"להוציא את ענייני הילדים מבתי הדין הרבניים": העימות בפורום Duns 100

דן אנד ברדסטריט קיימה את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט בתחום דיני משפחה וירושה, בנוכחות עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים. במהלך הדיון התעמתו בכירי הענף בסוגיית מקומם של בתי הדין הרבניים בהליך החוקי, וקראו להפסיק את מעורבותם בכל הקשור לדיון בעניינם של ילדים בהליכי גירושים. "מאחר שאין הסכמות בין המערכות – אי אפשר שבית הדין הרבני ימשיך לדון בנושאים מסוג זה", אמרו.

במסגרת הפורום דנו המשתתפים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי ביניהם סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים, מודל מוצע לפירוק שיתוף כפוי בנכסי ירושה נטושים, בוררות בדיני משפחה וירושה, דיני משפחה בינלאומיים ועוד.

בתחילת הדיון, עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט סקרה את הנעשה בשנה החולפת בתחום. ״כגוף שמנטר מגמות ומדרג את משרדי עורכי הדין המובילים בישראל, אנחנו רואים כיצד שגרת החירום משנה בהדרגה את שדה דיני המשפחה והירושה. מהשלכות הפסיקה החדשה על סמכות בתי הדין ועד לעלייה במקרים של ירושה לא מוסדרת. דווקא בתקופה של חוסר ודאות, עולה הצורך בחשיבה משפטית רחבה, מבוססת נתונים, שמעניקה כלים ברורים למשפחות ולעוסקים במלאכה."

עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה במשרד המשפטים דיבר על הרחבת יפויי הכוח המתמשך ועל הבשורה בחוק הכשרות המשפטית: ״העשור האחרון בתחום הכשרות המשפטית מתאפיין בשינוי תפיסה עמוק בכל הנוגע לאדם שכשרותו המשפטית נגרעת, ובמרכזו עומד תיקון 18 לחוק. פיתחנו כלים חדשים המאפשרים לבני משפחה לתת הסכמה מדעת בשמו של בן המשפחה, ובמקום למנות אפוטרופוס ניתן היום לעשות שימוש בייפוי כוח מתמשך. הציבור כבר מבין את הכלי הזה, וכ-290 אלף אנשים בישראל חתמו על ייפוי כוח מתמשך.

במקביל, כ-12 אלף אנשים בישראל איבדו את כשרותם המשפטית, והצורך במענה מהיר ויעיל הוא קריטי. ב-8 באוגוסט ייכנס לתוקף תיקון 21 לחוק הכשרות המשפטית, רפורמה מקיפה שמטרתה לקצר תהליכים ולהקל על המשפחות. במסגרת השינוי, הסמכות לאישור החלטות מהותיות, כמו עסקאות של קטינים, תעבור לידי האפוטרופוס הכללי. כ-7,000 תיקים יעברו לטיפולנו כבר באוגוסט, אנו ניגשים למשימה בחרדת קודש, ופועלים בכל הכלים שברשותנו כדי לבצע את התהליכים עם יעד ברור - קיצור משך הטיפול לפרק זמן של עד 60 יום״.

 בהמשך הדיון, עלה נושא פסק הדין בע"מ 5620/24. עו"ד רחל שחר, עורכת דין מומחית לענייני משפחה וירושה, ציינה כי "פסק הדין מחייב עיון מחודש. הוא יוצר מצב שבו גם נשים וגם גברים מאבדים את תחושת הביטחון ברכוש האישי שלהם – גם כשהוא ניתן להם במתנה, גם כשהוא נרשם על שמם בלבד, וגם כשנרכש מכספם הפרטי לפני הנישואין. פסק הדין מקבע תפיסה בעייתית, שלפיה אדם בזוגיות אינו שולט עוד באופן ברור ברכוש הפרטי שלו. הפרשנות השיפוטית של 'כוונת שיתוף' מוחלת על שתיקות, על ניהול שוטף, על היעדר התנגדות – וזה פוגע גם בגברים וגם בנשים שמבקשים לשמור על עצמאות כלכלית בזוגיות."

 עו"ד מיכאל גבור, שותף מייסד מיכאל גבור חברת עו"ד התייחס לסוגיית המזונות בבתי הדין. "בעקבות דנג"צים שניתנו לאחרונה בתיקים דנג"ץ 15839-03-25 ודנג"ץ .16302-03-2- הרי ששוב הקווים מטשטשים וסוגיית סמכות עניינית עולה ביתר שאת. כלומר לאחר שנוכחנו לדעת כי לא ניתן לכרוך מזונות בתי הדין יינסו לעקוף החלטה זו במסגרת פרוצדורה של הגדרת התביעה כתביעה להשבת הוצאות – אשר ניתן ותותיר את הסמכות בבית הדין חרף ההחלטה בביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ. איתנות הלכת שרגאי מוטלת עתה בספק לאור רצון בתי הדין לשמר הסמכות אצלם וישנה כבר סנונית אחת לפחות אשר עלולה לבשר על בוא האביב בהחלטת בית הדין האזורי ששימרה סמכות עניינית הגם פס"ד וההלכה האחרונה בבג"ץ.

 עו"ד ונוטריון חוסין זגייר, מייסד, בעלים ומנהל חוסין עלי זגייר, משרד עורכי דין ונוטריון, דיבר על שוויון בין האימהות - גרושות ופרודות המילואימניקים לאימהות-בנות הזוג של המילואימניקים. " אימא לילדים שהינה בת זוג של איש מילואים שנמצא בשירות מילואים פעיל, זכאית להטבות מן המדינה, החל בטיפולים נפשיים וסיוע כלכלי מגוון עבורה ועבור ילדיה, לעומתן אימהות שהן גרושות ופרודות של המילואימניקים, לא זוכות להטבות כלל, כאשר בעת שירות המילואים של הפרוד או הגרוש, הן נושאת בעיקר נטל האחריות ההורית בעניין ילדי המילואימניק, לכן לדעתי יש להכליל את הפרודות והגרושות של המילואימניקים בזכאות לכל הטבה מכוח היותן אימהות של ילדי המילואימניקים, וזאת בתנאי שהן מקבלות על עצמן את עיקר האחריות בעניין הילדים בעת שירות המילואים."

עו"ד עמרי דליהו , שותף בדליהו רונן ושות', דיבר על דיני המשפחה בעידן של גיוס וחירום. "המלחמה הפכה את עורך הדין לענייני משפחה למנהל משברים בחזית האזרחית, הפועל הרבה מעבר לכותלי בית המשפט. תפקידנו כעת הוא לספק 'ערכת עזרה ראשונה' משפטית ורגשית למשפחה, כזו שתכליתה להשיב תחושת שליטה בלב הכאוס. הערכה כוללת ייצוב כלכלי מיידי, יצירת ודאות לגבי העתיד, שמירה על יציבות הילדים והענקת נקודת משען איתנה. המקצוע שלנו חייב לעבור ממודל תגובתי של פתרון סכסוכים, למודל יזום של בניית חוסן משפחתי".

 עו"ד נוי יוספזון בוסני, מייסדת ובעלים נוי יוספזון בוסני, עורכי דין ומגשרים. "המציאות שלאחר המלחמה מחדדת את הצורך בגישה רגישה וזהירה בתחום דיני המשפחה. אנחנו עדים לעלייה במקרי גירושין שבהם הטראומה בעקבות המלחמה הופכת לגורם מפרק, ולא אחת גם לפגיעה בתפקוד ההורי ובתקשורת בין בני הזוג, מה שמציב אתגרים ייחודיים בפני המערכת המשפטית".

עו"ד מיכאל וייס, בעל משרד עו"ד מיכאל וייס, דיבר על מרוץ הסמכויות בנוגע לגירושים ב'קיבוץ המתחדש'. "בשנים האחרונות בקיבוצים מתקיים הליך שיוך נכסים - תמציתו – העברת דירות המגורים של החברים שהיו עד כה קניין ציבורי של הקיבוץ - לקניין פרטי של החברים. כאשר בני זוג ששניהם או אחד מהם חברי קיבוץ מתגרשים, עניין דירת המגורים וחלוקת הנכס הפכה בעקבות הליך שיוך הנכסים בקיבוץ המתחדש למוקד ה סכסוך בגירושין.  מהתיקים שבטיפולי נראה כי בנושא זה מירוץ הסמכויות בין בית המשפט לבית הדין 'חי ובועט'. בבית הדין הרבני מתקשים להבין את התהליך של שיוך נכסים בקיבוץ ולמי שייכות הזכויות,באופן שנותן יתרון מובהק לחבר הקיבוץ על פני בן הזוג שאינו חבר, או שפחות ותיק ממנו, לצאת מהגירושין עם כל הנכס או חלקו הגדול. מצד שני בבית המשפט לענייני משפחה שדן בתיק כזה הכלל יותר ברור – אם יש ראיות טובות לשיתוף בנכס בית המשפט יחלק אותו וגם יפסוק דמי שימוש למי שיצא מהדירה .בעקבות פסק דין שניתן בעליון בבע"מ 5620/24 – המגמה הזו לדעתי צפויה לגדול. לפי פסק הדין של העליון די במצג ברור של שיתוף גם ללא השקעה כספית של בן הזוג כדי שהנכס יחולק. פסק דין זה ישפיע בוודאי גם על ההליכים בבתי המשפט לענייני משפחה בתיקים של גירושין בקיבוץ המתחדש. די יהיה במצג ברור לגבי "נכס חיצוני" כדי שיאוזן ובפרט שמדובר בדירת מגורים.

עו"ד ליאן קהת, מייסדת ובעלים משרד עו"ד ונוטריון הפנתה זרקור לפירות ההשבחה בנכסים חיצוניים ולחיזוק עקרון המאמץ המשותף בפסיקת העליון."בפסק הדין בע"מ 3462/23 פלוני נ' פלונית, שניתן באוקטובר 2024, בית המשפט העליון (מפי השופט סולברג ובהסכמת השופטים עמית ושטיין) קבע הלכה חשובה הנוגעת לחלוקת פירות והשבחה של נכס חיצוני בעת איזון משאבים. נקבע כי יש להבחין בין השבחה או פירות שהופקו באופן פאסיבי ושאינם בני איזון, לבין השבחה או פירות אקטיביים שנוצרו בעקבות מאמץ בתקופת הנישואין, אשר כן ייכללו באיזון. זוהי אבחנה מהותית שמקבעת את עקרון המאמץ המשותף, ומונעת מצב שבו בן זוג "ניזון מהעץ" שנשתל בנישואין אך נהנה מפירותיו לבד. בכך, ההלכה חיזקה את ההגנה על בן הזוג החלש והבהירה גבולות ברי האיזון בנכסים מורכבים, לרבות דרך התאגדות עקיפה".

 בנוגע למרוץ הסמכויות, אמרה עו"ד רעות שדה, בעלים – רעות שדה ושות' משרד עורכי דין: אור ריבוי תביעות כתובה בשנים האחרונות ופסיקות רבות של בתי הדין במסגרתן הוטלו חיובים כספים משמעותיים, נראה כי בתי הדין גילו נתיב משפטי אפקטיבי שדרכו הם החזירו לעצמם חלק מכוחם שהתדלדל לאחר שנים שבהן היה תהליך של כרסום מתמשך בסמכויותיהם, בפסיקותיו של ביהמ"ש העליון, בתוך מה שמכונה "מירוץ סמכויות". תביעות כתובה הפכו לטרנד שהלך וצבר תאוצה לעומת שנים עברו ובאמצעותן "מאזנים" בתי הדין את כוחם אל מול סמכויותיהם של בתי המשפט.

 עו"ד אבישג כבירי, ממשרד איימי בכור-בוני: ״המלחמת סמכות על המזונות לא פותרת את הבעיה האמיתית. אין מזונות במדינת ישראל. לא בבית משפט ולא ברבני. לפסוק לאמא 600 שח לילד זה לא מזונות. בתי המשפט לקחו את בע״מ 919/15 ושחקו אותו והפחיתו עד שהביאו למצב הקיצוני שאנחנו נמצאים בו היום. העובדה היא אין מזונות קטינים במדינת ישראל״.

עו״ד מרב רייכמן-שקד, שותפה במשרד אירית רייכמן ושות׳ המתמחה בדיני משפחה, ירושה ועסקים משפחתיים. "“במרבית הסכסוכים המשפחתיים, הפער בין הסדרה מוקדמת לבין התדיינות משפטית ממושכת הוא עצום – הן מבחינת המחיר הכלכלי והרגשי, והן מבחינת תוצאות ההליך. ככל שהפנייה להסדרה נעשית בשלב מוקדם יותר, כך גובר הסיכוי להסכמה עניינית, המבוססת על תכנון מושכל ושיתוף פעולה – ולא על תגובה למחלוקת שכבר התעצמה.”

 עו"ד ארתור שני, בעלים - ארתור שני ושות': " על רקע מלחמת חרבות ברזל – האם השינויים בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) סייעו בצורה ניכרת בטיפול בתיקים בתקופה הזאת? השינויים בתקנות סדרי הדין היו בעיקרם התאמות טכניות ומינוריות, כמו דחיית מועדים למשרתי מילואים או למפונים. אלו צעדים חשובים אך נקודתיים, והם מחמיצים את הסיפור האמיתי והמדאיג שנחשף בשטח: הנזק העצום הנגרם מסיוע משפטי שניתן מתוך רצון טוב, אך ללא התמחות, פיקוח או הבנה מעמיקה של התחום".

 עו"ד גל רוסבי מור, בעלים - גל רוסבי מור חברת עורכי דין, דיבר על המשמעות של פסיקת העליון שניתנה לאחרונה בנוגע לירושות. ""המשמעות היא אחת: פחות ירושה לילדים. פסק הדין האחרון של העליון מנפץ אשליה בסיסית: מה שההורים הורישו, לא בהכרח יגיע לילדים. עצם העובדה שהנכס רשום בטאבו בנפרד לא מגינה עליו. ההתנהלות מול בן הזוג היא שתקבע. מי שיפעל מתוך שגרה – עלול להתעורר כשמאוחר מדי ולגלות שנכס משפחתי הפך לשותפות עם אדם זר. מוריש שרוצה להבטיח שהנכס שהוא הוריש יגיע לילדים – חייב להשתמש בכלים משפטיים. לא מספיק לכתוב צוואה. אני ממליץ למוריש הקמת נאמנות: זה לא רק פתרון לעשירים. נאמנות פשוטה יכולה לחסום מראש את הנכס מלהפוך לרכוש משותף של בן זוג חדש של היורש. כך מגינים על נכסי ירושה באמת. לאלמנים ולאלמנות אני ממליץ כמובן לנהל אותו נכון, לצד הסכם ממון ברור, חשבון בנק נפרד, ואפס מעורבות של בן או בת הזוג. זה הבדל פשוט: או שאתה מפריד, או שאתה מחלק. אין דרך שלישית."

 בחזרה לסמכויות בתי הדין הרבניים. עו"ד קטי טל, בעלת משרד, אמרה: בשנה האחרונה אנו עדים לפסקי דין שניתנים בבית הדין הרבני הגדול, בשאלות משפטיות שטרם ניתנה בהם הכרעה בבית המשפט העליון. לאחרונה, נדונה שאלה משפטית מעניינת בשאלה החלוקה בעלויות מיסוי פנסיות שמועברות לבן הזוג לשעבר, וניתן פסק דין חדשני בבית הדין הרבני הגדול, שהכריע כי לגימלאי הזכות לתכנן מס וכי בת הזוג לשעבר זכאית לחלקה בפנסיה על פי מדרגות המס שבוחר הגימלאי. בעקבות פסק דין זה, ניתנה בבית המשפט העליון רשות ערעור בגלגול שלישי בנושא ואנו צפויים להלכה מעניינת בנושא בחודשים הקרובים.

עו"ד יוסף גביזון, שותף ומנהל משרד עו"ד ונוטוריון משה גביזון, הוסיף: "ככל ויש לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בהסדרי השהות של הילדים עם הוריהם - הם צריכים לעשות זאת רק על פי הדין האזרחי ולא הדתי. על כל עורך דין שמקבל לידיו תיק הסדרי שהות שמתנהל בבית הדין הרבני להודיע מיד "אני מתנגד לסמכות בית הדין לדון בהסדרי השהות,  וגם אם יש לבית הדין סמכות לדון בהסדרי השהות - אני מתנגד כי ידון על פי הדין הדתי אלא אך ורק על פי הדין האזרחי".

עו"ד יעל גיל, בעלת משרד עורכות דין יעל גיל, דיברה סוגיית הסכמי הממון. "הפסיקה החדשה של העליון משנה את כללי המשחק: בלי הסכם ממון, רכוש חיצוני- כולל מתנות וירושות, עלול להתחלק שווה בשווה בגירושין. החוק מחריג נכסים אלו מאיזון המשאבים לעת גירושין, אך פסיקת העליון מייחסת חשיבות יתר להתנהגות משתפת של הצדדים במהלך הנישואין וקובעת, כי יש לחלק את הרכוש, בניגוד לחוק. המסקנה היא כי מי שלא חותם על הסכם ממון מסכן את רכושו. הסכם ממון הוא לא מותרות, זו הגנה הכרחית."