לידה מוקדמת - מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

לידה מוקדמת מוגדרת כלידה המתרחשת לפני שבוע 37 להיריון ונחשבת לאירוע רפואי הדורש התייחסות מקצועית זהירה ורגישה במיוחד. לידות מוקדמות עלולות לגרום לנזק חמור לעובר - החל מבעיות נשימה וזיהומים ועד לפגיעות נוירולוגיות קשות, עיוורון, שיתוק מוחין ואף מוות. אמנם, לא תמיד ניתן למנוע את התרחשות הלידה המוקדמת, אך לרפואה המודרנית קיימות דרכים רבות לזהות את הסיכון מבעוד מועד, לטפל בו ולעיתים אף להאריך את משך ההיריון או להפחית את הנזק האפשרי.

לידה מוקדמת, על פי רוב, אינה מתרחשת בפתאומיות מוחלטת. בדרך כלל קיימים סימני אזהרה כגון: הופעת צירים, כאבים בבטן התחתונה, ירידת מים, דימום, תחושת לחץ באגן או קיצור בצוואר הרחם אשר מאובחן בבדיקת אולטרה סאונד. לעיתים, אין כל תסמין, אך מדובר באישה שנמצאת בקבוצת סיכון ללידה מוקדמת- למשל: מי שילדה בעבר בלידה מוקדמת, או מי שנושאת היריון מרובה עוברים. במצבים כאלה, על הרופא המטפל להיות ער לגורמי הסיכון הללו ולבצע מעקב מתאים וצמוד. מעקב תקין כולל בדיקות אולטרה סאונד תכופות (ובעיקר מדידת אורך צוואר הרחם), מתן טיפול הורמונלי מונע בפרוגסטרון, במקרים המתאימים ולעיתים גם ביצוע תפר בצוואר הרחם (תפר צווארי), כאשר קיימת עדות לפתיחה מוקדמת שלו. נוסף על כך, יש לוודא טיפול מהיר ומדויק במקרים של זיהומים במהלך ההיריון - זיהום חיידקי גם אם אינו מלווה בסימפטומים ברורים, עלול להוביל ללידה מוקדמת, במידה והוא לא מזוהה בזמן.

כאשר אישה מתלוננת על סימנים מטרידים (כגון: כאבי בטן תחתונה, תחושת לחץ וכיוצב') חלה על הצוות המטפל חובה להתייחס לכך במלוא הרצינות. קיימים מקרים בהם יש לשקול אשפוז לצורך השגחה, מתן טיפול לעיכוב הלידה ובמקרים המתאימים מתן סטרואידים להבשלת ריאות העובר. טיפול זה חשוב במיוחד כאשר נראה שהלידה עומדת להתרחש לפני שבוע 34 להיריון. מתן שתי זריקות סטרואידים לאם (במרווח של 24 שעות) מפחיתה את הסיכון לסיבוכים חמורים בפגים ובכלל זה מצוקה נשימתית, דימומים תוך מוחיים וסיבוכים נוירולוגים. מדובר בטיפול פשוט, בעל יעילות גבוהה, שיכול לשנות, באופן דרמטי את סיכויי ההישרדות ואיכות החיים של הילוד.

למרבה הצער, קיימים מקרים בהם על אף שסימני האזהרה היו ברורים, הם לא זכו להתייחסות הולמת ע"י הצוות הרפואי. כך, למשל, נשים שהתלוננו על תחושת לחץ באגן, או דקירות בגב התחתון, זכו ליחס מזלזל ולאמירות כגון: "ככה זה בהיריון", תוך שלא בוצעה להן בדיקה למדידת אורך צוואר הרחם. במקרים אחרים, נשים בסיכון גבוה ללידה מוקדמת- כגון נשים שילדו בעבר בלידה מוקדמת, לא קיבלו טיפול מונע בפרוגסטרון, למרות שמדובר בטיפול ידוע ומקובל כמפחית סיכון ללידה מוקדמת. קיימים גם מקרים בהם צוואר הרחם התקצר, בצורה משמעותית, כבר בשבוע 24-26 להיריון, אך לא הוצע לאישה לבצע תפר צוואר או לעבור להשגחה בבי"ח והתוצאה הייתה לידה מוקדמת עם פגיעות קשות בעובר. בכל המצבים הללו, אם יוכח שהצוות הרפואי חרג ממתחם הסבירות, ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית.

חשוב להדגיש: לא כל מקרה של לידה מוקדמת הינו תוצאה של רשלנות. עם זאת, כאשר בדיקה מעמיקה של התיק הרפואי מעלה סימנים לכך שלא ננקטו הצעדים הנדרשים והמקובלים, עולה השאלה אם ניתן היה למנוע את הלידה – או לפחות להקטין את מידת הנזק שנגרם בעקבותיה. הסוגיות הנבחנות כוללות את איכות המעקב, שיקול הדעת של הרופא, הטיפול שניתן - או שלא ניתן - במועד הקריטי, והאם התקיים קשר סיבתי בין המחדל הרפואי לבין הפגיעה בפועל.

הבדיקה המשפטית-רפואית במקרים אלה נערכת תוך עיון מדוקדק במסמכים רפואיים, חוות דעת של מומחים בתחום הגינקולוגיה והניאונטולוגיה, ולעיתים גם עדויות של בני משפחה או אנשי צוות רפואי. מדובר בהליך מורכב, אך חשוב, שמטרתו להבין אם הנזק שנגרם היה בלתי נמנע - או תוצאה של טיפול לקוי שאולי ניתן היה למנוע.

במקרים בהם קיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, חשוב להגיש את התביעה, מאחר והפיצויים הגבוהים שייפסקו בה (במידה והתביעה תתקבל) מיועדים לרווחתו של התינוק לכל ימי חייו. פיצוים אל הכוללים: עזרת מטפל, טיפולים רפואיים שאינם במסגרת סל הבריאות, טיפולי רפואה משלימה, הפסד כושר השתכרות וכיוצב'. מטרת דיני הנזיקין הינה "השבת המצב לקדמותו". לכן, כאשר בימ"ש מקבל תביעת רשלנות רפואית של ילוד, מטרתו היא לפסוק סכומי פיצוי שיהיה בהם "כאילו" השבת המצב לקדמותו ולכן הילד יזכה לפיצוי בגין ראשי הנזק השונים אשר בהם התייחסות לכל תחומי הפגיעה.

מאת עו"ד עדי וייס - בעלים ומייסדת משרד עו"ד עדי וייס לייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית