתונה קונקרטי באופק, נקבע כי האישור שקיבלו כ"ידועים בציבור" לא תופס ליום שאחרי החתונה, כלומר בית המשפט היה מאשר את ההסכם שלהם רק לפי חוק בית המשפט למשפחה, וחוק החוזים, אך לא לפי חוק יחסי ממון החל על זוגות נשואים.

התוצאה הייתה אנומליה מתישה: זוג שאישר הסכם, ולאחר מספר שנים החליט פתאום להינשא, נדרש "לגרור" את עצמו שוב לבית המשפט רק כדי לאשר את אותו הסכם בדיוק פעם נוספת, הפעם לפי חוק אחר. לא אישרו את ההסכם פעם נוספת- ההסכם שערכו בטל כאילו לא קיים, וההסדר הרכושי שיחול עליהם יהיה זה שקבע המחוקק. כלומר כל רכושם יתחלק חצי חצי, גם אם רצו וכתבו אחרת בהסכם ביניהם, כל זאת רק כי "שכחו" לחזור לבית משפט לאישור נוסף.

בין המצב הקודם למציאות החדשה: דוגמאות מהשטח

המצב הקודם: הסיפור של רוני ועידן

רוני ועידן חיו יחד כידועים בציבור. לרוני הייתה דירה מלפני הקשר, והם חתמו על הסכם שקובע שהדירה תישאר שלה גם אם יפרדו. הם אישרו את ההסכם בבית המשפט כ"ידועים בציבור". לאחר שנתיים הם התחתנו. הם היו בטוחים שהם מוגנים, אך כשנפרדו כעבור עשור, גילתה רוני כי מרגע שהתחתנו ולא אישרו את ההסכם מחדש לפי "חוק יחסי ממון", ההסכם איבד את תוקפו. רוני מצאה את עצמה במאבק משפטי מתיש על הדירה שלה, רק בגלל מחדל פרוצדורלי שנובע מדווקנות משפטית.

המצב הנוכחי: הסיפור של מיכל ויוסי

מיכל ויוסי חותמים על הסכם היום. בהסכם שלהם נכתב במפורש: "הסכם זה יחול עלינו כידועים בציבור, ויוסיף לחול ללא צורך באישור נוסף גם אם נינשא בעתיד". לפי פסק הדין החדש, האישור שקיבלו היום תקף לכל אורך הדרך. גם אם יתחתנו בעוד חמש שנים - השקט הנפשי שלהם נשמר.

מה קבע בית המשפט העליון בפועל?

בפסק דינה, קבעה השופטת דפנה ברק-ארז כי הגיעה העת להפסיק את "שיבוש התחומים" ולהתאים את המשפט למציאות. השופטים קבעו כי בית המשפט לענייני משפחה חובש "שני כובעים". לכן, כשהוא מאשר הסכם לידועים בציבור, הוא מוסמך לאשר באותה נשימה גם את הסעיפים המתייחסים לעתיד שבו הם עשויים להינשא.

התקדים קובע: אם בני זוג ציינו במפורש שההסכם יחול גם במקרה של נישואין - אין יותר צורך לחזור לבית המשפט. האישור המקורי נותר בתוקפו המלא, חזק ואיתן.

דעתי על השינוי: ניצחון של המהות והביטחון

בעיניי, מדובר בשינוי מבורך המביא עמו חדשנות וגמישות במקום דווקנות משפטית יבשה. פסק הדין הזה רואה את הצדדים ואת הצרכים האמיתיים שלהם. הוא מוכיח שדיני המשפחה בישראל מתפתחים ומתאימים את עצמם למציאות שבה זוגיות היא רצף, ולא אוסף של תבניות פורמליות.

הזווית המקצועית: כמגשרת ועו"ד וככותבת הסכמי ממון

כמגשרת, אני רואה מקרוב את התהליך הרגשי של בניית הסכם. עד היום, תמיד ריחף החשש שאולי בעתיד, רגע לפני החתונה, אחד הצדדים יסרב לחתום שוב על האישור כדי להשיג יתרון טקטי, או שהם פשוט ישכחו לחזור ולאשר את ההסכם ואני לא אהיה שם להזכיר להם, אלא אם אקבל הזמנה לחתונה.

ההיבט הפסיכולוגי כאן הוא קריטי: התקופה שלפני חתונה היא רגישה ומלאה בלחצים. זהו המועד הגרוע ביותר "לפתוח" מחדש הסכמים כספיים. היכולת שלי היום לנסח הסכם ולדעת שהתוקף שלו יישאר יציב מעניקה לצדדים ביטחון מוחלט. הם לא צריכים לחשוש משינוי דעת של הצד השני ברגע האחרון, והם יכולים להיכנס תחת החופה בלב נקי, כשהם יודעים שההסכמות אליהן הגיעו בכבוד ובדיאלוג ילוו אותם תמיד.

הוודאות היא התשתית לביטחון בזוגיות. המשפט הישראלי עשה צעד ענק אל עבר המציאות, וחסך לאלפי זוגות עוגמת נפש מיותרת.

מי שהובילה את המאבק המשפטי המצוין הזה היא, עו"ד איימי בכור בוני, שהרבה זוגות יודו לה על כך.

הכותבת היא עו"ד, יועצת זוגית ומגשרת לגירושין, בעלת משרד עו"ד וגישור, מרצה בתחום הסכמי הממון ודיני משפחה. מומחית בכתיבת הסכמי ממון.

מאת עו"ד איילת שיים מור, איילת שיים מור- משרד עו"ד וגישור משפחתי

***

כתבה שיווקית בחסות איילת שיים מור - משרד עו"ד וגישור משפחתי; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.