"אני לא רוצה להתגרש, אני כאן כי אין לי ברירה"
המשפט הזה חוזר על עצמו בכל פעם שנכנסים לחדר הגישור שלי בני זוג, שההחלטה להתגרש לא משותפת לשניהם באותו רגע

בניגוד למחשבה הרווחת, הרבה זוגות מגיעים לחדר הגישור כשאחד מבני הזוג רוצה להתגרש והאחר/ת לא.
ליאור אמר את המשפט הזה, כשהוא נכנס לחדר הגישור שלי ביחד עם אשתו מאיה (השמות בדויים). הם זוג מאז הצבא וכבר 20 שנה. יש להם שלושה ילדים, קריירה מצליחה, חיים חברתיים עשירים, משפחות תומכות ודירה בבעלותם. שניהם סיפרו שהם הגשימו את כל מה שהם רצו וחלמו שיהיה להם.
ליאור סיפר שהוא הגיע לחדר הגישור בעקבות אולטימטום שהציבה בפניו מאיה, לפיו אם הוא לא יסכים להגיע לחדר הגישור, היא תפנה לעורך דין מומחה לענייני משפחה ותפעל באופן חד צדדי לקידום הגירושין.
הסיבות והנסיבות שמובילות לרצון של אחד מבני הזוג להתגרש הן שונות ומגוונות. במקרה של ליאור ומאיה, כמו אצל לא מעט זוגות, אין בגידה ברקע, אין אלימות, אין בעיות כלכליות, ואפילו אין הרבה מריבות.
הם החלו לחיות את החיים כשותפים ולדירה ולא כזוג נשוי
בעוד ליאור סיפר שהוא מרוצה מהזוגיות, אוהב את אשתו כמו בתחילת הדרך, ולא מרגיש רצון או צורך בשינוי, מאיה הרגישה שהחיים לצד ליאור הפכו לשגרתיים וצפויים. הם התרחקו זה מזו, וכל אחד מהם חי את חייו, כך שהם חיים כמו שותפים ולא כבני זוג. כשהמצב הפך בעיני מאיה לבלתי נסבל, היא החליטה שהיא רוצה להתגרש, וכשליאור לא הסכים לשתף פעולה היא הציבה בפניו את האולטימטום שהביא אותם לחדר הגישור שלי.
גם כששני בני הזוג מודעים למצב הזוגיות- הכניסה לחדר הגישור מאתגרת
גם כשהסיבה לגירושין היא אחרת, לרוב, שני בני הזוג מודעים למצב הזוגיות שלהם. לפעמים הם כבר דיברו על גירושין פעמים רבות קודם. יש זוגות שהיו בטיפול זוגי, יש שהיו בעבר בפגישת גישור בגלל משבר קודם, או אפילו הגישו בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט.
כל אלה, לא משנים את התחושות שעולות בכניסה לחדר הגישור וגם בתהליך.
לפעמים זה נראה ומרגיש, כאילו שהם שומעים על הרצון הזה של בני הזוג שלהם להתגרש בפעם הראשונה. רק מאוחר יותר בתהליך הם מודים שזה כבר נאמר ודובר ביניהם.
רובם מספרים שההפתעה נובעת מהמחשבה שזה לא באמת יקרה, שהאמירות והשיח ביניהם על גירושין, לא יובילו לגירושין במציאות, והן נאמרות בעיקר מתוך כעס, תסכול או ניסיון לעורר או לקבל תשומת לב.
הם נכנסים לחדר הגישור עם תחושות אחרות ומטרות אחרות
במקרים האלה, ההגעה לחדר הגישור נתפסת על ידי כל אחד מבני הזוג אחרת. אצל בן הזוג שרוצה להתגרש, ההגעה לחדר הגישור היא הצעד הראשון המשמעותי לקראת השגת המטרה, לקראת הגירושין. יש התרגשות מהוצאת הרצון החוצה, ואפילו תחושה של הישג, במיוחד אם מצב הזוגיות לא טוב כבר הרבה זמן, ועד לרגע הכניסה לחדר הגישור לא היה כוח או אומץ לפעול.
אצל בן הזוג שלא יזם את ההגעה לגישור ולא מעוניין להתגרש, התחושות הן לגמרי אחרות. יש בני זוג שמרגישים מתח עצום, חשש, ולפעמים אפילו חרדה, גם מהגעה לפגישת ההיכרות הראשונה. אצל רובם, יש בעיקר רצון וצורך להימנע מכל פעולה שיכולה לקדם את הגירושין. גם כשיש מודעות והבנה שלא ניתן יהיה למנוע את הגירושין, הם יפעלו בין במודע ובין שלא במודע כדי לדחות את הקץ ולעכב את הגירושין.
יש מבניהם שחושבים ומאמינים, שאולי, אם התהליך יהיה קשה, מורכב ויקר, בני הזוג שרוצים בגירושין ישנו את דעתם. יש אפילו שמאמינים, שהרצון הזה להתגרש הוא לא רצון אמיתי, או חופשי, שאולי זו איזו גחמה רגעית, משבר גיל או משבר אחר, או אפילו השפעה חברתית. במקרים האלה, בני הזוג מוכנים לעשות כמעט הכל כדי להגן על בני הזוג שרוצים להתגרש. הם לוקחים על עצמם להיות כביכול, חזקים עבור שניהם, והם מאמינים שהם מצילים את המשפחה כולה.
כך הם נכנסים לחדר הגישור, כשהם מרגישים אחרת, כשלכל אחד מטרה אחרת ודרך פעולה אחרת להגשמת הרצון האישי.
שני בני הזוג חווים קושי בחדר הגישור
בני הזוג שרוצים להתגרש מגיעים לרוב מוכנים, אחרי עבודה פנימית ואישית, אחרי שהם כבר חשבו על כל התרחישים האפשריים, אולי אחרי התייעצות עם עורכי דין לענייני משפחה שהסבירו להם את מצבם ואת הזכויות שלהם. לרוב הם קצרי סבלנות, והם רוצים שהכל יקרה מהר.
הקושי העיקרי והמרכזי אצל בני הזוג שלא רוצים להתגרש, הוא קודם כל ובעיקר, להבין, שאם בני הזוג שלהם רוצים להתגרש - הגירושין יקרו. זה רק עניין של זמן ועלויות. המגשר/ת יכולים לסייע ולקדם את ההבנה החשובה הזו. במסגרת הליך הגישור המגשר/ת יכולים לפגוש כל אחד מבני הזוג בנפרד, ובמסגרת אותה פגישה אישית, להסביר לבן הזוג שלא רוצה להתגרש מה יקרה בהליך משפטי, איך הוא יתנהל, איך הוא ישפיע עליו ועל המשפחה. רוב האנשים לא יודעים איך מתנהל הליך משפטי, ולא מבינים, שלא תהיה להם כל שליטה על משך ההליך או על התוצאות שלו.
כשההבנה הזו מתגבשת, מתגבשת גם ההבנה שכדאי לשתף פעולה, כדאי לקחת חלק פעיל בקבלת ההחלטות, ובעיקר כדאי להחזיק גם, ביחד עם בני הזוג שרוצים להתגרש, את מושכות החיים ולייצר ביחד מציאות מיטבית לאחר הגירושין.
המציאות מוכיחה שכשהגירושין נעשים בשיתוף פעולה, כשבני הזוג מגבשים ביחד את ההסכם שלהם, קל להם יותר לעמוד בהתחייבויות שהם נטלו על עצמם.
מאת עו"ד אפרת אנגל, מגשרת, מרצה בתחום דיני המשפחה. https://www.efrat-engel.co.il/
d&b – לדעת להחליט
