"בבית המשפט רק הטיעון שלך קובע. למגדר אין משקל"
בכירות ענף המשפט בישראל שמחות לראות עוד ועוד שותפות, בעלים של משרדים ושופטות אך מבהירות שהדרך לשוויון עוד ארוכה. בראיון מיוחד הן מסבירות על החסמים שעדיין קיימים, הפתרונות שנדרשים יותר מתמיד – והמהלכים שאותן הובילו וחוללו פריצות דרך משמעותיות
פורסם:
ענף המשפט לפחות על פניו, נחשב למקצוע ניטרלי, שלא מזוהה באופן מובהק עם גברים או נשים. אלא שבפועל ולאורך שנים, היה ניכר בו רוב גברי, בפרט בעמדות בכירות יותר של שותפים, בעלים של משרד או שופטים. אולם, בשני העשורים האחרונים המגמה הזו מתחילה להשתנות: יותר ויותר נשים נכנסות לענף, מבססות בו את מעמדן ומגיעות גם הן לעמדות מובילות ורבות השפעה.
זו בדיוק הסיבה שפנינו לארבע נשים מובילות בענף המשפט שאחראיות למהלכים פורצי דרך, הישגים מעוררי השראה ודרך של מצוינות ומקצועיות בלתי מתפשרת. איתן הבנו את תמונת המצב הנוכחית של ענף המשפט, האתגרים שעדיין עומדים בפני נשים – במשפט ובכלל – שמצריכים תשומת לב והשינויים שהן חוללו ומחוללות בתחום.
"כשהנתיב פתוח הוא לא תלוי מגדר"
"ענף המשפט מבוסס על כישרון, ידע ומצוינות. זהו תחום ביצועי מובהק", פוסקת עו"ד ברוריה לקנר, שותפה מייסדת ומנהלת מחלקת הליטיגציה במשרד בן-שחר לקנר ושות'. "ההצלחה נמדדת בתוצאות בבית המשפט, בפסקי הדין ואלו הישגים מדידים. המיקוד בכך יוצר מרחב של תחרות הוגנת יותר שאינה תלוית מגדר. כשאת טוענת בבית המשפט רק דבר אחד קובע: האם הטיעון שלך משכנע. למגדר אין משקל".
"אני זוכרת את הפעם הראשונה שניצחתי את אחד מעורכי הדין המצליחים והמובילים במדינה, עו"ד יגאל ארנון ז"ל. הוא נחשב אז לאייקון בליטיגציה מסחרית, עמדתי מולו בבית המשפט, אישה, עורכת דין צעירה בת 30 וניצחתי אותו. פסק הדין דיבר בעד עצמו. מאותו מקרה, כל תיק שניצחתי בו, ציין אבן דרך נוספת בקריירה שלי. הבנתי אז משהו חשוב: כשהנתיב פתוח, הוא לא תלוי מגדר, לא תלוי מעמד ואפילו לא תלוי ניסיון, הוא תלוי רק בי".
עו"ד רות דיין, מייסדת ובעלים של רות דיין משרדי עורכי דין המתמחה בדיני משפחה, סבורה כי "הייחוד של תחום המשפט טמון ברוחב היריעה שלו ובמגוון האפשרויות שהוא מציע. זו מערכת שמאפשרת לנשים למצוא את מקומן גם כאימהות נוכחות וגם כנשות קריירה שאפתניות. אפשר להשתלב בו כעצמאית או כשכירה, בתחום עסקי או חברתי, כליטיגטורית בבית המשפט או כמגשרת מחוץ לו. כל אישה יכולה לעצב לעצמה את הנתיב שמתאים לה.
לדבריה, "התחום מאפשר לתכונות נשיות מובהקות לקבל כאן במה אמיתית -אינטליגנציה רגשית, סבלנות, הקשבה עמוקה, היכולת להחזיק פרטים קטנים לצד תמונה רחבה, קריאת סאבטקסט, ניהול דיאלוגים מורכבים והבנה בין-אישית עמוקה. אלו כישורים קריטיים להצלחה משפטית, במיוחד בתחומים דינמיים ומורכבים כמו דיני משפחה, גישור או ליווי תהליכים רגישים. העולם המשפטי מכיר בכוחן של התכוננות הללו ומאפשר להן לצמוח".
עו"ד סיגל פעיל, שותפה מייסדת של משרד דיני העבודה המוביל סיגל פעיל ושות', סבורה שהדברים מורכבים יותר. "צריך להסתכל על שני המגזרים במשק – הפרטי והציבורי. אם תהיה בדיקה אני מאמינה שיראו שיותר נשים עובדות בתחום המשפטי במגזר הציבורי כי לרוב מדובר במשרות שנחשבות לנוחות יותר. לעומת זאת, במגזר הפרטי ובמשרדי עורכי הדין הגדולים קשה לראות יותר עורכות מעורכי דין, וככל שעולה רמת הבכירות מספר הנשים מדלדל. בהקשר הזה דיני עבודה הוא תחום שיוצא מהכלל כי יש הרבה עורכות דין שעוסקות בתחום וגם הרבה נשים ששופטות. ככלל, אמנם עם השנים חלה התקדמות ואפשר לראות יותר שותפות או עורכות דין בכירות. יחד עם זאת, הדרך עוד ארוכה".
בלי עלי תאנה
סוגיית הייצוג, לדברי כל בכירות הענף, היא משהו שדרושה לו תשומת לב מקיפה. צפנת דרורי, שותפה ומנכ"ל פירמת עורכי הדין פישר (FBC), מסבירה כי "ייצוג הוא דבר קריטי והוא מצביע על המהות. כשאין מספיק נשים בתפקידים משמעותיים, אוטומטית קולן נשמע פחות. כשיש נשים רבות בתפקידים בכירים, הדבר משפיע על נשים נוספות ובכללן גם נשים בתחילת מסלול הקריירה. כך, נוצרות 'אדוות' וסיפורים מגוונים של מסלולי קריירה שמראים שאפשר. אצלנו בפירמה הגישה היא עניינית, עסקית ומשתפת, ללא תלות במגדר או בגיל. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שזו סביבה עסקית בה קיימות כ- 50% שותפות - המספר הגבוה ביותר מקרב משרדי עורכי הדין. כמו כן יש רוב נשי בהנהלה ונשים רבות סביב שולחן הבורד. למעשה, אני רק חלק מפסיפס של נשים בכירות בפירמה, אשר סללו את דרכן ומהוות דוגמא אישית. כשאת רואה את זה - את גם מבינה שזה אפשרי וגם מבינה שזה הארגון בו את רוצה לצמוח ולהתפתח.
פרסומת
לקנר מציינת כי "אמנם יש יש כיום נוכחות מרשימה יותר של שופטות בעמדות בכירות יותר ויותר עורכות דין מתקבלות כשותפות הון במשרדים הגדולים, אבל פערי השכר – בעיקר בשוק הפרטי – עדיין קיימים ומובהקים. יש גם סוגיה של 'תקרת זכוכית רכה' שבה עורכות דין פונות לתחומי משפט פחות נוקשים כמו דיני משפחה ודיני עבודה ופחות מתמחות בתחום המסחרי או בליטיגציה מסחרית. התחום המסחרי תובעני והתגמול, בדרך כלל, שעתי ומחייב נוכחות במשרד. אני קוראת לזה 'מלכודת מגדרית'.
לדברי פעיל, "תמונת המצב שנוגעת לתעסוקת נשים וייצוג נשים לא משביעת רצון וזה מאוד מדאיג. שולחן קבלת החלטות שאין בו מספר משמעותי של נשים יקבל באופן שיטתי החלטות לא טובות ולא נכונות. כל קבוצה שאינה מגוונת לא יכולה לקבל החלטות מיטיבות. אני לא מדברת על עלה תאנה של אישה אחת בחדר אלא על קול משמעותי לציבור שמהווה רוב באוכלוסייה. זה נכון גם במגזר הציבורי, הפוליטי והעסקי. עסק שלא דואג לקול פנימי מגוון לא ממקסם את הפוטנציאל שלו".
מאידך, דיין וולפנר כן מציינת כי בוצעה כברת דרך משמעותית בכל הנוגע לייצוג נשים. "כשאני משווה את תמונת המצב היום לזו שהכרתי בתחילת דרכי, ברור שעשינו כברת דרך משמעותית. אני עומדת בראש אחד ממשרדי דיני המשפחה הגדולים בישראל והוא מורכב ברובו נשים. זה לא מובן מאליו. יש גם שינוי אמיתי בחלוקת הנטל ההורי בצורה הרבה יותר שיוונית. יחד עם זאת, עדיין יש מוקדי אי-שוויון בולטים ובמיוחד בבתי הדין הרבניים. כל עוד לא יכהנו שם דיינות ונשים אינן חלק ממערך קבלת ההחלטות ההלכתיות, לא נוכל לומר שתמונת המצב משביעת רצון".
"חינוך מגיל צעיר"
פעיל מציגה לא פחות מתפיסת עולם סדורה שנועדה לגשר על הפערים הללו ולשפר את הייצוג של נשים בענף המשפט ובכלל במשק. "קודם כל נדרשת הטמעה של חינוך כבר מגיל צעיר. כבר לא יכולים להיות תפקידים קלאסיים שורשיים של נשים שמגדלות ילדים ומנהלות את הבית וגברים מפרנסים. לכל זוג צריכה להיות את החלוקה של המטלות והתפקידים בהתאם להעדפות שלהם. שינוי זה גם יוביל שבני הזוג יחליטו מי משלם את 'המחיר המקצועי' מתוך בחירה והחלטה מושכלת ולא מתוך ברירת מחדל ולא מתוך נוהל שהשתרש ולא בהכרח נכון לימינו אנו. כחלק מאותה גישה, חשוב גם להמשיך ולפתוח עוד ועוד תפקידים בפני נשים. כחיילת בצה"ל האפשרות היחידה שהייתה לי הייתה לחתום לשירות סדיר נוסף, ללא תשלום ולא לחתום קבע, לצאת לקורס טיס או להילחם ביחידה מובחרת. זה השתנה וצריכה להיות רביזיה בנושא".
פרסומת
לדבריה, היחס לגבי ייצוג צריך להתבטא גם באופן פרקטי ומעשי. "לי יש כלל. בכל אירוע שאני מוזמנת אליו אני בודקת את מספר הנשים והגברים שישתתפו בו. אם אין ייצוג ראוי של נשים והן פחות ממחצית מכלל הדוברים, אפנה את תשומת ליבם של המארגנים לכך וכמעט תמיד זה מחולל שינוי".
לקנר אף מבהירה כי נדרשת שקיפות בשכר ובתהליכי קידום וגמול, לצד שינוי אופן המדידה וההערכה. "יש לכולנו אחריות לייצר שוויון מגדרי בדרך של יצירת גמישות בהעסקה, שתייצר איזון נכון יותר בין צרכי העבודה לבין הצרכים האישיים והמשפחתיים. שלישית – מנטורינג, מסורת של מנטוריות, בכל התחומים, נשות מקצוע ותיקות ומנוסות שמקדמות נשות מקצוע צעירות, שצועדות איתן יד ביד ומקדמות את הקריירות שלהן. זה מה שאנחנו עושות, שנים, בפורום המשפטניות של שדולת הנשים".
דיין וולפנר מחדדת כי חשוב להבין שאין דרך אחת לקריירה מצליחה, "מה שמתאים לגבר לא בהכרח מתאים לאישה, ולהפך. ההבנה הזו צריכה לחלחל לתוך תרבות העבודה ולאפשר גמישות אמיתית, להבין שלעיתים הפסקה באמצע היום מצביעה דווקא על ניהול נכון של החיים, ולהעריך תוצאות ולא שעות. שנית, ארגונים צריכים להפסיק לחכות ש'הנשים המתאימות יגיעו' ולהתחיל לטפח אותן כבר מתוך המערכת. לתת הזדמנויות, לחשוף נשים צעירות לעמדות השפעה, ולפרגן להן בקול רם. ולבסוף, אחד הגורמים הכי משמעותיים בעיניי הוא הבית. ברגע שיש שותפות אמיתית בטיפול בילדים, כשיש חלוקה נוכחת ואכפתית בנטל המשפחתי, נפתחות לנשים אפשרויות שלא היו קיימות בעבר. העולם העסקי לא יכול להשתנות בלי שינוי תרבותי מקביל בבית".
הבנה תהליכית עמוקה
החשיבות של ייצוג ונוכחות נשית בשולחנות קבלת ההחלטות איננה רק לצורך הנראות. כלל הבכירות מסבירות את הערך המוסף שנשים מעניקות ואת השינוי שהן מחוללות בענף המשפט – ובכלל המשק. "אני מאמינה שנשים רבות חולקות מיומנויות חשובות שמשותפות לכל המנהלים המצליחים - חוסן אישי, להט להתמיד ולרוץ למרחקים ארוכים, ראייה רחבה ויכולת לנהל אתגרים", מבהירה דרורי. "'הדבק' שמחבר את כל התכונות הללו הוא 'אינטליגנציה ארגונית' – ההבנה העמוקה בכל הקשור לתהליכים, ובכלל זה מה מניע אנשים, מה חשוב להם, מקצועית ואישית, והדרך בה יש לקשור את המוטיבציות האלו ליעדים העסקיים של הארגון ולצמיחתו. העניין מתחדד עוד יותר כאשר מדובר בפירמות עורכי דין להן מבנה תאגידי ייחודי".
פרסומת
לדבריה, "נשים רבות מביאות אל השולחן סגנון עבודה וניהול נשי, ובעיניי זהו סוד היתרון היחסי שלהן כמנהלות. אני גאה בניהול הנשי שלי - בראייה עסקית בלתי מתפשרת אך חשוב מכך - בראיית אנשים, ברגישות וביכולת לראות מורכבויות. היכולת להגיע לאנשים בדרך זו ולהצעיד את המקום בו את נמצאת, קדימה - עולה עשרות מונים כאשר מאמצים סגנון זה ולא הודפים אותו. זה בעיניי הניהול החדש.
לקנר, מצביעה על כך ש"נשים מביאות לשולחן המקצועי גישה יותר שיתופית וקולגיאלית. בתחום הליטיגציה נשים מתאפיינות בגישה יותר הוליסטית, מקיפה ושיטתית בצד תשומת לב לפרטים, ניכר גם שינוי בסגנון הטיעון: פחות 'הרס והשמד' ויותר בנייה של עמדה משכנעת. כמעסיקה אני יכולה להעיד, נשים נוטות להשקיע יותר בחקירת עובדות מעמיקה ובהכנת תיקים יסודית, הן גם מביאות למשפט מימד של אחריות חברתית, הרעיון שמשפט הוא לא רק מקצוע אלא גם כלי לשיפור החברה.
ממקצוע - לשליחות
הנשים הבכירות שלקחו חלק בכתבה הזו עומדות מאחורי מהלכים משפטיים ועסקיים פורצי דרך. כאלו שחוללו שינוי, השפעה והעניקו ערך מוסף משמעותי. לכן, ביקשנו מהן לבחור או לתאר את ההישגים הגדולים שלהן ואת המשמעות שלהם עבורן.
עבור לקנר, למשל, הוא היוזמה שהובילה לעיבוי הייצוג הנשי במל"ל ובקבינט הקורונה הממשלתי. "גיליתי אז שבצוות המל"ל (המטה לביטחון לאומי) שהוקם במטרה להתמודד עם "שלב היציאה" ממשבר הקורונה – לא הייתה ולו מומחית אישה אחת. באופן דומה, גם בקבינט הקורונה הממשלתי – לא כיהנה ולו שרה אישה אחת.
פרסומת
פורום המשפטניות של שדולת הנשים, בראשותי, יזם פניה למקבלי ההחלטות, למנות לאלתר נשים מומחיות בצוות הניהול המיוחד שהוקם על ידי המל"ל, ועיוות זה תוקן. נשים מומחיות – רופאות, מדעניות – נשות חינוך – מונו כחברות צוות המל"ל. במקביל, יזמתי הגשת עתירה לבג"ץ למינוי נשים שרות לקבינט הקורונה. בעקבות הגשת העתירה, מינתה הממשלה שתי שרות לקבינט. זו הייתה הצהרה ציבורית בעלת משקל: לא עוד בלי נשים במקומות בהן מתקבלות החלטות גורליות על חיינו. המקרה הזה מסמל עבורי את המעבר מ"מקצוע" לשליחות" - השימוש ביכולות במשפט ככלי לשינוי חברתי אמיתי, לא רק כדי לנצח את התיק הבא".
דיין מצביעה דווקא על מהלך תודעתי שהפך לדבריה לציון דרך. "ההשפעה שהייתה לי על השיח הציבורי סביב מערכות יחסים רעילות, ובעיקר סביב התמודדות עם דפוסים נרקסיסטים. בשנים האחרונות הצלחתי להעלות את המודעות לדפוסים אלו, ולסייע לעשרות אלפי נשים להבין שיש שם למה שהן עוברות, ושהן לא מדמיינות, שהן לא אשמות ושהן צריכות להעיז לעמוד על שלהן, להציב גבולות, ולצאת ממעגל התלות הכלכלית.
היום, אנשים מדברים אחרת על מערכות יחסים. הם שואלים שאלות, בודקים גבולות, מזהים דפוסים ושמים לב לנורות אזהרה. נשים כותבות לי מדי יום שאני עוזרת להן להבין מה הן עוברות ומסייעת להן להתמודד. עבורי זה הרבה מעבר לעוד דיון מוצלח, זו זכות ושליחות. המהלך הזה מסמל עבורי את מהות העבודה שלי - היכולת לעשות שימוש בכוח המקצועי והאנושי שלי כדי לשנות חיים, גם באולמות בית המשפט, וגם בתודעה, בשפה, ובתקווה של אנשים לעתיד אחר.
דרורי מפנה את הזרקור ל"תרומה המשמעותית שלי לניהול ולהחדרת כלים עסקיים אל ענף עריכת הדין ולהכרה בחיוניותם ובחשיבותם בסקטור, והיא מסמלת בעיניי את השינוי שענף המשפט עובר ב-15 השנים האחרונות. הפירמות הגדולות בישראל הן כבר מזמן לא אותם תאגידים מסורתיים שהכרנו לפני כעשור או שניים. מדובר על חברות גדולות, בעלות היקף פעילות עסקי משמעותי ביותר, אשר בבסיסן מודל של שותפות. המודל התאגידי הזה הופך ניהול פירמה בסדר גודל שכזה לאתגר מרתק ומורכב".
פרסומת
"כך, הייתה זו בתחילת דרכי ההחלטה לשלב כמה דיסציפלינות ולהקים תחום פעילות חדש, פורץ דרך בשעתו - מחלקה לפיתוח עסקי במשרדי עורכי דין. בהמשך הייתה זו ההזדמנות הניהולית המשמעותית שניתנה לי עם הצטרפותי לפישר (FBC) תחילה כשותפה וראש מחלקת פיתוח עסקי, ובהמשך, לאחר כשנה ושלושה חודשים בפירמה, כמנכ"ל. יותר משמדובר על תוצר של החלטה שלי, מדובר על ארגון שהביע בי אמון משמעותי - כזה שרואה את היכולות שלך - ללא תלות בותק שלך בחברה או בכל שיקול אחר - ואני גאה מאוד להיות חלק מהמקום הזה".
הובלת תהליכים מכוננים
פעיל מציינת כי היא "מאוד גאה לייצג גופים גדולים מאוד במשק ולהוביל תהליכים שהם מכוננים. אנחנו מייצגים את הפניקס בהסכם קיבוצי ראשון מסוגו שהופך את העובדים בחברה לשותפים (הליך הקצאת מניות לעובדי החברה). כמו כן, כמי שמלווה את ארגון המורים יש לי גאווה גדולה לבלום מיזמים חסרי תקדים שנוגעים לתנאי ההעסקה של המורים. לו מיזמים אלו היו מתממשים תוצאתם הייתה פגיעה אדירה בתנאי ההעסקה של המורים והמורות בישראל. גורם נוסף שיש לי את הזכות לייצג הוא נשיאות המגזר העסקי. מדובר בגוף חשוב במיוחד שמשרדי מלווה עוד מתקופת הקורונה ולאורך המלחמות בשנים האחרונות והוא מאפשר לי מחד לשמור על המעסיקים הפרטיים, אך מאידך להבטיח את זכויות משרתי המילואים ונשותיהם".
"ולסיכום מקור גאווה משמעותי לא פחות הוא המשרד שלי והעובדה שאין בו היררכיה", מסכמת פעיל. "העבודה שלנו היא עבודת צוות של השותפות והשותפים, עורכות ועורכי הדין ונשות ואנשי המנהלה – וכל אחד הוא הכי חשוב. זה משרד משפחתי, עם אווירה ייחודית ושחקני נשמה. לא סתם המשרד מדורג בדירוג הגבוה ביותר לאורך שנים וזה בזכות עבודה קשה, מאמץ על והשקעה עקבית לאורך שנים".
מצאתם טעות לשון?