היבטים בנקאיים של סכסוכים משפחתיים

מרבית האנשים שואפים לשמור על מערכת יחסים טובה ותקינה עם בני זוג או בני משפחה, אך קורה לא אחת שמתגלים מחלוקות או סכסוכים בתוך המשפחה, וזאת במיוחד בתקופה שסועה ולחוצה כמו היום. במאמר זה אני מבקש להתייחס בקצרה למספר היבטים הבנקאים של סכסוכים משפחתיים מעין אלה.

ראשית, חוסר כשירות – כאשר נפגעת הכשירות המנטלית של אדם, נהוג שבני משפחתו פונים לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס, אלא אם כן אותו אדם הפקיד אצל האפוטרופוס הכללי (גוף של משרד המשפטים) ייפוי כוח מתמשך, שאז יש מקום לפנות לאפוטרופוס הכללי בבקשה להפעלת ייפוי הכוח האמור. בקשות אלה (מינוי אפוטרופוס או הפעלת ייפוי כוח מתמשך) אמורות להיות מגובות בחוות דעת רפואית. את ההחלטה השיפוטית בדבר מינוי אפוטרופוס, או לחלופין אישור האפוטרופוס הכללי בדבר הפעלת ייפוי כוח מתמשך, יש להמציא לבנק, ואז הבנק צפוי לעדכן את הגדרת החשבון בהתאם ולאפשר פעילות באמצעות האפוטרופוס / מיופה הכוח. יש להביא בחשבון שהחל מאותו מועד הפעילות בחשבון כבר לא תהיה רגילה אלא כפופה למגבלות שונות שנובעות מהמצב שבו החשבון מופעל על ידי צד שלישי שיש לו חובות מסוימות כלפי בעל החשבון, ומעבר לכך, בחוק עצמו יש הגדרה של פעולות שטעונות פנייה מראש לאפוטרופוס הכללי וקבלת אישור שלו ו/או של בית המשפט, ויכול להיווצר מצב שבו בני משפחה יתנגדו לבקשה שתוגש כאמור. במקרה שבו מונו מספר אפוטרופוסים או מיופי כוח מתמשכים, חשוב להגדיר מראש באם כל אחד מהם רשאי לפעול לבד או שנדרשת חתימה שלהם ביחד, וכמובן שאם מתגלע סכסוך ביניהם – זה יכול להיות בעייתי והבנק עשוי לבקש הבהרות מבית המשפט ו/או האפוטרופוס הכללי.

שנית, פטירה - אם חלילה אדם נפטר, הרי שעל פי המדיניות הנהוגה בבנקים, אשר מגובה בפסיקה, אין די בצו ירושה או בצו קיום צוואה על מנת לחלק את הכספים שנותרו מופקדים בחשבון המנוח, ולצורך ביצוע חלוקה כזו נדרשת הסכמה בכתב של כל היורשים או צו שיפוטי מתאים. לעיתים מתגלע סכסוך בין היורשים ומתעורר קושי בהשגת הסכמה של אחד היורשים לחלוקת הכספים. במקרה כזה הפתרון הינו פניה לבית המשפט לענייני משפחה בתובענה מתאימה, והדיון בהליך זה יהיה בעיקרו בין היורשים לבין עצמם, כשהבנק נוהג שלא להתערב.

שלישית, חשבון משותף – בני זוג רבים נוהגים לפתוח חשבון בנק משותף. לא אחת קורה שבני הזוג מחליטים לצרף לחשבון את אחד הילדים, וזאת מטעמי נוחות ובמטרה לאפשר לילד לסייע בניהול החשבון. ראוי לציין כי קיימת אפשרות לקבל סיוע מאחד הילדים גם ללא צירוף הילד כשותף בחשבון, וזאת באמצעות חתימה על ייפוי כוח. היתרון בייפוי כוח הוא שניתן לבטל אותו בכל עת, וזאת להבדיל משותף שלא ניתן לגרוע אותו אלא בהסכמתו. יתרון זה עשוי לקבל משנה חשיבות באם מתגלה סכסוך מול הילד או במידה שהילד נקלע לקשיים ומוטלים נגדו עיקולים או שהוא מוגדר כלקוח מוגבל (באופן שמגביל כל חשבון שהוא שותף בו). כמו כן, כל אחד משותפים בחשבון משותף רשאי להודיע בכל עת, ובאופן חד-צדדי, על ביטול ההרשאה ההדדית ולהביא למעשה להקפאת הפעילות בחשבון ללא אישורו, כך שסכסוך מול שותף בחשבון בנק משותף עלול להיות מאוד בעייתי. ראוי לציין שאם אחד השותפים בחשבון משותף נפטר או הופך להיות חסר כשרות מנטלית, הדבר עלול להביא להקפאת הפעילות בחשבון, אלא אם כן יש בתנאי ניהול החשבון סעיף אריכות ימים, שאז הבנק צפוי לאפשר המשך פעילות בחשבון, אם כי תחת מגבלות מסוימות.

רביעית, חשבון חברה משפחתית – זכויות החתימה בחשבון של חברה נקבעות ככלל על יסוד פרוטוקול החלטה של דירקטוריון החברה, שתוקפו מאושר ע"י עורך הדין של החברה. אם התגלע סכסוך בין בעלי המניות או הדירקטורים בחברה, הרי שלהבדיל מחשבון בנק משותף, הבנק לא צפוי להסכים לשנות את זכויות החתימה בחשבון החברה על יסוד פניה של בעל מניות או דירקטור בחברה. ככלל הבנק ידרוש ממי שפנה אליו שידאג לקבלת החלטה חדשה בדירקטוריון החברה בדבר שינוי זכויות החתימה, ואם אין לו אפשרות מעשית כזו – שיפנה לבית המשפט ויציג צו שיפוטי מתאים. עיקרון זה אינו שונה גם אם מדובר בחברה משפחתית ונוצר סכסוך בין בני המשפחה, אם כי ייתכן שבמקרה כזה יהיה צורך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. אם מורשה החתימה היחיד בחשבון חברה נפטר, הרי שעד להוצאת צו ירושה, העברת המניות על שם היורשים, מינוי דירקטורים חדשים וקביעת זכויות חתימה חדשות, אין לכאורה גורם שיכול לפעול בשם החברה. מדובר אמנם בפרק זמן קצר יחסית, ואולם לעיתים יש צורך בפעולות דחופות, ומעבר לכך, פרק הזמן האמור יכול להתארך במקרה של סכסוך בין היורשים. הפתרון במקרה כזה הינו עתירה למינוי מנהל עיזבון ומתן סמכויות למנהל העיזבון לפעול בחשבון החברה.

לסיכום – לסכסוכים בתוך המשפחה יכולות להיות השלכות שונות ומגוונות. סקרנו לעיל מספר היבטים שנוגעים להשלכות של סכסוכים אלו בכל הנוגע למערכת היחסים מול הבנק. יובהר כי מדובר בסקירה חלקית ותמציתית, ואם מישהו נקלע לסכסוך כזה – מומלץ לפנות לייעוץ משפטי. הבנק בד"כ משתדל שלא לנקוט צד בסכסוך מעין זה ולנהוג על בסיס כללים מסוימים שעיקריהם הובאו לעיל, ואולם חשוב להכיר את ההתנהלות המקובלת של בנקים בהתאם לנסיבות המקרה ולהבין מתי ובאיזה אופן נדרשת פנייה לבית המשפט.

מאת עו"ד דרור טימור - שותף במחלקת בנקאות ומימון במשרד עוה"ד סלומון ליפשיץ ושות'