"כל מה שקורה בישראל קרה בגלל משפט נתניהו"

דן אנד ברדסטריט קיימה היום (רביעי) את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט בתחום צווארון לבן ומשפט פלילי. במסגרת הפורום, דנו המשתתפים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי ביניהם משפט נתניהו, ניגודי עניינים בייצוג תיקים פליליים, חובת ההגינות של רשויות האכיפה בתהליכי תפיסה וחילוט רכוש, שילוב הליכי טיפול ושיקום כבר בשלבי המעצר, שיעורי ההרשעה הגבוהים בישראל והמשפט הפלילי בעידן הדיגיטלי.

בפתח הכינוס קיבלו המשתתפים סקירה על תמונת המצב בענף מפי עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט. "התקופה הנוכחית מציבה בפני המשפט הפלילי והצווארון הלבן בישראל אתגרים מורכבים במיוחד, אמרה. "יש שילוב בין לחצים ביטחוניים ובינלאומיים לבין פשיעה פנימית ורגישות ציבורית גבוהה. דווקא במצבים כאלה נבחנת יכולתה של המערכת המשפטית לשמור על עקרונות של מקצועיות, שקיפות ואמון הציבור".

"ההתנהלות של הפרקליטות היא שערורייה"

כמה ממשתתפי הפורום מתחו ביקורת קשה על התנהלות הפרקליטות במשפט נתניהו, ואמרו כי סירובה להליך גישור בתיק 4000 הוא טעות. עו"ד ששי גז ביקר את התנהלות הדיונים. "אני חושב שגם אם אאריך חיים לא אזכה לראות את סופו. המשפט הזה לא מתנהל כמו שמשפט מהסוג הזה צריך. צריך לדעת לנהל מגה-תיק. לקבוע שיש דיונים קבועים, בלי דחיות", הוא אמר. בהמשך לכך הוסיף: "השופטים אמרו שתיק 4000 הוא לא תיק שוחד. הם כתבו את זה באופן ברור, זו היתה ישיבה מתוכננת, זה לא בא ספונטני... לכן טוב היתה עושה המדינה אם היו יורדים מתיק השוחד. השופטים אמרו ללכת לגישור והפרקליטות בצעד כל כך יהיר אמרה שלא הולכים לגישור. אם היו הולכים כבר היינו מאחורי כל הסאגה הזאת".

לדברי גז, "רק תיק 1000 היה צריך להיות מוגש. תיק 2000 זה בדיחה. בתיק 4000 השופטים אמרו את דברים". לדעתי האישית - כל מה שקורה במדינת ישראל קרה בגלל המשפט הזה. כל אירוע, כולל 7 באוקטובר. ביבי בחיים לא היה מתחיל את הרפורמה אילולא היה לו משפט"

עו"ד נעה פירר, שייצגה את בני הזוג אלוביץ' בתיק 4000, אמרה כי "התדמית כאילו התיק לא מתקדם ולא מנוהל לא נכונה. רק במחצית האחרונה של השנה שמענו 3-4 עדי הגנה. אני בהחלט רואה את המשפט הזה מסתיים, אבל אני כן מצטרפת למה שאמר עו"ד גז, שטוב היה לנו שלא היו כל כך הרבה תקלות בדרך - לא מחלקים חומרי חקירה כמו שצריך לחלק אותם. חומרים שבית המשפט שהם קריטיים לטענות ההגנה. אין לי אלא להצטרף למה שאתה אומר ולהצר מאוד על זה שהפרקליטות בחרה שלא לקבל את עצת בית המשפט".

עו"ד יובל זמר אמר: "ההתנהלות של הפרקליטות בתיק הזה היא שערורייה. את שכרון הכוח והיהירות שלהם אנחנו כבר מכירים, אבל בתיק הזה היא שערורייתית. תיק 1000 הוא תיק שוחד פר אקסלנס והוא הוגש כתיק הפרת אמונים. לו היתה הפרקליטות מגישה אותו בנפרד בלי 2000 ו-4000 - תיק פשוט מאוד עם מערך עובדתי ומטריה משפטית פשוטים מאוד - כבר היינו מזמן אחרי האירוע הזה. לדעתי זה התיק היחיד שיסתיים בהרשעה. דבר נוסף שאמר ששי ובזה הוא מבטא דעה של רבים בציבור - כל מה שאנחנו חווים במדינת ישראל מאז הגשת כתב האישום - הכל זה המשפט הזה. ההתנהלות של המשפט מכתיבה את סדר היום. חבל מאוד שהפרקליטות לא השכילה להבין את המשמעויות. אני לא חושב שאף אחד ציפה עד כמה מסוכן האדם הזה ועד כמה רחוק הוא ילך, אבל היו צריכים לצפות את זה".

עו"ד יובל ששון אמר "מדינת ישראל מחייבת מישהו שיעבוד 24/7 בזמן שהוא מנהל משפט. זאת הבעיה. כולנו סמכנו על איזושהי הגינות בסיסית. אנחנו רואים מה קורה גם בארה"ב. כשמישהו מחליט לקחת את אבני היסוד של השיטה ושל המערכת ולמוטט אותם. נתניהו שואב השראה מטראמפ ומבולסנרו ואורבן והרבה מקומות".
עו"ד אורית חיון דיברה על השחיקה במעמדו של בית המשפט העליון. "ביהמ"ש העליון נמצא תחת לחצים פוליטיים חסרי תקדים", אמרה. "ההחלטות של ביהמ"ש העליון מציבות אותו כגורם מאוד משפיע וחשוב אבל זה מאוד מחדד את הנקודה של השחיקה במעמד שלו. פוליטיקאים לא מתביישים לא לכבד החלטות של בית המשפט העליון וזה דבר מזעזע. זה מחריד אותי כל פעם מחדש וזה מאוד מדאיג. אני חושבת שהמצב לא היה מעולם עגום יותר מאיך שהוא היום. אנחנו חייבים להגן עליו ולשמור עליו ולעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי שתהיה לנו דמוקרטיה".

"החמרה בענישה לא מפחיתה פשיעה"

המשך הדיון עסק בחלופות מעצר ובאפשרות לשלב הליכי שיקום בטרם ההרשעה. "הגיעה השעה ששיקולים של טיפול ושיקום יישקלו בצורה מעמיקה כבר בשלבים של מעצר ולא בשלבים של טיעון לעונש", אמר עו"ד אדי אבינועם. "אנחנו נתקלים בטענות שטיפול ושיקום זה משהו שיקבל הנאשם רק בכלא ולא במסגרת הליכי המעצר. הטענה הזאת פשוט לא נכונה, מכיוון שבהגדרה - בתי כלא הם לא גורם משקם. אם זה היה ככה היינו רואים בתי כלא מתרוקנים. אנחנו רואים שהתפוסה היא הרבה מעל הקיבולת". לדבריו," 15% בלבד שעולים לועדות שליש זוכים לקבל שליש מוקדם. החמרה בענישה לא מורידה ולא מפחיתה פשיעה, אז אולי הגיע הזמן לטפל בסיבה שמובילה לביצוע העבירות ולהיות קצת יותר גמישים בקבלת עקרונות שיביאו לכך שנטפל בסיבה לטובת כולנו".

עו"ד קובי בן שעיה קרא להרחיב את השימוש בבתי משפט קהילתיים. "אנחנו לקחנו את השיטה של בתי משפט טיפוליים מארה"ב ואימצנו אותה פה. היום, בית משפט יכול להפנות לבית משפט קהילתי. הם הורחבו כיום כמעט לכל מחוז בארץ. אנחנו רואים בפועל שאנשים שנכנסים לבית משפט קהילתי, כשיש מעטפת רחבה שהמדינה נותנת, יש פחות פשיעה", הוא הסביר. "הסיכוי שאותם אנשים יחזרו לבצע את אותה עבירה הוא הרבה יותר נמוך. שב"ס לא יכול לטפל באנשים, ברוב העבירות אדם בכלל לא נכנס לטיפול אלא אם הוא בשליש האחרון של העונש".

עו"ד כמאל כמאל אמר כי יש קשר בין מתן הדגש המוגזם על ענישה לסחבת המשפטית. "אם מראש היו שמים דגש על מניעה ושיקום לא היינו מגיעים לסחבת. אני מכיר מקרים שאדם מחכה גם 8-9 שנים בשביל פסק דין חלוט בעבירות חמורות. עדים הולכים לעולמם, משנים גרסאות...זה עינוי דין. בקצב הזה שבו מתנהלים ההליכים - גם אם יכפילו את מספר השופטים הסחבת תימשך", הוא אמר. "היו מדינות שבהן נתנו למשטרה סמכויות צבאיות, כמו בברזיל, ובסופו של דבר גם הפשיעה השתכללה ונהייתה צבאית". לדבריו, "ההליכים צריכים להיות כמו בעבירות מנהליות. אדם שבוחר במסלול של שיקום - יש מצב שאפשר לוותר על הרשעה מראש, לא רק בני נוער. אני מייצג אנשים שאבא שלי ייצג אותם לפני 30 שנה כבני נוער. אחד הכשלים הגדולים של המערכת ושבג"ץ אחראי לה זאת האשליה שיש ניגוד בין זכויות אדם לביטחון - כאילו ככל שתפגע יותר בזכויות חשודים אז יש לך יותר ביטחון. זה לא עובד".

הפורום עסק גם באיזון בין שיקולי חקירה לזכויות אזרח וזכויות נאשם. עו"ד אורון שוורץ מתח ביקורת על השימוש הנרחב במניעת מפגשים עם עו"ד במקרים של חשודים בעבירות ביטחוניות. "בשנה האחרונה היה לא מעט שימוש בכלי הזה, ופתאום אנחנו רואים שהשב"כ עושה בו שימוש באופן מאוד נרחב, ואני חושב שהגיע הזמן להרהר ולערער על התפיסה שבה מנפנפים בדגל של ביטחון המדינה במעמד צד אחד ומונעים פגישה", הוא אמר. "זה נשמע כמו מדינה שאנחנו לא רוצים לחיות בה. צריך לעורר את זה בכל פורום וזה צריך להגיע גם למחוקק".

עו"ד אפרת נחמני-בר דיברה על התיקון של החוק להגנת הפרטיות בהקשר של איסוף מידע אישי רגיש. "זה כלי שכל סניגור צריך להכיר. יש כאן עולם חדש וצריך להרחיב את ההגדרה של מידע אישי רגיש. היום גם מידע ביומטרי נכנס תחת החידוש של תיקון החוק. ביהמ"ש העליון נתן 18 חודשי חסד למשטרה כדי להיערך לזה, שזה בעצם לשמור על המצב הקיים. אנחנו בתקופת הביניים, חייבים לזכור את זה ולשים לב שאנחנו לא נופלים למלכודת הזאת... אני משתעשעת במחשבה של איפה זה יכול להשפיע על עבירות מסויימות, יש מקום ליצירתיות".

עו"ד גיא שנער אמר: "חיפוש בטלפון הנייד לא יכול להיעשות ללא צו שיפוטים גם אם הנחקר חותם על טופס הסכמה. בעיניי זה עניין דרמטי. המשטרה עד היום הסתמכה על זה. בג"ץ קבע שההסכמה של נחקר לא מקימה סמכות בנושא. המשמעות מבחינתנו היא שהטלפון הוא לא עוד חפץ אלא הכספת של כל מה שאנחנו, ובית המשפט אומר שכמו שלא יעלה על הדעת ששוטר ייכנס לבית של אדם ללא צו חיפוש, על אחת כמה וכמה לא יוכל לחדור לפלאפון של אדם ללא צו. דווקא העבודה שנתנו למשטרה 18 חודשי חסד להיערך למהלך מעידה על החשיבות והדרמטיות של ההחלטה. פורמלית ההחלטה לא בתוקף אבל אני בטוח שסניגורים כבר יעשו בה שימוש. יש לזה כבר תוקף מוסרי וציבורי".

הבכירים דנו גם בהתנהלות הפרקליטות בהליכי חילוט ותפיסת רכוש. עו"ד דן אלדד אמר: "בתור פרקליט הייתי שותף לקביעות מאוד חשובות בנוגע להיקף העבירה והיקף החילוט. אבל גם בפרקליטות חשבתי שצריך להיות מידתיים וענייניים בשימוש בכלים האלה. בשנים האחרונות הפרקליטות עברה בהדרגה ובנחישות מזלזול מוחלט בעולם האכיפה הפלילית לכך שכל הכלים כשרים כדי לחלט כמה שיותר. בעבר בלמנו תפיסת רכוש כשחשבנו שמטרת המשטרה היא לשבור את החשודים. הפרקליטות חייבת להמשיך למנוע שימוש כזה בכלים האלה, זה פגיעה משמעותית בהגינות ההליך".

עו"ד יובל ששון אמר בהמשך לכך: "יש חוט מקשר בין כל מה שדיברנו עליו - שימו לב לתופעות שכולנו רואים: המשטרה הפכה להיות עצלנית. עוצרים בנאדם, מפעילים עליו את כל האמצעים של מעצר וחילוט. חוקרים אותו בטקטיקות של שב"כ וכל זה כי בונים על המידע שיש לו בפלאפון, ובפרוץ אנחנו רואים שאין שום דבר".
עו"ד חיים לוי דיבר על החובה של הרשות לשמור על רכוש שנתפס ולתחזק אותו. "גם פה אנחנו מוצאים ליקויים" אמר. "הרשויות תופסות רכוש בהיקפים משמעותיים, לא מטפלות בו. החשודים לא יכולים לבצע שום פעולות באופן עצמאי לגבי הרכוש שנתפס".

עו"ד רונן בנדל דיבר על הקושי של מערכת המשפט להתמודד עם קצב השינויים שנובעים מהתקדמות הטכנולוגיה בתחום הסייבר. "ישנם פערים אינהרנטיים בין ההתקדמות בתחום הסייבר לבין התובנות שיש לבית המשפט. העולם הטכנולוגי הוסיף פרספקטיבה שבתי המשפט מתקשים להתמודד איתה". לדבריו, "יש שתי אפשרויות - לפתוח בית משפט שמתמחה בנושאים טכנולוגיים או לחלופין להעביר לשופטים שמתאימים לכך הכשרות בנושאים האלו".

עו"ד ערן זך, שותף צווארון לבן ודיני תחרות בארנון, תדמור לוי הסביר כי "כמו בכל תחום בחיינו, השימוש בכלי בינה מלאכותית (AI) הולך וגובר גם בקרב רשויות האכיפה והתביעה. דווקא במציאות זו, גובר הצורך בעבודת הגנה מקצועית, יסודית ובעיקר ביקורתית, כשלטעמי תפקיד הסנגור מעולם לא היה חשוב יותר. רק לפני כחודש פורסם מקרה בו המשטרה התנגדה בבית משפט לבקשת חשוד, על-סמך חוק שבינה מלאכותית המציאה. בתיקי צווארון לבן בהם קיים חומר חקירה רב, הרשויות עושות שימוש בכלי AI על-מנת לאתר ולסנן חומרים. אבל כשאלגוריתם מחליט מה "רלוונטי" ראיות מזכות עלולות להיעלם. לעיתים מסמך אחד עשוי להיות כל ההבדל בין זיכוי לבין הרשעה ואנחנו, הסנגורים, צריכים לוודא שהוא לא חמק מהמערכת. עצם קיומן של ראיות שאותרו באמצעות AI גם עשוי לעורר שאלות חוקתיות, למשל האם האיתור מקיים את הוראות צו בית המשפט שהתיר את החיפוש והעיון - התפקיד שלנו לוודא את זה".

עו״ד טל גבאי, שותף מייסד בפריד – גבאי, משרד עורכי דין ציין: "התחום הפלילי משווע לרפורמה. קיימת יד קלה מדי בפתיחת תיקים פליליים ובשימוש בכלי המעצרים. לא יכול להיות שכל חקירה תלווה במעצר. אפשר וצריך לדעת לחקור בלי לשלול חירויות. הדבר גם נכון ליד קלה בהליכי התפיסה. לא יכול להיות שלכל עבירה כלכלית תוצמד מיומה הראשון עבירה של הלבנת הון שתפגע בצורה אנושה בזכויות של חשודים עד כדי כך שהם לא יוכלו לעשות שימוש בחשבון הבנק שלהם כדי לשלם על ייצוג משפטי".