פורום Duns 100 כינס בתחילת השבוע את בכירי המשפט בתחום הפלילי וצווארון לבן ברויאל ביץ' בתל אביב כדי לדון בנושאים הבוערים בתחום.
משפט נתניהו מעורר לא מעט עניין בקרב הציבור ולא בכדי, התנהלות הפרקליטות בתיק היא אחד הנושאים המדוברים ביותר בעניין הזה: "בלי קשר לעמדה פוליטית או מה יהיו תוצאות המשפט, מי שנפגע מכל הסיפור הזה הוא הציבור. גם סטודנטים למשפטים, כאלה שעדיין לא קיבלו את הרישיון, כבר טוענים שאין להם אמון במערכת המשפטית – דבר שלא היה לפני חמש שנים", אומר עו"ד בוקי כצמן, שותף AYR עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'.
יש לא מעט ביקורת על התנהלות הפרקליטות בתיקי נתניהו. עו"ד ששי גז, מייסד ובעלים גז ששי – משרד עורכי דין מסביר: ""קשה להאמין איך הפרקליטות מתנהגת בתיק הכי חשוב שהיה אי פעם במדינת ישראל – תיק נגד ראש ממשלה לשעבר. הדברים הכי כשרים אמורים להיות בתיק הזה, כל העם עוקב אחרי התיק הזה. לא הכנתם שיעורי בית? לא צריך להתמקד ב"עשה או לא עשה", אלא צריך לחשוב על איך ומה הפרקליטות עושה".
לדבריו מצטרפת עו"ד אורית חיון, מייסדת ובעלים אורית חיון משרד עורכי דין: "כבר בתחילת חקירת הפרשה כאשר לא ביררו לעומק את הדברים. איך אמור האדם הפשוט להרגיש כאשר גוף חזק כמו פרקליטות מתנהל ככה בתיק של ראש ממשלה?".
עוד דבר שעלה בכנס הוא מערכת החקיקה בישראל שנתקלת לא פעם באתגרים טכנולוגיים שמביאים לידי ניסיונות למציאת פתרונות: "פרשת NSO הוכיחה שהחקיקה שלנו נמצאת הרבה מאחור לעומת ההתקדמות הטכנולוגית. זה לא מפתיע שהמשטרה מגיעה לטלפון הסלולרי שבו נמצא כל העולם שלנו. המחוקק צריך לתת את הדעה שלו על איך להתמודד עם הכלים החדשים שנמצאים איתנו בכל מקום", אומר עו"ד אורון שוורץ, מייסד ובעלים שוורץ-נרקיס ושות'.
לבסוף דובר על הבעייתיות במבחן הסיכוי הסביר להרשעה. עו"ד טל גבאי, שותף מייסד פריד-גבאי משרד עורכי דין, מסביר: "פעמים רבות דובר על אחוז ההרשעות הגבוה בישראל שעומד על 97%, באופן שמלמד לכאורה על שיקול דעת קפדני של התביעה בהגשת כתב האישום. עם זאת, כאשר מבקשים לבחון בצורה עניינית את שיקול הדעת של התביעה, אין די להסתפק בנתון הפורמלי, אלא יש להעמיק ולשאול מה הייתה נקודת ההתחלה של התיק ומהי נקודת הסיום?", אומר ומוסיף: "למשל, כאשר מוגש כתב אישום בעבירת שוחד, שהיא אחת העבירות החמורות בספר העונשין, ובסוף ההרשעה מסתכמת בעבירה מינורית של שימוש לרעה בכוח המשרה – אז נכון שמבחינה פורמלית הדבר ייחשב הרשעה לכל דבר ועניין, אבל אי אפשר להתעלם מהתמורות המשמעותיות שחלו בתיק".
הבעייתיות בכך טמונה במבחן שמשמש את התובע להגיש כתב אישום שיש סיכוי סביר להרשעה, שמלמד על מבחן בעל רף מינימלי שמשחרר את התובע מאחריות, ובכך למעשה נוצרת אינפלציה של הגשת כתבי אישום עם הכללת עבירות חמורות שמלכתחילה ספק אם היה נכון לרשום. נראה שהפתרון לכך נעוץ בהעלאת הרף מסיכוי סביר להרשעה אל עבר מבחן של ודאות קרובה להרשעה. כך נמנע עינוי דין ונצמצם את העומס על בתי המשפט".