ביום 20.3.24 נכנס לתוקף תיקון לתקנות האגודות השיתופיות, המאפשר לחברי אגודות שיתופיות להצביע באופן דיגיטלי בכל נושא, בהתקיים תנאים מסוימים המצב המשפטי עד לחודש 10/2023
תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) בנוסחן הקודם אפשרו לאגודות השיתופיות לקיים הצבעות באופן גלוי או בדרך אחרת, בהתאם לאמור בתקנון. מטבע הדברים, לאור העובדה שהתקנות נוסחו בשנות ה- 70, האפשרות לקיים הצבעה דיגיטלית לא היתה קבועה בתקנות. למרות זאת, הלכה למעשה, אגודות שיתופיות רבות נהגו לקיים הצבעה דיגיטלית, בין גלויה ובין חשאית ומרחוק. זאת, מכוח הוראות בתקנון האגודה או על סמך עמדת רשמת האגודות השיתופיות, כי אין מניעה משפטית לקיים הצבעות בדרך זו.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לאחרונה, בחודש 10/2023, ניתן פסק דין תקדימי על ידי בית המשפט המחוזי, אשר פסל תוצאות בחירות לוועד באגודה שיתופית שנערכו באופן דיגיטלי. הפסילה נשענה על מספר אדנים ובכללם קביעת בית המשפט, כי עריכת הבחירות, תוך שימוש בטכניקות דיגיטליות, נעדרת אחיזה בדין.
פסק הדין הביא לפניות רבות לרשמת האגודות השיתופיות בבקשה כי תפעל לתיקון המצב. כמו כן, מתקפת הטרור שאירעה ביום ה- 7 באוקטובר, ופינויים של יישובים רבים המאוגדים כאגודות שיתופיות, יצרו נחיצות ממשית לפעול לקיום הצבעות דיגיטליות, המאפשרות השתתפות בהצבעה בקלות וכן לצורך קבלת החלטות דחופות. מכאן התיקון, שמטרתו מתן בסיס חוקי לקיום הצבעות דיגיטליות, גלויות או חשאיות, לכל אגודה שתחפוץ בכך.
התנאים לקיום הצבעה דיגיטלית
על פי התיקון, קיום הצבעה דיגיטלית תלוי בתנאים הבאים:
1. ההחלטה על ההצבעה הדיגיטלית התקבלה בוועד, ברוב רגיל. הוועד יכול לקבוע, כי ההחלטה תאושר גם על-ידי האספה הכללית. במקרה זה נדרשת גם החלטת האספה לעניין קיום הצבעה דיגיטלית. ההחלטה יכול שתקבע הצבעה דיגיטלית משולבת, פיזית ואלקטרונית.
2. ההצבעה הדיגיטלית תיעשה לאחר שהוועד וידא שהיא מאפשרת הצבעות כלליות, כלומר מתן זכות בחירה לכל בעלי זכות הבחירה, והצבעות שוויוניות, כלומר קול אחד לכל אחד. לשם כך על הוועד לנקוט באמצעים המאפשרים:
א. זיהוי של המצביע;
ב. מניעת כפל הצבעות;
ג. בקרה על מהימנות תהליכי ההצבעה, ובכלל זה שימוש במערכות המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר במחשב.
3. הוועד נקט באמצעים הדרושים כדי לוודא שההצבעה בדרך אלקטרונית מאפשרת יכולת לשקלל את תוצאות ההצבעה;
4. הוועד נקט באמצעים הדרושים כדי לוודא שהצבעה חשאית בדרך אלקטרונית מאפשרת יכולת שמירה על חשאיות ההצבעה, לרבות העדר יכולת לאחזר את המידע באופן המזהה את הצבעת חבר האגודה;
5. הוועד וידא שחברי האגודה יכולים להשתתף בהצבעה מבחינת ההסבר שניתן להם בנוגע לאמצעים האלקטרונים והנגישות שלהם;
6. הוועד וידא שהודעה על ההחלטה על קיום הצבעה דיגיטלית וכל עדכון בה נמסרו לידיעתם של חברי האגודה.
ניתן לראות, כי התנאים שצוינו אינם מפרטים במדויק כיצד יש לקיים הצבעות דיגיטליות, אלא רק קובעים עקרונות מנחים לביצוע ההצבעה. האחריות לוודא שההצבעה מתבצעת לפי העקרונות הללו מוטלת על האגודה שיתופית. בהמשך לכך, לחברי האגודה יש חופש לעצב לעצמם את ההסדר הטכנולוגי הספציפי המתאים להם. עם זאת, במסגרת ההחלטה על קיום הצבעות דיגיטליות מוטלת על הוועד החובה לפרט את האופן שבו החלטתו עומדת בעקרונות שנקבעו.
סמכות רשם האגודות השיתופיות לעניין בחירות
התיקון אף כולל הוראות ביחס לסמכות רשם האגודות השיתופיות לענין בחירות דיגיטליות:
1. רשם האגודות השיתופיות מוסמך להורות לאגודה לקיים בחירות דיגיטליות, אם מצא כי אי קיום בחירות בדרך זו יביא לפגיעה בזכותם של חברי האגודה לבחור או להיבחר.
2. כמו כן, מוסמך רשם האגודות השיתופיות להורות לאגודה לקיים בחירות שלא בדרך דיגיטלית, אם מצא כי קיום בחירות בדרך זו עלול לפגוע בעקרונות היסוד של ההצבעה, ובהם כלליות ההצבעה, שוויוניותה, מהימנות תהליכי ההצבעה וחשאיות ההצבעה, ככל שמדובר בהצבעה חשאית.
יודגש, כי הסמכויות שניתנו לרשם האגודות השיתופיות בעניין זה מתייחסות אך ורק לבחירות לרשויות האגודה ולא להצבעות דיגיטליות ככלל.
שינויים נוספים במסגרת התיקון
בנוסף לקביעת העקרונות המנחים לעניין הצבעה דיגיטלית, התיקון מתייחס לשני עניינים נוספים:
1. עד לתיקון, קבעה תקנה 11, כי הצבעה באספה הכללית תהיה בהרמת ידיים או בדרך אחרת הקבועה בתקנון האגודה. בהתאם לתיקון, מעתה ההצבעה יכול שתהיה חשאית או גלויה, הכול בהתאם לקבוע בתקנון, ואם לא נקבע דבר בתקנון ברירת המחדל היא שההצבעה תהא גלויה אלא אם כן קבעה האספה הכללית שההצבעה תהיה חשאית.
2. תקנה 41 לתקנות קובעת הסדר מיוחד לעניין אופן ההצבעה של האספה הכללית במקרה של בחירות. לפי ההסדר בתקנה, 10% מהחברים יכולים לבקש הצבעה בקלפי, ובמקרה כזה ההצבעה בבחירות תתקיים במתכונת הזו. בהתאם לתיקון, גם הצבעה בעניין בחירות, המתקיימת לפי תקנה 41, יכולה להתקיים בדרך אלקטרונית, ובלבד שמתבצעת בהתאם לתנאים שנקבעו לפנים.
סיכומו של דבר
חידושי הטכנולוגיה, המאפשרים קיום הצבעות דיגיטליות ברמת אבטחה גבוהה, תוך שמירה על חשאיות ושוויוניות, כמו גם מצב החירום השורר בישראל בחודשים האחרונים, הפכו את ההצבעה הדיגיטלית לא רק ליעילה ביותר, אלא גם לכורח של ממש. עם זאת, יש לזכור כי האחריות לעמידה בעקרונות המנחים שהותוו בתיקון הוטלה על חברי האגודה השיתופית עצמם. כישלון לעמוד בעקרונות שנקבעו יביא, ללא ספק, להתערבות של רשמת האגודות השיתופיות ובתי המשפט.
- המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
- הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים להליך.
- "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי , ליטיגציה ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
- אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
***
כתבה שיווקית בחסות איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100