תאונת דרכים בדרך לעבודה (וכך גם במהלך העבודה או בדרך חזרה מהעבודה הביתה), נחשבת הן כתאונת עבודה – שבגינה ניתן לקבל פיצויים מהביטוח הלאומי; והן כתאונת דרכים – המזכה את הנפגע בפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. פיצויים מהביטוח הלאומי בגין תאונת עבודה מורכבים משני חלקים – דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה.
תביעה לקבלת דמי פגיעה
דמי פגיעה הם למעשה פיצוי זמני שניתן לנפגע, כאשר התאונה פגעה ביכולת שלו להמשיך בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת, וזאת לתקופה שלא תעלה על 91 ימים מהיום שלאחר התאונה.
על מנת לקבל דמי פגיעה יש להגיש תביעה לביטוח הלאומי, ולצרף לה אישור מבית החולים או מקופת החולים בה טופל הנפגע לאחר התאונה; אישורים על השכר שקיבל הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה; ומסמכים המוכיחים כי הנפגע אכן היה מעורב בתאונת דרכים (אישור מהמשטרה ואישור על הגשת תביעה לחברת הביטוח).
אם פקיד התביעות דחה את תביעת הנפגע, ניתן להגיש לוועדת התביעות בביטוח הלאומי בקשה לבחון את התביעה מחדש. בנוסף, ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
תביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה
אם לאחר תום תקופת דמי הפגיעה, הנפגע עדיין אינו מסוגל לשוב לעבודה, באופן מלא או חלקי, הוא יכול להגיש לביטוח הלאומי תביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה.
את התביעה ניתן להגיש באמצעות טופס המצוי באתר הביטוח הלאומי, לו יצרף הנפגע את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים שטרם הוגשו. יש להגיש את התביעה בהקדם ולא יאוחר משנה לאחר המועד שבו הכיר הביטוח הלאומי בתאונה כתאונת עבודה.
לאחר הגשת התביעה, יזומן הנפגע לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי, אשר תבחן את המסמכים הרפואיים שהגיש הנפגע, תשמע את טענותיו ובמידת הצורך, תערוך לו בדיקה רפואית. בהתאם, יוחלט אם הנפגע אכן סובל מנכות הנובעת מהתאונה, מהם אחוזי הנכות ואם היא זמנית או קבועה. קבלת התביעה תזכה את הנפגע בגמלת נכות שתינתן לו במענק חד פעמי או בתשלומים חודשיים.
על החלטת הוועדה הרפואית ניתן להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים בביטוח הלאומי. קביעות רפואיות-מקצועיות של ועדת העררים יהיו סופיות, וניתן יהיה לערער על החלטתה, בנימוקים משפטיים בלבד, לפני בית הדין האזורי לעבודה.
תביעה לבית המשפט
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע מסלול ייחודי לקבלת פיצויים עבור נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים, כך שהנפגע אינו נדרש להוכיח מי אשם בתאונה, אלא זכאי לפיצויים באופן "אוטומטי", אם הוכיח כי נכותו נגרמה כתוצאה מ"תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק.
תביעה לפי חוק הפיצויים תוגש נגד חברת הביטוח שביטחה את הנהג בביטוח חובה, וכאשר הנפגע הוא הולך רגל – נגד חברת הביטוח של הנהג הפוגע. במקרים בהם לא ניתן לתבוע את חברת הביטוח (למשל בתאונת פגע וברח) ניתן לתבוע את קרנית, שהיא חברת ביטוח ממשלתית.
לתביעה יש לצרף מסמכים המלמדים על נכותו של הנפגע ועל הקשר בינה ובין התאונה. אם בית המשפט יתרשם שמסמכים אלה מקימים "ראשית ראיה" לטענות הנפגע, הוא ימנה מומחה רפואי מטעמו, אשר יבדוק את הנפגע ויגיש חוות דעת לגבי אחוזי הנכות שלו כתוצאה מהתאונה.
ככל שהנפגע הגיש גם תביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה מהביטוח הלאומי, והחלטת הוועדה הרפואית ניתנה לפני שמיעת הראיות בבית המשפט, החלטה זו תחייב גם את בית המשפט, מבלי שיידרש למנות מומחה מטעמו.
עם זאת, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה "להביא ראיות לסתור" את החלטת הוועדה הרפואית, ולמעשה, לבקש מבית המשפט לבטל את התוקף המחייב של קביעותיה ולמנות מומחה שיבחן את הנפגע מחדש. בית המשפט יקבל בקשה כזו רק במקרים חריגים, ולדוגמה, אם מפרוטוקול הוועדה עולה בבירור שהיא התעלמה מנתונים רפואיים חשובים.
קבלת התביעה תזכה את הנפגע בפיצויים עבור "ראשי נזק" שונים, כגון אובדן כושר השתכרות, הוצאות ייחודיות שהוציא הנפגע בשל התאונה, כאב וסבל שנגרמו לו וכדומה.
לסיכום, קבלת פיצויים בגין תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה כרוכה בהליכים מורכבים וייחודיים, אשר תוצאותיהם עשויות להיות הרות גורל עבור הנפגע. לכן חשוב מאד לא להתמודד עם הליכים אלה לבד, ולהתייעץ כבר משלב ראשוני ביותר עם עורך דין תאונות דרכים מומחה ומנוסה.
עו"ד יניר הראל מתמחה במימוש זכויות בקשר עם תביעות נפגעי תאונות דרכים.
עו"ד יניר הראל הינו מחבר הספר המוביל "דיני הראיות בתביעות ביטוח ופלת"ד".