"הקיץ ששבר את גב הגמל": גל הגירושין שפוקד זוגות אחרי החופש הגדול

בעולם דיני המשפחה נהוג לומר שישנן שתי תקופות "עמוסות" בשנה. הראשונה מגיעה באזור אפריל ומאי, מעט אחרי חופשת הפסח, ואילו השניה אשר נחשבת גם כעמוסה יותר, מגיעה באזור ספטמבר ואוקטובר, לאחר החופש הגדול ותקופת "חגי תשרי". שנה אחר שנה, עורכי דין ומגשרי משפחה מקבלים גל של פניות מצד זוגות שחוו יחד את חופשת הקיץ הארוכה ואשר מגיעים למסקנה שהגיע הזמן להפריד כוחות.

מה באמת קורה מתחת לפני השטח של חופשת הקיץ "החלומית" והחגים שבאים לאחר מכן, שגורם לזוגות להגיד שהזוגיות שלהם מוצתה והגיע הזמן להיפרד, והפעם באמת?

ובכן, מסתבר שיש לכך לא מעט סיבות ואנשים רבים חווים את אותן החוויות בשל אותה חופשה מרוכזת, על כל המשתמע מכך.
עורכת הדין והמגשרת אליה טל, אשר מתמחה בדיני משפחה שנים רבות, רואה ופוגשת את התופעה מקרוב מדי שנה. לדבריה, מדובר על תופעה מתועדת, מגובה במחקרים, אשר חוזרת על עצמה בקביעות מדאיגה, "באופן כללי השגרה הרגילה שלנו, כמה שהיא לחוצה עמוסה ורווית מתחים, היא בסוף שגרה ואנחנו מתרגלים אליה. בני אנוש אוהבים שגרה. ברגע שיש טלטלה של שגרה או יציאה משגרה, כמו למשל חופשת קיץ של חודשיים, אז היציבות מתערערת ושיווי המשקל משתנה".

"הכל עליי" מול "כל מה שאני עושה לא מספיק"

במהלך חופשת הקיץ מתגבשות טענות מוכרות מצד אחד כלפי השני, "זה מתחיל מהרבה זמן שבני הזוג נמצאים יחד עם הילדים ואז נשמעת הטענה מצד אחד מהם כי 'הכל עליי, עכשיו גם הילדים עליי, אני לא יכול או יכולה לעבוד'", מתארת טל את התלונה הנפוצה, "במקביל, הצד שלא רגיל להיות בבית נבהל מהכאוס והרעש בבית". לטענה הזאת יש גם טענת נגד כאשר הצד שבדרך כלל לא נמצא עם הילדים מרגיש שכל מה שהוא עושה לא מוערך, "הצד השני מעלה טענת נגד לא פחות מוכרת: 'כל מה שאני עושה לא מספיק, אני לוקח חופש, יוצא מוקדם, וזה לא מספיק'. נוסף על כך, מתעוררים קונפליקטים סביב סוגיות חינוכיות בסיסיות: האם להגביל מסכים, טלפונים, לתת להם ללכת לבד למקומות. ובנוסף להכל, ישנו כמובן גם את העומס הכלכלי הכבד שמאפיין את חופשת הקיץ הכולל הוצאות רבות על חופשות, ילדים ולקראת תחילת שנת הלימודים הבאה".

לדברי עורכת הדין והמגשרת המשפחתית אליה טל, אחד הגורמים המרכזיים למתח הוא הפער בין הציפיות למציאות. הרבה פעמים הפערים הללו באים לידי ביטוי בחופשה המשפחתית, "הרבה פעמים יש פער בין רצון למציאות – אנשים מגיעים לחופשה הזאת אחרי תקופה מתישה ורוצים חופש, ואז צד אחד חושב שהוא יהיה עם קוקטייל על בריכה כשבידיו ספר, והצד השני אומר 'צא מהסרט', 'כנס עם הילדים לבריכה', ומבקש לעזור בתפעול השוטף של רצונות ודרישות הילדים. נוצרים פערים בגלל ציפיות מסוימות שלא מתגשמות שגורמים גם לחופשה להיות משברית".

תחושת הבדידות בביחד

עו"ד והמגשרת אליה טל משמשת כעו"ד כבר מעל לשני עשורים ובתחום המשפחה למעלה מעשור. היא בעלת משרד עו"ד בתחום דיני המשפחה ובעלת ניסיון רב בגישור משפחתי, במיוחד בפרידות וגירושין. היא בעלת הכשרה בקואצ'ינג ועברה קורסים מקצועיים סביב התיאוריה הפסיכולוגית של אלפרד אדלר ואף מייסדת ומנהלת של בית הספר לגישור במכון אדלר. היא כבר ראתה לא מעט פרידות ותהליכי גירושין בחייה, גם תחת כותלי בית המשפט, וגם באמצעות גישורי גירושין אותם היא ביצעה. לדבריה, בסופו של דבר לא מדובר על דבר אחד שגורם להחלטה לסיים את הקשר הזוגי, אלא רצף של דברים שחובר יחד ומקבל בולטות בתקופת הקיץ.

המגשרת הוותיקה מדגישה כי הקיץ אינו הגורם לפרידה, אלא הזרז, "ברור שכאשר מחליטים לפנות אליי לגישור גירושין זה לא בגלל הקוקטייל בבריכה או ציפייה ספציפית שלא הוגשמה בחופשה, זה יותר עמוק מזה. זוגות שמגיעים לגישור אחרי הקיץ לא מגיעים רק בגלל מה שקרה בחודשיים האלה. הקיץ היה הקש ששבר את גב הגמל כאשר מה שקורה בשגרת החיים מתעצם בחופשה ובתקופת החגים שבאה לאחר מכן. בוודאי שיש פה משהו שהוא לא ריב או פער ראשוני בציפיות, אלא משהו עמוק יותר". לדבריה, הבעיה המרכזית נמצאת פעמים רבות בתקשורת הזוגית: "תחושות שניתן היה להדחיק בשגרה כי אין זמן לעצירה והתמודדות, משתנות בקיץ, תקופה שבה המציאות עוצרת וגורמת לנו להסתכל ולראות איזו תקשורת יש לנו עם בן או בת הזוג, כמה אנחנו קרובים או רחוקים. כאשר יש חוסר שביעות רצון בנוגע לתקשורת בין בני הזוג – הדבר מקבל בולטות משמעותית בתקופה הזאת. בנוסף, התקופה מעוררת גם תחושות של ריקנות ובדידות – בני זוג מרגישים שלמרות שהם ביחד הם מרגישים בודדים, ללא שיתוף פעולה מהצד השני, והמקום הזה עלול לקרב החלטה על פרידה. זו החלטה שהיא תוצאה של תקופה ארוכה, שלעיתים מתעצמת בקיץ ומזרזת את ההחלטה להיפרד אחרי הקיץ".

הגישור כדרך למניעת "גירושין קשים"

למי שכבר החליט שהגיע הזמן להיפרד, מציעה טל להתמקד בתמונה הגדולה, "אני מציעה להסתכל על המציאות בצורה מרחבית ולהרים את הראש מהסטרס של עכשיו כדי להסתכל כמה שנים קדימה: על הילדים שלכם, עליכם כהורים שצריכים לשתף פעולה ולקבל החלטות ביחד לגבי הילדים, על האפשרות כהורים לתת מודל של פרידה בכבוד ושיתוף פעולה. גישור משפחתי מייצר תהליך של שיח שמטרתו לבנות גשר בין הצדדים ולהוביל לפרידה בהסכמה שבה הכל מוסדר מראש, ואין צורך להגיע להליך ארוך בבית המשפט שעלויותיו הנפשיות והכלכליות גבוהות והתוצאה הסופית שלו נכפית על הצדדים".

לדבריה, בניגוד למחשבה שגירושין קשים מתרחשים בעקבות אירוע קצה, אופי הליך הגירושין נגזר ממגוון רחב של אספקטים שיכולים להפוך אותו למאוד קשה, או לסירוגין ובאופן מועדף, לתהליך שמתרחש באופן מאוזן, בהבנה, ובהסתכלות קדימה לעתיד טוב יותר עבור בני הזוג שנפרדים ועבור ילדיהם, "לאנשים יש נטייה לחשוב שגירושין הקשים מתרחשים רק במקרים של קונפליקט גבוה, מסוג של פיצוץ דרמטי, התמכרות, בגידה וכו', וזה ממש לא בהכרח כך. לפעמים זוג מגיע לגישור כי הפסיקו לאהוב או שפשוט מרגישים שכבר אי אפשר להמשיך יחד וזה יהיה גישור סוער וקשוח כי יש עניינים של שנים שמתעוררים, כמו: חוסר כבוד, חוסר שוויון, הצורך בנראות שלא מקבל סיפוק לאורך שנים וצרכים פסיכולוגיים שלא קיבלו מענה בזוגיות.

"אבל כאן המקום להזכיר לזוגות שנפרדים על הצורך לפעול עבור עצמם וכן להתמקד בערכים שהם רוצים להעביר לילדיהם. לפעמים אני ממקדת את שיחות הגישור לשיח של ערכים - אילו ערכים אתם רוצים שיהיו נוכחים בשני הבתים שלכם כלפי הילדים שלכם. לפעמים אני שואלת איך הם רוצים שהילדים יזכרו את הפרידה. אני רואה את הפרידה כבנייה מחדש של התא המשפחתי. מתא משפחתי של בית אחד לתא משפחתי של שני בתים - אם מאמצים את הגישה הזאת מבינים שהמבנה משתנה אבל הערכים נשארים, התעדוף של מה שחשוב באמת נשאר. זוגות שמאמצים את התפיסה הזאת מקבלים תחושה של שחרור שמאפשרת לראות את הפרידה באופן מיטבי וחיובי ולא כסוף טראגי שמייצר שבר וטראומה. פרידה היא צומת לא פשוטה בכלל, אין גירושין פשוטים, אבל זו צומת, וניהול נכון שלה - ואת זה אני אומרת אחרי שראיתי מאות רבות של זוגות - מובילה לחיים מלאים, טובים, יותר שלווים, עם פתח לאין ספור הזדמנויות".

**

מאת: מייסדת ובעלים, אליה טל עו"ד ומגשרת