"שיניים ביום אחד"? כשהבטחות פרסומיות מתנגשות במציאות הרפואית

אחת הסיסמאות הנפוצות ביותר בעולם רפואת השיניים כיום היא "השתלת שיניים ביום אחד". הפרסומים מבטיחים חיוך מושלם, ללא כאבים, ללא דימום ובמהירות שיא. המטופל הסביר מתפתה להאמין כי יכנס למרפאה בבוקר ויצא בערב עם פה משוקם לחלוטין.

אולם, מה קורה כאשר ההבטחה הפרסומית מתנפצת אל מול המציאות הקלינית? ומהו הפיצוי המגיע למטופל ששילם ממיטב כספו, סבל כאבים עזים, ולבסוף נותר עם טיפול כושל?

במאמר הבא נסקור פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע (ת"א 24991-04-22), אשר עסק בדיוק בסוגיה זו, ונבחן כיצד מחשב בית המשפט את הפיצוי במקרים של טיפול שיניים רשלני שלא צלח.

הפיתוי: "סיום טיפול בתוך שבועיים"

המקרה הנדון עוסק במטופלת ילידת 1948, שפנתה לרופא שיניים בעקבות פרסומים באינטרנט. הפרסומים הבטיחו, בין היתר, ביצוע השתלות "ביום אחד", ללא דימום וללא כאב, תוך התחייבות לסיום הטיפול בתוך שבועיים בלבד.

על בסיס פרסומים אלו, נבנתה למטופלת תוכנית טיפול שכללה עקירה, החדרה של 8 שתלים באמצעות "סד כירורגי ממוחשב" וגשר חרסינה. התובעת שילמה עשרות אלפי שקלים וציפתה לתוצאה המובטחת.

המציאות: 8 חודשים של סבל וכישלון אסתטי

בפועל, המציאות הייתה רחוקה מההבטחה. הטיפול נמשך כשנה (ולא "יום אחד" או "שבועיים"), התובעת סבלה מכאבים עזים ומחוסר יכולת לאכול מזון מוצק. יתרה מכך, במקום 8 שתלים הוחדרו פחות שתלים מהמתוכנן, ולטענת המומחה מטעם התביעה, לא נעשה שימוש בסד כירורגי כפי שהובטח. התוצאה הסופית הייתה עגומה: שיניים קדמיות לא סימטריות, רווחים בולטים בין השיניים ("דיאסטמה"), ושתלים שהותקנו בצפיפות יתר בניגוד לפרקטיקה המקובלת, מה שסיכן את שרידותם.

המומחה מטעם בית המשפט אישר כי הטיפול היה לקוי: השתלים הותקנו בצורה שאינה מאפשרת שיקום תקין, קיימים רווחים וחוסר סימטריה, והרשומה הרפואית שניהל הרופא הייתה חסרה ורשלנית.

המחלוקת המשפטית: "תיקון הנזק" או "השבת המצב לקדמותו"?

כאן עולה השאלה המשפטית המרכזית: כיצד יש לפצות את התובעת? התובעת דרשה פיצוי שיאפשר לה לבצע את הטיפול מחדש אצל מומחה. הטענה הייתה כי על הרופא לממן את התיקון המלא של פיה, כדי להביאה למצב עליו שילמה ולו ציפתה.

מנגד, הרופא הנתבע טען כי מטרת דיני הנזיקין היא "השבת המצב לקדמותו״, כלומר להחזיר את התובעת למצב בו הייתה לפני הטיפול הכושל. הרופא טען כי הטיפול שלו, גם אם נכשל, לא גרם ל"נזק" חדש (שהרי השיניים היו חסרות מלכתחילה), אלא פשוט לא השיג את התוצאה המקוות. לכן, לשיטתו, עליו רק להחזיר את הכסף ששולם לו, ולא לממן טיפול יקר פי כמה אצל מומחה אחר.

פסיקת בית המשפט:

בית המשפט כי על הרופא הרופא להשיב למטופלת את הסכום ששילמה בצירוף ריבית והצמדה עבור השתלים והכתרים שנכשלו ועוד פיצוי נוסף למימון הפרוצדורה להוצאת השתלים הלקויים.

בנוסף בית המשפט פסק פיצוי משמעותי בגין עוגמת הנפש, הכאבים, התמשכות ההליכים והפגיעה באיכות החיים של התובעת שנאלצה להתמודד עם תקופה קשה מנשוא וכן לפניה עוד סדרת טיפולים שלמה.

נוסף לאלה, חוייב הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט, לרבות עלות חוות הדעת הרפואית ושכר טרחת עו"ד.

חשיבות התיעוד והייצוג המשפטי

פסק הדין מדגיש נקודה קריטית נוספת והיא הרשומה הרפואית! בית המשפט והמומחים מתחו ביקורת על כך שהרופא לא ניהל רישום מסודר, לא החתים על טופס הסכמה ייעודי לשינויים בתוכנית הטיפול, ולא תיעד את מהלך הניתוח כנדרש. כשלים אלו ברישום פועלים כמעט תמיד לחובת הרופא בהליך המשפטי ומעבירים אליו את נטל ההוכחה.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין

אם עברתם טיפול שיניים שהסתבך, התארך הרבה מעבר למובטח, או הותיר אתכם עם תוצאה אסתטית ותפקודית ירודה - אל תישארו עם הכאב וההפסד הכספי לבד. עורך דין מנוסה בתחום רשלנות רפואית יידע לנתח את התיק, לבדוק האם ההבטחות הפרסומיות היו מצג שווא, ולהשיג עבורכם את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם על פי החוק והפסיקה העדכנית.

מאת עו״ד עמית שטרייכמן ולירן גלפנד - שותפים בכירים, שטרייכמן גלפנד ושות׳, משרד עורכי דין