זיכוי מהדהד! 25 חודשי חקירה, בלי אישור היועמ״ש: בית המשפט ביטל את כתב האישום של רשות המסים
ניצחון משפטי מהדהד: אחרי ארבע שנות הליך, בוטל כתב האישום של רשות המסים בשל חריגה ממגבלת החקירה

אחרי יותר מארבע שנים של הליך, ולאחר שנשמעו הראיות והוגשו הסיכומים, הורה בית משפט השלום בפתח תקווה על ביטול כתב האישום נגד חברת סגיב טכנולוגיות מיגון אש ושניים ממנהליה, והלכה למעשה – על זיכויים. הסיבה: חקירת עבירות המס נמשכה 25 חודשים, מעבר למגבלת הזמן הקבועה בנוהל רשות המסים, והמדינה לא הציגה אישור של היועצת המשפטית לממשלה להגשת כתב האישום באיחור.
בית משפט השלום בפתח תקווה ביטל את כתב האישום בפרשת סגיב טכנולוגיות, שבו הואשמו החברה, עידו קלס ואבנר אלוק באי-הגשת דוחות מס הכנסה לשנים 2016 ו-2017. הכרעת הדין ניתנה לאחר שמיעת פרשת התביעה וההגנה והגשת סיכומי הצדדים. ההחלטה מסיימת את ההליך הפלילי בתיק בשל פגם באופן הגשת האישום, ולא בעקבות הכרעה בשאלת אשמתם של הנאשמים בעבירות עצמן.
הנקודה שהכריעה את הכף לא הייתה שאלה חשבונאית, אלא ציר הזמן של החקירה. החקירה הראשונה באזהרה נערכה ב-20 במאי 2019. התיק הועבר ליחידת התביעות ביוני 2021 - כ-25 חודשים לאחר תחילת החקירה. במילים אחרות, לפי המועד שמסרה המדינה עצמה, החקירה חרגה בחודש מהתקופה המרבית שנקבעה בנוהל רשות המסים לעבירות מסוג עוון. כתב האישום הוגש באוגוסט 2022.
הפער בין שנה אחת לשנתיים אולי נשמע מצומצם, אך מבחינת בית המשפט מדובר היה במגבלת זמן מחייבת. נוהל רשות המסים קובע כי חקירה בעבירת עוון צריכה להסתיים בהקדם, ולא יאוחר מתום שנתיים ממועד חקירתו הראשונה של החשוד באזהרה. נוהל זה פועל לצד סעיף 57א לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי לאחר חריגה מהתקופה הנקובה אין להגיש כתב אישום אלא בהסכמת היועצת המשפטית לממשלה.
במקרה הזה, אישור כזה לא התבקש ולא התקבל. לפי הכרעת הדין, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים שהחקירה נמשכה 25 חודשים, וגם לא הוצג לבית המשפט מועד מדויק ביוני 2021 שבו הועבר התיק לתביעה. בית המשפט ציין כי מכתב ההעברה עצמו לא הוגש ולא הוצג לעיונו.
הקורונה לא האריכה אוטומטית את החקירה
המדינה ביקשה שלא למנות חלק מתקופת החקירה, בין היתר בשל מגבלות הקורונה. החוקרת מטעם רשות המסים העידה כי בתקופה מסוימת לא ניתן היה לזמן נחקרים או לבצע חקירות, וכי העבודה חודשה, לשיטתה, בדצמבר 2020. אלא שבית המשפט הבחין בין קושי אמיתי שנוצר בתקופת הקורונה לבין הארכה אוטומטית של מועד החקירה: הנוהל אינו מונה את תקופת הקורונה בין התקופות שאינן נכללות במניין.
הכרעת הדין אינה קובעת שמגפת הקורונה לא יכלה להצדיק בקשת הארכה. היא קובעת כי במקרה כזה היה צורך לפנות לגורם המוסמך ולבקש אישור, במקום להניח שהתקופה תיגרע מעצמה. בית המשפט ציין כי לא הוצגה אסמכתה לכך שחוקרי רשות המסים לא היו רשאים לעבוד, לזמן עדים או לבצע פעולות חקירה בתקופה הרלוונטית. וגם אם נוצר קושי מעשי, הנוהל לא העניק לרשות הארכה אוטומטית בגינו.
המשמעות, כפי שעולה מההחלטה, היא שהרשות אינה יכולה להסתפק בהסבר כללי על נסיבות חריגות. כשהחקירה חורגת מהמועד הקבוע, עליה להראות שפעלה לפי מנגנון ההארכה. בית המשפט מצא כי הדבר לא נעשה בתיק הזה, וכי לא הוצג אישור שניתן בזמן אמת או לאחר מכן.
מידע על מקום הימצאו של נאשם 3 נמסר כבר בתחילת הדרך
נימוק נוסף שהציגה המדינה היה הקושי לאתר את אלוק. אלא שבמהלך חקירתו הראשונה של קלס, במאי 2019, נמסר לחוקרים כי אלוק נמצא בכלא חרמון. לפי הכרעת הדין, הפנייה של החוקרת לשירות בתי הסוהר נעשתה רק ב-1 ביוני 2020 - יותר משנה לאחר שהמידע נמסר. תשובת שב״ס הייתה שאלוק כבר אינו שוהה במתקן.
בית המשפט ציין כי לא הוצגו מזכרים המתעדים ניסיונות איתור אחרים, כגון שיחות טלפון או פניות נוספות, ולא הובהר מתי החלו הניסיונות ומתי הסתיימו. גם בעדות רכז החקירות תוארו ניסיונות לאתר את אלוק, אך לא נמסר מועד ברור שבו הועבר התיק לתביעה או תיעוד מלא של פעולות האיתור. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט, לא ניתן לקבוע תקופה לא מוגדרת של "אי-איתור" ולגרוע אותה באופן אוטומטי ממניין החקירה.
בהכרעת הדין הודגש כי המידע על שהותו של אלוק בכלא היה בידי החוקרים עוד בתחילת החקירה. למרות זאת, לא הוצג הסבר מניח את הדעת לפער בין מועד מסירת המידע לבין הפנייה לשב״ס. בית המשפט ציין כי התקופה שבה לא ניתן היה לאתר חשוד עשויה להיכלל ברשימת החריגים שבנוהל, אך על הרשות לתעד את תחילתה ואת סיומה. התיעוד הנדרש לא הוצג.
השלמות חקירה ללא תיעוד מספק
בהליך עלתה גם סוגיית השלמות חקירה. החוקרת העידה כי לאחר העברת התיק לתביעה, הוא "חזר להשלמות", וכי נגבו עדויות נוספות. אולם, לפי הכרעת הדין, לא הוגש מזכר המתעד את ההשלמות, לא הוצג המועד שבו ניתנה הוראה לבצע אותן, ולא צוין מתי הסתיימו.
הדבר היה רלוונטי משום שנוהל רשות המסים מאפשר שלא לכלול במניין תקופות מסוימות של השלמת חקירה, בכפוף לתנאים ולתיעוד. בית המשפט ציין כי המאשימה עצמה לא ביססה את טענתה על כך שתקופת השלמות החקירה מוציאה את התיק מגדר מגבלת הזמן. בהיעדר מסמכים שמאפשרים לבדוק את התקופה ואת הפעולות שנעשו, לא ניתן היה להסתמך עליה כדי להסביר את החריגה.
אישור בדיעבד - אפשרי, אך לא התבקש
הכרעת הדין מתייחסת גם לשאלה אם ניתן היה לתקן את הפגם לאחר הגשת כתב האישום. לפי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ניתן במקרים מסוימים לשקול בקשה לאישור בדיעבד של כתב אישום שהוגש תוך חריגה מהזמנים. כלומר, עצם החריגה אינה מחייבת בהכרח ביטול מיידי בכל מצב; קיימת אפשרות לפנות לקבלת אישור, בהתאם לנסיבות ולשלב שבו מצוי ההליך.
אלא שבתיק הזה, גם לאחר שהועלתה הטענה לחריגה, לא הוגשה בקשה לקבלת אישור בדיעבד ולא הוצג אישור כאמור. עד מועד הכרעת הדין כבר הסתיימה שמיעת הראיות והוגשו סיכומי הצדדים. בית המשפט קבע כי בשלב מתקדם זה, כאשר נותר למעשה רק לתת הכרעה, מתן אפשרות לקבל אישור בדיעבד עלול לעורר חשש לעיוות דין.
מה קבע בית המשפט
בית המשפט קבע כי החקירה חרגה מהתקופה המותרת, כי המדינה לא הוכיחה שתקופות הקורונה ואי-האיתור מצדיקות את החריגה, וכי לא התקבל אישור היועצת המשפטית לממשלה להגשת כתב האישום. על יסוד ממצאים אלה קבע כי נפל פגם בהגשת כתב האישום והורה על ביטולו.
ההחלטה עוסקת בשאלה אם ניתן היה להגיש את כתב האישום לאחר שהחקירה חרגה מהתקופה הקבועה בנוהל, ללא האישור הנדרש. בית המשפט השיב על כך בשלילה וביטל את האישום בהתאם לסמכותו לפי סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי, כך שהלכה למעשה מדובר בזיכוי מהדהד!
עו"ד ורו"ח יעקב דהן, המייצג את עידו קלס ועו"ד אלברט הראל, המייצג את אבנר אלוק, מסרו: "הכרעת הדין מבהירה שמגבלת הזמן בחקירה אינה המלצה בלבד. המדינה חרגה מהתקופה שנקבעה בנוהל, לא הציגה אישור להארכה ולא ביססה את החריגה בתיעוד הנדרש. בית המשפט קבע שההליך הפלילי אינו יכול להתנהל כאילו לוחות הזמנים שקבע הדין הם בגדר רשות, והורה על ביטול כתב האישום. חבל שרשות המסים לא השכילה, מיוזמתה, לבחון את ביטול כתב האישום כבר בשלב מוקדם, לאחר שהממצאים הרלוונטיים והחריגה מלוחות הזמנים הובאו בפני בית המשפט. במקום זאת, נגרמו לנאשמים עינויי דין והושקע זמן שיפוטי יקר בהליך שלא היה צריך להגיע עד לשלב הזה."
***
כתבה שיווקית; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.
