"בעידן שבו ד"ר גוגל שולט אין תחליף להסבר האנושי", כך נכתב בפסק הדין שהתקבל לאחרונה, נקבע שהיה על המנתח למסור מידע מלא ומעמיק ולא להסתפק בהחתמתה של המטופלת על טופס הסכמה.

אוטונומיה, החופש לפעול ולהתנהל באופן עצמאי, היא עיקרון בסיסי באתיקה רפואית המדגישה את זכות המטופל לקבל החלטות לגבי בריאותו וגופו על סמך מידע מלא ומדויק הנמסר על ידי אנשי מקצוע בתחום המבוקש ועל סמך מומחיותם. בהקשר של ניתוחים קוסמטיים ורפואיים, כאשר ההחלטה לעבור פרוצדורה מונעת לרוב מבחירה אישית של המטופלת, החשיבות של שמירה על אוטונומיה של המטופלת הופכת בולטת עוד יותר.

אי יידוע מטופל על הסיכונים הכרוכים בהליך רפואי לא רק פוגע בעקרון האוטונומיה של המטופל אלא גם מערער את הבסיס של יחסי רופא-מטופל, הבנויים על אמון, תקשורת וכבוד הדדי. בהעלמת מידע חיוני, המנתח במקרה זה לא רק פגע ביכולתה של הצעירה להסכים להליך אלא גם סיכן את שלומה וביטחונה.

 "פגיעה באוטונומיה של החולה: פרשת פלונית נגד המרכז הרפואי שערי צדק"

משרדנו ייצג את התובעת בפרשת פלונית נ' המרכז הרפואי שערי צדק, שם פנתה צעירה בשנות ה 20 המוקדמות לחייה, אל בית החולים שערי צדק לטובת ביצוע ניתוח הקטנת חזה עם ציפיות ורצונות מסוימים לשיפור אסתטי וכן לשיפור מצבה הרפואי. עם זאת, באופן מכריע, הרופא המנתח האחראי לטיפול בה לא עמד בחובתו ליידע את הצעירה באופן מלא אודות הסיכונים והסיבוכים הפוטנציאליים הקשורים להליך הניתוחי המוצע כגון צלקות, קושי בהנקה וכדומה. חוסר גילוי זה שלל מהצעירה את האפשרות לשקול את התועלת הפוטנציאלית מול הסיכונים ולקבל החלטה מושכלת בהתאם.

בפסק דין שניתן לאחרונה (ת.א. 52538-09-20), פרשת הצעירה נ' המרכז הרפואי שערי צדק, שופך אור בית המשפט על סוגיה קריטית בתחום האתיקה הרפואית - הפגיעה באוטונומיה של המטופל. המקרה נסוב סביב הצעירה אשר ביקשה לבצע ניתוח רפואי ואסתטי, כאשר היא נאלצת להתמודד עם מצב בו המנתח אינו מספק מידע מכריע לגבי הסיכונים הכרוכים בהליך, ובכך פגע בזכותה הבסיסית של הצעירה לקבל החלטה מושכלת לגבי גופה.

פסק הדין משמש תזכורת נוקבת לחובות האתיות והמקצועיות המוטלות על כתפי אנשי הצוות הרפואי, במיוחד אלו העוסקים בתחום הכירורגיה, כלפי מטופליהם. הוא מדגיש את ההכרח של שמירה על אוטונומיה וזכות הבחירה מרצון של המטופל, הבטחת הסכמה מדעת וטיפוח תרבות של שקיפות ויושר בפרקטיקה הרפואית. בפסק הדין מודגש כי חובה זו היא חובה מוגברת דווקא בכל הנוגע לניתוחים אסתטיים ואלקטיביים בהם נדרש פירוט יתר של כל הסיכונים הכרוכים בניתוח המבוצע מבחירה.

בית המשפט קבע כי:

"דווקא בגלל התעצמות כוחו ותחומי פריסתו של 'ד"ר גוגל' שקנה לעצמו שליטה כמעט בלתי מעורערת על חכמת ההמונים בכל הנוגע למיחושים, לפרוצדורות רפואיות ולסיכונים הגלומים בהן", כתבה השופטת, "דומני שאנו כחברה – ובכלל זאת הרופאים שבינינו – צריכים להזהיר עצמנו חזור והזהר מפני התרופפות חובת ההסבר האנושי, הבלתי אמצעי והבלתי תלוי בידע המוקדם של המטופלים. להסבר האישי, המפורט והאינטימי בין רופא למטופלת, אודות הסיכונים האמיתיים והריאליים הגלומים בפרוצדורה הרפואית שהיא עתידה לעבור – אין תחליף".

בעקבות הפגיעה באוטונומיה של התובעת, פסקה השופטת לצעירה פיצוי בסך של 86.5 אלף שקלים.

הכתבה נכתבה ע"י עוה"ד הילה בודיק קוכמן, שותפה מנהלת במשרד בודיק קוכמן טובל, עו"ד ונוטריון, אשר ייצגה את התובעת בהליך המשפטי המוזכר.

 ***
כתבה שיווקית בחסות בודיק קוכמן טובל עורכי דין ונוטריון. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100