"פועלים לפירוק מערכת המשפט ולהפיכתה לשבויה בידי המערכת הפוליטית"

דן אנד ברדסטריט קיימה היום (שני) את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט הליטיגציה המסחרית. במסגרת הפורום, דנו המשתתפים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי, בהם ההתפתחויות האחרונות בתחום דיני החוזים והתאגידים, מקומן של קרנות למימון תביעות משפטיות, כניסת ה-AI לעולם המשפט בכלל ולהליכי ליטיגציה בפרט, המחסור בשופטים במערכת המשפט והסחבת שנגרמת עכב העומס, השפעת הרפורמה המשפטית על עצמאות המערכת והירידה באמון הציבור בה.

בפתח הכינוס קיבלו המשתתפים סקירה מפי עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט. "הליטיגציה המסחרית בישראל מתמודדת עם אילוצים לא פשוטים - עומס ומחסור בשופטים, תיקים חוצי גבולות והכניסה של טכנולוגיות חדשות", אמרה. "האילוצים משפיעים ישירות על קצב ההכרעות ועל הוודאות המשפטית. במציאות הזו, עצמאות מערכת המשפט הופכת לנושא קריטי לא פחות מהדין המהותי, והיא זו שיכולה להבטיח אמון ויציבות לעסקים ולחברה כולה".

"איך ניראה כשנטען בבית המשפט ולא נאמין לו?"

הדיון עסק בין היתר במהפכה המשפטית, הדחת היועמ"שית ובהשפעת צעדי הממשלה על העומס במערכת המשפט ועל אמון הציבור בה. עו"ד ברוריה לקנר, שותפה במשרד בן שחר, לקנר ושות' תהתה: "איך ניראה כשנטען בבית המשפט ולא נאמין לו? לא נאמין שההחלטה תינתן מנימוקים עניינים ומקצועיים על יסוד טיעונים? פשוט נשאל את עצמנו 'למי חייב השופט שבפניו אנחנו טוענים? למי מוטה השופטת?' וננסה להעריך מה ההחלטה בהתאם לשיוך הפוליטי". לדבריה, "אם לא נתעורר ומיד זה מה שיקרה, כי פועלים לפירוק מערכת המשפט ולהפיכתה לשבויה בידי המערכת הפוליטית ולא משנה מי יעמוד בראש ההנהגה - השמאל או הימין - כל שנה אנחנו זועקים את זה, מאז 2019. אני קוראת שוב לקהילה הנבחרת הזאת להתגייס אלינו - קולות המחאה. לא משנה מאיזה קצה פוליטי אתם מגיעים כולנו רוצים מערכת משפט עצמאית שאינה שבויה של המערכת הפוליטית. מחובתנו המקצועית, המוסרית והערכית להתנגד לכל מהלך של הממשלה שמטרתו היא פירוק המערכת וביטול עצמאותה".

עו"ד אייל בר אליעזר, שותף מנהל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות', עורכי דין, אמר: "אני לא יודע מי רואה חדשות, מי ראה אתמול את ההשתלחויות של ראש הממשלה ושל השר דודי אמסלם ביועצת המשפטית לממשלה. כולל אמירות שראינו פעם אולי במשטרים פשיסטיים. מאז 7 באוקטובר הממשלה עסוקה בלהטיל את האשמה בכולם, בשומרי הסף, ביועצת, בדרגים המקצועיים, במבקר המדינה, חוץ מהממשלה עצמה. מבחינתנו - התוצאה היא פגיעה אנושה באמון הציבור בכל שומרי הסף כולל בתי המשפט. האמירות האלה על הפסיקות של בג"ץ ועל ההנחיות של היועצת המשפטית (שהן הביאו אותנו עד הלום) קשות ופוגעות באמון הציבור. אנחנו צריכים להתייצב לימין לשומרי הסף. אני חושב שמחול השדים שהממשלה מנסה לנהל במי אשם ובמי הביאנו עד הלום צריך להסתיים באמירה חד משמעית שהגיעה השעה למנות ועדת חקירה ממלכתית לחקור את האירועים והכשלים שהביאו אותנו ל-7 באוקטובר וגם מה שקרה לאחר מכן, כולל התנהלות הממשלה בטיפול במה שקורה. במישור האישי כואב לי שאנחנו אוטוטו שנתיים במלחמה ויש לנו עדיין 48 חטופים בעזה, אלפי משפחות שצריכות לטפל בפצועים, עשרות אלפים של פגועי נפש, בעיות במישור הבינלאומי, בעיות כלכליות - ובמקום לטפל בבעיות האלה הממשלה ממשיכה להתעסק בניסיון להדיח את היועמ"שית ובניסיון לפגוע במערכת המשפטית".

עו"ד טל מישר, מנהלת מחלקת ליטיגציה במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, דיברה על האתגרים שנגרמים כתוצאה מהמחסור בשופטים. "כל מי שצורך את השירות של מערכת המשפט חווה בעקבות התהליכים האלה - ולכל אחד מאיתנו יש את הדעה שלו. העובדה היא שלא ממנים מספיק שופטים וכשלא ממנים מספיק שופטים - אנחנו בחסר של שופטים וזה משפיע על כל אחד מאיתנו ובוודאי על כל אזרחי המדינה", היא אמרה. "אנשים מחכים שנתיים שהערעור שלהם יישמע בעליון, וזה באמת בלתי נסבל. האמון במערכת המשפט הולך ויורד וזה קצת גלגל שמגלגל את עצמו... כולנו יוצאים נפסדים מזה. זה פן שכל ההוגים והדוברים פחות מדברים עליו. זה משפיע על כל אחד מהאזרחים בין אם הוא מבין את זה ובין אם לא".

"אנחנו רואים טקטיקה של יצירת סכסוכים באופן מתוזמן"

בפתח הדיון דנו משתתפי הפורום בקרנות למימון תביעות משפטיות ובהשפעת הסדרי מימון תביעה על יחסי הכוחות בין קרן המימון ללקוח והעו"ד. "זה שחקן חדש במגרש של הליטיגציה וזה הופך חלק מהתיקים לסוג של השקעות הון-סיכון", אמר עו"ד צביקה בר-נתן, יו"ר וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית במשרד גולדפרב גרוס זליגמן. "בבסיס העמוק של זה זה אמור להגביר את הגישה לערכאות. זה מסיר פערים בין צדדים שיש ביניהם פערים כלכליים שלא קשורים לאיכות התיקים. הקושי המובנה הוא שיש פה בעל הון שרוצה לראות תשואה לכסף, לקוח שזה התיק שלו, ועו"ד שיש לו שיקול דעת מקצועי. כולם צריכים פה את כולם והמתחים האפשריים באירוע הזה הם במידת ההתערבות של הקרן בניהול התיק לגופו, בשאלה האתית של חסיון עו"ד לקוח ואיך הוא חל לעומת השקיפות מול הקרן. מצד שני אני חייב לומר - מהניסיון שלי בעבודה עם אחד התיקים עם קרן למימון תביעות - שיש המון תרומה איכותית בסיעור מוחות ובניהול התיק. הדבר הכי חשוב בעבודה עם קרן למימון תביעות זה לנהל בצורה נכונה את המו"מ ולנסח הסכם שקובע את מידת ההתערבות והגבולות של הקרן".

עו"ד רם ז'אן, ראש מחלקת ליטיגציה ושותף מנהל במשרד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', הצטרף לדברים ואמר כי מדובר ב"כלי מצוין שמשחרר את השוק ומזניק אותו, למי שיש להם תביעה טובה שעברה דרך קרן שבחנה אותו עם משפטנים רציניים. זה ממריץ את השוק של התובעים". לצד זאת, הוא ציין כי "הבעיה העיקרית היא שלא מצאו עדיין מודל אפקטיבי בכל מה שנוגע למימון הגנות - לא רק בארץ אלא גם בעולם. אין מודל שמממן באמצעות קרנות הגנה על נתבעים. השוק הזה בכל מה שנוגע לנתבעים הוא לא מספיק משוכלל. זה נושא שחוזר ועולה בדיונים, כי אני מייצג בעיקר נתבעים וזה דבר שלפעמים חסר".

בהמשך עבר הדיון לעסוק באחריות המשפטית של דירקטורים. עו"ד יעל ארידור בר-אילן, בעלים ומייסדת של משרד "ד"ר יעל ארידור בר-אילן, משרד עו"ד", אמרה כי "יש מגמה של הרחבת אחריות של דירקטורים ושוכחים שההיבט הזה בא לידי ביטוי גם בפן החוזי". לדבריה, "מנהלים ודירקטורים צריכים לדעת שכשהם נמצאים בסיטואציה עסקית ובהתקשרות מסחרית האחריות שלהם יכולה לקבל ביטוי לא רק בפיקוח על מה נעשה בחברה אלא גם ביישום ההסכם בפועל. הם יכולים למצוא עצמם אז חשופים נתונים לתביעה שהיא לא רק בפן התאגידי נגד החברה אלא גם נגד צד שלישי. צריך לדעת להיערך בהתאם לזה".

עו"ד מירב בר זיק, שותפה מייסדת של משרד תל-צור ושות', עורכי דין, התייחסה להשפעה של הסחבת המשפטית על יצירת תמריצים לסכסוכים עסקיים. "הרבה פעמים אנחנו רואים טקטיקה של יצירת סכסוכים באופן מתוזמן מתוך הבנה שהמסלול הזה יוביל להיפרדות, כשמהצד השני בעלי מניות מבינים שהדרך לבית המשפט היא ארוכה, מייגעת, יקרה ומלאה באי-ודאות. זה בעצם מתמרץ הרבה פעמים פשרות גם כשאין קיפוח ובמקרים שיכול להיות שהסכסוך מיסודו הוא פרי טקטיקה ואסטרטגיה", היא אמרה.

עו"ד נירה קורי, שותפה ממחלקת ליטיגציה ותובענות ייצוגיות במשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות', דיברה בפורום על השתת הוצאות משפט במקרה של תובענות ייצוגיות. לדבריה, "ההוצאות שנפסקות הן באופן עקבי נמוכות יותר מהסכומים שהחברות הנתבעות נשאו בהן", אמרה. "זה נובע מזה שאת ההוצאות ניתן להשית רק על התובע ולא על עורך הדין שלו. הם לא מתחשבים בזה שלעורך הדין יש יכולת מקצועית את היתכנות הזכייה ולשאת את הוצאות התביעה. זה מתמרץ תביעות. בסוף זה פוגע בציבור הצרכני שהתובענות היו אמורות להגן עליו ולא לפגוע בו... אני סבורה שהמצב המשפטי הקיים מאפשר להשית הוצאות תביעה גם על עורך הדין ולא צריך לחכות למחוקק".

עו"ד טל רון, שותפה במחלקת ליטיגציה מסחרית במשרד פרל כהן, אמרה כי "אין זה סוד שהשימוש הגובר בתביעות נגזרות הפך לתופעה שמעניקה כוח בלתי סביר ובלתי הוגן לבעלי מניות, שבמקרים רבים, כל מטרתם היא הפעלת לחץ פסול על החברה מטעמים זרים. אמנם משרד המשפטים פרסם טיוטת תקנות שאמורות להסדיר את הנושא, אבל בינתיים, באין הסדרה של התחום, וכשבתי המשפט מאפשרים גילוי מסמכים רחב ומקדים לתביעה ומקשיחים את התנאים למחיקה על הסף, בעלי מניות מקבלים עידוד לעשות שימוש לרעה בבקשות לאישור תביעות נגזרות שגורמות נזק רב לחברות ולפעילותן העסקית. נראה כי הגשת בקשות לגילוי מסמכים רחב טרם הגשת בקשת אישור נהייתה לנוהג, שהפך את הליך התביעה הנגזרת לתלת-שלבי, וכי גם עילות התביעה בבקשות מן הסוג הזה התרחבו באופן ניכר. מדובר במדרון חלקלק שיש למצוא דרך לעצור אותו כדי לייצר איזון הגיוני יותר בין טובת בעלי המניות לטובת החברה".

"יכול להיות שה-AI יצדק אבל השופט יטעה"

בהמשך עבר הדיון לעסוק בהשפעת ה-AI על עולם המשפט בכלל ועל תחום הליטיגציה המסחרית בפרט. עו"ד רחלי פרי רייכמן, שותפה ממחלקת ליטיגציה במשרד הרצוג, אמרה: "לקוחות עשויים לחשוב כי תוכנות AI הן מעין "עורך דין וירטואלי", עימו אפשר להתייעץ בעניינים משפטיים ולחשוף לו מידע רגיש באופן דיסקרטי, מבלי לחשוש שהוא יועבר הלאה. אלא שהמציאות היא שונה לחלוטין. בשונה ממידע שמוחלף בין עורך דין ללקוח, על מידע שניתן לתוכנת AI לא חל שום חיסיון משפטי, כך שבית משפט עשוי להורות על גילויו. לכן, כל עוד לא קיימת הסדרה משפטית בנושא, חשוב להסביר ללקוחות שיש לבצע שימוש זהיר בתוכנות AI, ולהימנע מחשיפת מידע שאינו פומבי. לכן, כל מידע שאדם מעלה ב-AI עשוי להתגלות בהליך שיפוטי זאת בניגוד לשיח או מפגש עם עורך דינו".

עו"ד לקנר אמרה: "אני חושבת שההמלצה האפקטיבית והפרקטית ביותר, במיוחד לדור שלי, זה להעסיק עורכי דין מוכשרים, מצטיינים, ולא פחות מזה - עם הבנה טכנולוגית מובהקת. יש כאלה שמגיעים אפילו עם תארים כפולים והם יודעים לטוב מאיתנו. את הפערים קשה מאוד להדביק. כך עשיתי לאורך הקריירה שלי. כך היה כאשר המאגרים החליפו את הספרים הכחולים וכך גם היום כאשר המחקר המשפטי הוחלף ע"י ה-AI. אז זאת תהיה ההמלצה הראשונית שלי".

עו"ד עודד רביבו, שותף ממחלקת ליטיגציה במשרד פישר (FBC & Co) אמר: "אני חושב שההתקדמות של השנה האחרונה היתה יותר גדולה מכל ה-20 שנים האחרונות ביחד. אנחנו מדברים על כלים ייעודיים שאימנו אותם עם עשרות אלפי מסמכים משפטיים. לדוגמה - אם יש לך מגה תיק עם מאות מסמכים, היום אתה יכול להכניס את כתב התביעה וכתה ההגנה למערכת ולקבל בתוך כמה דקות מיפוי של כל המסמכים - אלו תומכים בטענות התביעה ואלו בטענות ההגנה. היום כבר אפשר להכניס לכלים ייעודיים כאלה סיכומים של שני הצדדים וכלי ה-AI יכול לחזות את פסק הדין וגם לנמק. אין לנו גם ניסיון לדעת אם זה קולע או לא, כי יכול להיות שה-AI יצדק אבל השופט יטעה... ואחרי כל מה שאמרתי אני עדיין חושב שהבינה המלאכותית היא רק כלי עזר, אי אפשר להסתמך עליה בעיניים עצומות. היא לא תחליף ליסודיות שאנחנו דורשים מעורכי הדין שעובדים איתנו, ליצירתיות, למחשבה המקורית, שיקול הדעת והקשר האישי עם הלקוח".

עו"ד אורן בן יאיר, ראש מחלקת ליטיגציה ומנהל במשרד בן יאיר וגנר רזניק עורכי דין ונוטריון, אמר כי עורך דין צריך להיות נאמן לחוות הדעת שלו, הוא לא יכול להתבסס על שום כלי טכנולוגי. "אני יושב גם כדיין בלשכה ולצערי אני אומר שעושים שימוש לא נכון בכלי הזה", הסביר. "הוא מחליף בדיקה וזה לא נכון - צריך להשתמש בו ככלי עזר. צריך מאוד להיזהר מהכלי הזה שהוא לכאורה מאוד נגיש ונותן לך תשובות, אבל אסור לו להחליף את הידע שלך ואת חוות הדעת שלך. היום אנחנו נמצאים במציאות שבה סטודנט למשפטים צובר את הידע שלו שם. ואותו סטודנט יהיה בעתיד שופט. אנחנו נכנסים למצב מאוד מסוכן שיכול להיות שהכלי הזה יחליף את הידע המקצועי שלנו ואת שיקול הדעת שלנו. ה-AI לא צריך להחליף את זה. זה כלי עזר מאוד יעיל בהרבה מאוד דברים, אני משתמש בכלי הזה, אבל הוא לא מחליף את הידע, הניסיון וההבנה שלי".

עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת ליטיגציה בליפא מאיר ושות': "אנחנו לא יכולים להסתמך על AI בצורה עיוורת. השאלה המעניינת היא מה יהיה ה-AI של עוד 3-4-5 שנים? הוא הולך ומשתכלל והבעיות תלכנה ותשתכללנה. השאלה היא האם הוא הולך להחליף אותנו או להיות השותף המרכזי שלנו? אני חושב שכולם צריכים להתחבט בזה, אנחנו מקיימים על זה דיונים רבים במשרד. היו מחקרים שתוך 4-5 שנים 20% מעורכי הדין יפסידו את הפרנסה שלהם. אני לא חושב שזה יקרה ככה אבל צריך להבין שזה כלי שאנחנו הולכים לעבוד איתו... אולי ה-AI זאת התשובה להתמודדות עם היקף האינפורמציה שיש לנו בתיקי ליטיגציה. אולי יגיע יום שבו נסמוך על AI יותר משופטים, הוא עוד לא הגיע אבל אנחנו צריכים ללמוד לעבוד איתו. הוא פה כדי להישאר".

עו"ד אורלי טננבאום, בעלים ומייסדת של אורלי טננבאום משרד עורכי דין, אמרה כי "מילת המפתח היא מינון נכון ושימוש נכון בדברים. מבחינת השופטים אסור שה-AI יחליף את שיקול הדעת של השופטים, את ההתרשמות של השופטים. זה בהחלט יכול להקל על שופטים בהיבט של מעבר על החומרים ולהקל על העבודה של שופט כמו עוזר שופט שמכין לו את התיק. עדיין, אני חושבת שחשוב מאוד שהוא לא יחליף את שיקול הדעת של השופט ואסור שהציבור יקבל את התחושה שהשופט הופך להיות חותמת של אלגוריתם".

עו"ד ערן בצלאל, שותף מנהל במשרד ש. הורוביץ, אמר כי "אנו עדים כיום למהפכה טכנולוגית חסרת תקדים בעולם המשפט - מהפכה שמעצבת מחדש את נוף המקצוע המשפטי מיסודו. משרד עורכי דין שלא ישלב את הכלים המתקדמים של הבינה המלאכותית בליבת פעילותו המקצועית, יאבד את הרלוונטיות שלו, ויימצא מאחור בתחרות הקשה והמתמדת על מצוינות משפטית. עם זאת, אני בטוח, שבלב המקצוע המשפטי - ובפרט בזירת הליטיגציה העילית והמורכבת - חשיבות המרכיב האנושי נותרה בעינה והוא ממשיך וימשיך להיות בעל ערך מכריע. החקירה הנגדית החדה והמדויקת, הטיעון הרהוט והמשכנע בפני בית המשפט, ניהול המשא והמתן האסטרטגי, יכולת הפרשנות המשפטית, החשיבה האסטרטגית הרב-ממדית, ההבנה העמוקה של צרכי הלקוח, וכן היכולת לקרוא ולפענח את "מפת האינטרסים" המורכבת של הצדדים השונים - כל אלה דורשים את המגע האנושי הייחודי, את הניסיון המצטבר ואת התובנה המשפטית המדויקת". לדברי בצלאל, "עורך הדין המצוין של העתיד יידרש לפתח יכולות חדשות ומתקדמות: הוא יהיה נדרש להיות אנליסט מיומן ומבקר חד - לנתח בעין ביקורתית את מגוון האפשרויות והטיעונים שמציעות מערכות הבינה המלאכותית, לבחון את איכותם ורלוונטיותם, לבחור בחוכמה באילו מהם נכון ומועיל להשתמש, ולפתח ולהתאים אותם בצורה יצירתית ומדויקת לנסיבותיו הייחודיות של התיק הספציפי. בה בעת, עליו לדעת להסתייע ביעילות בכלים הטכנולוגיים החדשניים הללו".

עו"ד חניטל בלינסון-נבון, שותפה מובילה במחלקת הליטיגציה במשרד ארנון, תדמור-לוי, התייחסה גם היא למהפכת הבינה המלאכותית שנותנת אותותיה גם בתחום המשפט. לדבריה, "השימוש בכלי AI במסגרת עבודת הליטיגטור הוא בלתי נמנע ואף מבורך. עלינו להתאים עצמינו למציאות המשתנה, באופן חכם ועל-זמני. כך, במקום לרדוף אחרי הטכנולוגיות החדשות שיתיישנו תוך חודשים ספורים, עלינו לסמוך על העקרונות המשפטיים הבסיסיים שלנו". לפי בלינסון-נבון, "כלי הבינה המלאכותית מתפתחים במהירות מסחררת, אך האתיקה המקצועית שלנו נשארת יציבה. האחריות האישית, החובה לוודא דיוק התוצאות, שמירת הסודיות מול הלקוח - כל אלה כבר מעוגנים בדין המצוי הכללי ובפרט בחוק לשכת עורכי הדין ובכללי האתיקה שלנו. הם מספיקים כדי להתמודד גם עם האתגרים הטכנולוגיים החדשים. במקום לנסות לחדש על דרך של ניסוח כללים משתנים, בואו נחזק את מה שכבר קיים ופועל וניישם את הכללים הקיימים על המציאות המשתנה".