האם שופט יכול להעיד בבית המשפט?

שופט הוא אזרח ככל אזרח, וכפוף לחוקי המדינה. ככל אזרח, השופט מצוי כל העת במסגרות חוזיות שונות. למשל, השופט יכול להתקשר בחוזה לרכישת דירה, שבקשר אליו יכולה לפרוץ מחלוקת, בין אם המדובר בסכסוך עם המוכר, סכסוך שכנים או בסכסוך עם צד ג׳. לנסיבות חיים משל עצמן, והן לא מבחינות בין שופט לאדם רגיל מן הישוב, והעובדה שמדובר בשופט איננה פותרת את כל הבעיות שיכולות להתעורר לכל אחד אחר באותן הנסיבות.

יש כאן קושי מובנה. כל אדם יכול לתבוע או להיתבע בבית משפט ובית המשפט יקבע ממצאים, יקבל או לא יקבל את הטענות, ותמיד עומדת האפשרות שבית המשפט לא ייתן אמון בעדות של צד להליך מכל מיני סיבות. בית משפט בדרך כלל לא מכריע וקובע שצד "שיקר", אלא כותב מיני מילים "מכובסות" בסגנון: ״לא מצאתי ליתן אמון בעדות...״ או "קשה לי לקבל את הדברים נוכח הסתירות".

כאשר בית המשפט בוחר שלא להאמין לאדם מן היישוב בסכסוך אשר הובא בפניו, אין לכך השלכות על עתידו של אותו אדם, למשל אם וכאשר יבחר להגיע בעניין אחר לערכאות אחרות. הוא יכול לבחור לקבל את פסק הדין או לנסות לערער עליו, אך בכך מסתיים העניין מבחינתו. ואולם, מה קורה אם בית המשפט צריך לקבוע ממצאים בקשר לעניין שהובא בפניו כאשר אחד הצדדים הוא שופט? כלומר - שופט צריך להחליט אם הוא מאמין לשופט אחר!

אני מוכרח לומר שלא נתקלתי במקרה כזה, ואולי שופטים נמנעים מראש מלהיכנס "למטבח החם" הזה בכל מיני דרכים. אבל בית המשפט כבר נדרש לשאלה של עדות שופט בהליך משפטי.

ובמה דברים אמורים? רוב רובם של השופטים שימשו כעורכי דין טרם המינוי שלהם כשופטים. בתוך כך הם העניקו שירותים שונים ללקוחות ביצעו או קיבלו אחריות על פעולות משפטיות שונות.

מקצוע עריכת הדין הוא כזה שעורך דין יכול לבצע פעולה משפטית, ושנים רבות אחר כך הפעולה עומדת למבחן משפטי. כזה הוא המקרה אשר אני מטפל בו ממש בימים אלה. במסגרת סכסוך משפחתי בעצימות גבוהה בין מספר אחים הוגשו כבר 7 הליכים שונים, ביניהם התנגדות לקיום צוואה בעדים, אשר נערכה על ידי עורך דין לפני כמעט עשרים שנים. ללקוחות שלי טענות שונות כנגד הקיום של הצוואה, ולכן יש להעיד את עדי הצוואה ומי שערך אותה. עורך הדין שערך את הצוואה לפני כעשרים שנה והוא גם אחד העדים לה, מכהן היום כשופט בפועל בבית המשפט. האם ניתן להזמין אותו כעד ולחקור אותו על דוכן העדים כמו כל עורך דין אחר שערך צוואה, וצריך לעמוד בחקירה נגדית? וחשוב לזכור: לא נעים להיחקר בחקירה נגדית! בטח ביחס לפעולה מקצועית, אותה מבקש הצד שכנגד לערער מסיבות שונות.

כאמור, בתי המשפט כבר נדרשו לשאלה הזו, מתי ובאיזה אופן מזמנים לעדות שופט בקשר לפעולה שערך בהיותו עורך דין. ובכן, זה לא כל כך פשוט, וכאן השופט הוא כבר לא כאחד האדם. בית המשפט קבע שבמקרה כזה מצד אחד קיים אינטרס עליון לעשות משפט צדק, ובתוך כך לבדוק אמינות של גרסה של עד (גם של שופט) באופן גלוי ובדיון ציבורי שפתוח לכל, כמו כל אזרח, ואולם מן הצד האחר מתקיימת בעייתיות מובנית כאשר העד הוא שופט (ועוד כזה שמכהן בפועל) והדבר יכול להעמיד את השופט ואת כל המערכת במצב של איבוד האמון הציבורי בה. ניתן לשער מה קורה אם בעדות של שופט נופלות סתירות מהותיות ביחס לדברים שמסר בעבר או כתב בעבר, ועתה שופט אחר צריך להכריע בעניין ופסק הדין צריך להתפרסם.

ברור שהמדובר ב"תפוח אדמה לוהט" שאף אחד לא רוצה לאחוז בו. לפיכך נקבעו כללים. ראשית, יש להגיש את הבקשה לזמן את השופט (כעד בקשר לפעולה שעשה בהיותו אדם פרטי, לא בקשר לתפקידו כשופט) לבית המשפט שדן בעניין; בית המשפט שדן בעניין יחליט על פי טיעוני הצדדים והחומר שבפניו אם בכלל יש טעם להתקדם בעניין; ככל שבית המשפט יחליט שיש יסוד לבקשה, עדיין המרחק רב והמשוכות גבוהות. בעל הדיו שמבקש את העדתו של השופט יתבקש להציג לבית המשפט ולצד השני את השאלות אותן הוא מבקש להציג לשופט. בית המשפט יעיין בשאלות ויחליט אם הן בכלל מצריכות תשובה, ואם כן, על אילו שאלות על השופט להשיב. כלומר, לבית המשפט סמכות לסנן חלק מן השאלות, ואין מגבלה. לאחר שהשופט משיב לשאלות ניתן להמשיך ולשלוח לשופט שאלות הבהרה נוספות בקשר לתשובותיו, כמובן לאחר שהוצגו לצד השני ושוב לבית המשפט. אז, ורק אז, אם עוברים את כל המשוכות, ובית המשפט משתכנע שיש צורך בעדות, אפשר לזמן את השופט להעיד, ועדיין השופט הוא לא יעיד באולם הפתוח לכל כאחד האדם. לבית המשפט סמכות לקבוע כי החקירה תיערך בדלתיים סגורות או בלשכת השופט או בכל דרך אחרת. הכל כמובן בתוך כך שמביאים את כל הפרטים בפני היועץ המשפט לממשלה ו/או נשיא בית המשפט העליון.

לסיכום, האפשרות לזמן שופט מכהן כעד בקשר לפעולה שביצע בתפקידו כעורך דין היא אפשרית, אבל בכדי להוציא אותה לפועל יש מגבלות לא פשוטות לעבור, ובכל מקרה חקירה נגדית, ככל שתתקיים, תתבצע בדלתיים סגורות ולא תפורסם כלל. יש להניח שגם פסק דין שינתן בקשר עם החקירה הנגדית לא יפורסם, לפחות לא החלק הנוגע לחקירה הנגדית.

מאת עו"ד אביב הראל, בעלים של משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה www.avivharel.co.il