סודות ושקרים: בימ"ש קבע כי ניתן לבצע מעקב דיגיטלי אחר יורש

איפה הייתם אתמול? עם מי דיברתם? למי שלחתם הודעות? סביר להניח שאינכם זוכרים וזה בסדר. כל מה שצריך, כך נראה, הוא להיות צד לאחד מאלפי הסכסוכים המשפחתיים המתנהלים מדי שנה סביב צוואות וירושות, כדי שבית המשפט יזכיר לכם בדיוק רב.

הלכה למעשה, זהו המסר העולה מהחלטה שניתנה לאחרונה על ידי השופטת ורד שביט פינקלשטיין במסגרתה היא חזרה על ההלכה הנושנה –"חקר האמת קודם", גם כאשר הדרך אליו עוברת בפגיעה קשה בזכות לפרטיות.

סיפור המעשה

המנוחה, ערכה צוואה שבה, בין היתר, הורישה את דירתה לבנה. הצוואה נערכה על ידי עורך דין שהוא גם אחיינה של המנוחה ובן דודו של המשיב. לאחר מותה של המנוחה, המבקשת, בתה, התנגדה לקיום הצוואה בטענה להשפעה בלתי הוגנת מצד אחיה.

במסגרת זאת עתרה האחות להורות על חשיפת תכתובות וואטסאפ, הודעות טקסט ופלטי שיחות בין האח לבין עורך הדין (בן דודו). בנוסף, ביקשה להורות על איכון טלפוני של האח ושל המנוחה ליום עריכת הצוואה, במטרה להוכיח כי האח היה נוכח במשרד עורך הדין בעת עריכת הצוואה.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הבקשה בחלקה והורה על איכון טלפוני של האח ושל המנוחה ביום עריכת הצוואה; פירוט שיחות והודעות בין האח לעורך הדין, הן בטלפון הנייד והן בטלפון המשרדי, למשך חודש לפני עריכת הצוואה ושבועיים אחריה וכן פירוט תקשורת בין המנוחה לעורך הדין לתקופה של 3 חודשים לפני הצוואה ושבועיים אחריה.

בית המשפט ציין כי מדובר בצוואה עם הוראות מורכבות, על כן "המעקב הדיגיטלי" מתחייב לשם חקר האמת.

חקר האמת מול הגנה על הפרטיות

החלטתה של השופטת שביט פינקלשטיין היא רק האחרונה בשרשרת ארוכה של החלטות ופסקי דין, בכל תחומי המשפט, בהם נדונה השאלה הקשה: עד כמה רשאי בית המשפט לפגוע בפרטיותו של אדם בשם הצורך להגיע לחקר האמת?

הדבר נכון במיוחד במאה ה-21. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומאפשרת חשיפה מדויקת ונרחבת של מידע אישי ("עקבות דיגיטליים"), כך גובר הפיתוי לעשות שימוש באמצעים אלו כראיות בתיק. ומדובר בפיתוי גדול, שכן ראיות דיגיטליות מעניקות לבית המשפט ודאות ראייתית גבוהה ויכולת להכריע באופן ברור יותר בסוגיות הנדונות בפניו.

חקר האמת גובר, לעת עתה

במהלך השנים האחרונות, ניתן לזהות מגמה ברורה בפסיקת בתי המשפט של העדפת חקר האמת גם במחיר פגיעה, לעיתים משמעותית, בפרטיות. מגמה זו מתבטאת במגוון רחב של תחומים ומקבלת ביטוי מובהק בהחלטות המתירות איסוף ראיות דיגיטליות רגישות, כגון איכוני טלפונים, תכתובות פרטיות וצילומים ממצלמות אבטחה.

פסק הדין בעניין רע"א 2404/21 סימן במידה רבה את המפנה, כאשר בית המשפט העליון הכיר באופן עקרוני בסמכות הערכאות האזרחיות להורות על איכון טלפוני כאשר מדובר במידע שיש בו כדי להכריע בבירור בסוגיה עובדתית מרכזית המצויה במחלוקת משפטית. יצוין כי במרכז העניין עמדה תביעה נזיקית לאחר הרשעה במעשה מגונה.

מאז, הערכאות הדיוניות מסתמכות עליו כבסיס משפטי למתן צווים לגילוי ואיכון של מידע דיגיטלי לא רק בהליכים פליליים, אלא גם בעניינים אזרחיים.

עדיין קיימת חשיבות לפרטיות

לטעמי, למרות הפיתוי לעשות שימוש במעקב דיגיטלי כאמצעי יעיל לחשיפת האמת, יש לזכור כי פרטיות אינה רק זכות חוקתית, אלא גם תנאי לקיום חיי אנוש חופשיים, אינטימיים וראויים.

במיוחד כך הדבר כאשר מדובר בענייני משפחה, המרחב הרגיש והאינטימי ביותר בחייו של אדם. זהו התחום שבו חשיפת מידע פרטי אינה מהווה רק פגיעה בזכות חוקתית, אלא פגיעה במרקם האנושי העדין ביותר: אמון בין בני משפחה, קשרים בין הורים לילדיהם, וסודות אישיים שנמסרו מתוך קרבה ואהבה.

כאשר בתי המשפט מרחיבים את גבולות המעקב הדיגיטלי גם לתוך הספֵרה המשפחתית, הם עלולים להפוך את הבית, המקום שאמור להיות מוגן ובטוח, לזירה משפטית חשופה.

יש לזכור כי האדם הוא מטבעו יצור חברתי הזקוק לתמיכה, חיבור ואמון ולכנות הקיימת במערכת היחסים הזוגית האינטימית. מערכות יחסים עמוקות וקשרים בין בני זוג מבוססים על שמירת סודות אינטימיים ורגישים ביותר.

עולם שבו הפרטיות הופכת להיות מופקרת וסודות אישיים נחשפים בקלות, יוצר מציאות שבה אנשים נרתעים מלהיפתח ולחלוק את רגשותיהם ומחשבותיהם הכמוסים, אפילו עם הקרובים אליהם ביותר. אפשרויות אלה עשויות להיות בעלות השלכות קשות במרקם מערכות יחסים חברתיות, מקצועיות ובמיוחד רומנטיות ומשפחתיות.

כך, בפסק דין ידוע אחר (ע"א 8954/11) הזהיר השופט סולברג מפני הפיכת המרחב הפרטי שלנו לשטח הפקר. באותו פסק דין נאסר על סופר לפרסם ספר אוטוביוגרפי החושף את חייה הפרטיים של בת זוגו לשעבר, מאחר שמדובר בפגיעה חמורה בזכות לפרטיות. השופט סולברג הדגיש כי חובת האמון המוגברת בין בני זוג דורשת לראות בחשיפה בלתי מורשית של מידע אינטימי הפרת אמון בסיסית וכפגיעה חמורה בפרטיות הזולת.

האם כל סכסוך ירושה יהפוך לחקירת עומק טכנולוגית של חיי היומיום?

בין אם מדובר באיכון טלפונים סלולריים, חשיפת הודעות וואטסאפ או ניטור מיקומנו, גבולות שהיו בעבר ברורים, הולכים ומטשטשים. הטכנולוגיה, מאמצעי הכרחי וחשוב, הפכה לחרב פיפיות, החותרת תחת יסודות האמון והאינטימיות המשפחתית.

דווקא בדיני משפחה, חובתו של בית המשפט לפעול באזמל כירורגי, לא בפטיש: לבחון כל בקשה לפגיעה בפרטיות בזהירות יתרה, תוך התחשבות בעוצמת הפגיעה, בהשלכותיה הרגשיות, ובחלופות האפשריות.

בית המשפט, וכל אחד מאיתנו, ניצבים בעידן זה בפני האתגר המשמעותי ביותר: כיצד לאמץ את הקדמה הטכנולוגית, ובאותה נשימה לשמור על פרטיותנו ועל שלמות המשפחה. זו משימה משפטית וחברתית מהמעלה הראשונה, וכדברי השופט סולברג, לעיתים יש להעדיף ויתור מצומצם על חופש הביטוי, כדי להגן על הזכות לפרטיות, על האינטימיות, ועל שלמות התא המשפחתי.

מאת עו"ד טל איטקין, מייסדת, טל איטקין משרד עורכי דין