N12
פרסומת

סרט רע : כך סרטוני "תומכי צוואה" הפכו לכלי ביד המתנגדים לצוואות

סרטוני "הרצון האחרון" הפכו לפרקטיקה נפוצה למדי בדיוני ירושה, אך בשטח, לאחרונה, מצטיירת תמונה שונה: הסרטונים שנועדו לתמוך ביורשים הם אלו שמחזקים את המתנגדים המבקשים לבטל את הצוואה

עו"ד גיא שדה
Duns 100במימון Duns 100
פורסם:
גיא שדה
צילום: Studio Thomas
הקישור הועתק

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים בוחרים לצלם את עצמם בעת חתימה על צוואה או להקליט סרטון המעיד על כשירותם בעת עריכת הצוואה. אף שהחוק הישראלי לא מכיר בסרטונים עצמם כצוואות בפני עצמן, הרי שהם עשויים לחזק את הסבירות למימוש הצוואה בהתאם לרצון הנפטר.

המחשבה מאחורי הצעד הזה הגיונית: מדובר בצעד שמעניק שכבת הגנה נוספת מפני סכסוכי ירושה פוטנציאליים. למעשה, כל עוד האדם שבסרטון נראה צלול, עקבי, לא מדקלם כתבנית מוכנה מראש ומסביר באופן ברור את היקף רכושו, מיהם יורשיו ומיהם המנושלים והסיבות לכך, הרי שיהיה קשה לערער על רצונו. לא בכדי רק 7% בלבד מההתנגדויות מתקבלות בבתי המשפט ורובן המוחלט (93%) נדחות. אלא שלאחרונה אינדיקציות בשטח ובבתי המשפט מתחילות לערער ולאתגר את ההנחה הזו: דווקא הסרטון שנועד לחזק ולתמוך ביורשים, הופך להיות הנשק המרכזי של הצד הנגדי.

אלא שכאן נכנסת הדינמיקה החדשה של תיקי הירושה, שניכרת גם במספר תיקים בהם אני מטפל בימים אלו. אם בעבר התנגדות לצוואה הייתה נשענת בעיקר על מסמכים רפואיים, עדויות בני משפחה או חוות דעת מומחים, כיום הסרטונים עצמם מספקים חומר גלם ראייתי עשיר במיוחד למי שמבקש לתקוף את הצוואה. כל היסוס, בלבול, חזרתיות, דקלום תבניתי, מבט הצידה, עייפות, שאלה שמגיעה מהצד, או אפילו הדרך שבה המצווה מגיב לאדם שנמצא בחדר, עשויים להפוך לראיה לכאורה להשפעה בלתי הוגנת, מעורבות של נהנה, חוסר כשירות או תלות במי שנהנה מהירושה.

הפרדוקס ברור: ככל שמנסים להוכיח בכוח שהנפטר היה צלול וחופשי בהחלטתו בעת הופעתו בסרטון, כך נוצר לעיתים יותר חומר שמאפשר לפרק את אותה טענה בדיוק. במקום צילום קצר וענייני שמאשר את זהות החותם ואת הבנתו הבסיסית, לא מעט סרטונים הופכים בפועל לסוג של חקירה המתעדת המון כשלים. בתרחיש הזה, מה שלכאורה נועד לתמוך בגרסה, הופך לחרב פיפיות.

מקרי קיצון

פוטנציאל "המהפך" מתחדד במיוחד במקרים של מקרי קיצון, כמו אדם אשר מוריש את רכושו למטפל, לבן זוג חדש או ליורש יחיד ולא לילדיו או קרובים אחרים. במצבים כאלה, בני המשפחה כמעט תמיד ינסו לטעון להשפעה בלתי הוגנת, מעורבות או לניצול מצבו של המנוח. בעבר היה קשה להוכיח את הטענות הללו. היום, לעיתים הסרטון עצמו עשוי לספק את הקרקע להתנגדות או לתמוך בה באופן משמעותי.

כך למשל, בתיקים שבהם מטפלת סיעודית יורשת נכסים משמעותיים (נדל"ן, כספים ורכוש אחר) סרטון שתומך בצוואה שנערכה לא בהכרח מחזק את עמדת הנהנית - להפך. לעיתים ניתן לראות בסרטון אדם חלש, תלוי, מוסח או כזה שקיבל הכוונה מראש ונראה כמי שמדקלם תבנית שהוכתבה עבורו. במקרים אחרים דווקא ההתעקשות על כך שהנפטר היה פיכח בעת עריכת הצוואה עשויה לעורר חשד. גם בתי המשפט כבר מבינים שלא כל תשובה ברורה לכאורה למצלמה מעידה בהכרח על הבנה אמיתית ועמוקה של המצווה את המשמעות המשפטית והכלכלית של הצוואה כלפי הנהנים וכלפי המנושלים.

פרסומת

כלי דו צדדי

זו הסיבה שבגללה הסרטה בתיקי ירושה הפכה בשנים האחרונות ממהלך שנתפס כהגנה כמעט אוטומטית על המצווה, לכלי דו צדדי שעלול לפעול דווקא נגד הצד שביקש להשתמש בו. בעולם שבו התנגדויות לצוואות הופכות מורכבות ומתוחכמות יותר, המצלמה כבר אינה בהכרח "תעודת ביטוח", אלא "נזק בטוח".

מאת עו"ד גיא שדה, גיא שדה משרד עורכי דין

***

כתבה שיווקית בחסות גיא שדה משרד עורכי דין; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.