בני הזוג מתגרשים - אבל לנצח ישארו ביחד הורים

כשזוג מתגרש, המון פעמים החששות העולים הם איפה הילדים יגורו, מה תהיה חלוקת זמני השהות בין האם והאב, האם יהיו מזונות ואיך תעשה חלוקת החגים ומה יהיה כתוב בהסכם.

כל אלה שאלות חשובות ומהותיות אבל דקה לפני כן השאלה החשובה ביותר לשאול היא: איך ההורים יתגרשו? כי שאלה זו קובעת בדרך כלל איזה אופי יהיה להליך הגירושין, באיזו עצימות הוא יתנהל ובעיקר האם הילדים יפגעו מהליך הגירושין ואיך יראו יחסי ההורים אחרי הגירושין.

מחקרים מצביעים על כך שקונפליקט הורי בעצימות גבוהה וחוסר תקשורת בין ההורים משפיעים באופן משמעותי על התמודדותם של הילדים עם משבר הגירושין – אשר עלול להיות בעל השלכות רגשיות, חברתיות ולימודיות משמעותיות גם שנים רבות לאחר הפרידה.

הילד אינו השופט והא לא צריך לקבוע מי מההורים צודק

אחד הדברים הקשים ביותר עבור ילד הוא להרגיש שהוא צריך לבחור צד – עניין זה נקרא: "קונפליקט נאמנויות" כששני ההורים בוחנים את מי הילד אוהב יותר – את אמא או את אבא.

כמו כן פעמים רבות, בלי משים, ההורים רואים בילד "כלי להעברת מסרים" ולכן הוא נדרש לעדכן, לשכנע, לדווח ולהלשין על ההורה השני – לעיתים דרישה זו מפורשת ולעיתים היא רק במבט – אך תמיד היא פוגעת בנפשו הרכה של הילד.

כי הילד ממש לא אמור לקבוע מי מהוריו צודק - חשוב שידע ששני הוריו ימשיכו לאהוב אותו ולהיות הוריו גם לאחר הגירושין ועליו להרגיש בנוח לבלות במחיצת כל אחד מהם מבלי להרגיש שבכך הוא פוגע בהורה השני.

ואז מגיע בית המשפט

כאשר המחלוקות בין ההורים מתנהלות בקונפליקט גבוה, הדרך שבה מתנהל הליך הגירושין עשויה להפוך לחלק מהבעיה. בהליך ליטיגציה בבית משפט הצדדים מציגים עמדות מנוגדות: כל אחד מציג את גרסתו ושניהם מחפשים לחשוף את חולשותיו של האחר.

כך למשל בסכסוך על "הורות", כל אחד מההורים צריך להביא ראיות עד כמה ההורה השני הורה לא אחראי, לא ראוי ולא טוב – מה שרק מסלים את יחסי הצדדים. לעיתים אף נלקח מומחה ל"הערכת מסוגלות הורית" שצריך לאמוד את יכולתו של ההורה להיות הורה ראוי לילד.

כמובן שהסכסוך הופך למרכז החיים המשפחתיים ולטראומה משמעותית לכל בני המשפחה וקשה מאוד לאחר מכן לחזור לתקשר כהורים סבירים לילדים המשותפים.

אין זה אומר שצריך להימנע לגמרי מליטיגציה - יש בהחלט מצבים בהם אין ברירה, במיוחד כאשר קיימת אלימות בין הצדדים, ניצול, פערי כוחות משמעותיים או צורך בהגנה על אחד מבני המשפחה.

אבל כאשר אין זה המצב ומדובר בשני הורים ראויים כדאי לבדוק במקום "מי מאיתנו ינצח?" את השאלה: "איזו מערכת יחסים אנחנו רוצים שתישאר בינינו בעוד 5 או 10 שנים".

הליכים בהסכמה לפתרון סכסוכים

אחת הטעויות שאני פוגשת שוב ושוב היא שאנשים סבורים שהליך הגישור או ה"גירושין בשיתוף פעולה" או משא ומתן משמעותם לוותר כדי "לסיים יפה" וזה ממש לא כך.

גישור או "גירושין בשיתוף פעולה" בהחלט לא צריכים לייצר הסכם בכל מחיר. אלה הם הליכים שאמורים לאפשר לצדדים לקבל החלטות בעצמם, במקום שההחלטות החשובות ביותר בחיי ילדיהם יתקבלו על ידי אדם זר - השופט באולם בית המשפט.

וזהו הבדל משמעותי!

בהליך בהסכמה דנים לא רק על השאלה "מה מגיע" לכל אחד מההורים, אלא גם "מה כל אחד מהם זקוק" - מהם הצרכים והרצונות שלהם, איך יראו חייהם ואיך ייראו החיים של הילדים, איך מספרים לילדים, מה עושים ביום ההולדת, איך מתמודדים עם חגים, מה קורה כשהילד רוצה להיות אצל ההורה השני דווקא ביום שנקבע, איך מקבלים החלטות רפואיות וחינוכיות ואפילו – איך מדברים אחד על השני ליד הילדים.

אלה דברים שפסק דין יכול להסדיר רק באופן חלקי ובכל מקרה הם קשים ליישום כששני ההורים נמצאים במלחמות ביניהם.

יצירת הבסיס לקשר גירושין חיובי

אחד הפרדוקסים הגדולים בגירושין הוא שההורים מתעסקים במשך חודשים בשאלה איך לסיים את הקשר ביניהם, אבל הרבה פחות ביצירת הבסיס לקשר גירושין חיובי.

כי על אף שהם כבר לא יהיו בני זוג, הם יישארו הורים. לכן בעיניי, הסכם גירושין טוב אינו רק הסכם שמחלק רכוש וקובע זמני שהות, הוא צריך להיות גם "מפת דרכים" להורות שלאחר הגירושין. כי ביום שבו ההסכם נחתם, הסכסוך המשפטי אולי הסתיים אבל ההורות המשותפת ממשיכה.

והילדים זוכרים

הילדים יזכרו מי גרם להם להרגיש שהם צריכים לבחור והאם בתקופה של שינוי וחוסר ודאות היו להם שני הורים שהצליחו לשים את הכאב שלהם בצד מספיק כדי להגן עליהם.

אחרי כמעט שלושה עשורים של עבודה עם זוגות במשברי פרידה, למדתי שהמטרה של הליך גירושין אינה רק להביא את בני הזוג לנקודת הסיום. המבחן האמיתי הוא איך תיראה המשפחה ביום שאחרי. כי בני הזוג מתגרשים זה מזה אבל הם תמיד ישארו הורים לילדים המשותפים.

משרד עוה"ד דנה דרזנין, עורכת דין, מגשרת, נוטריון ועורכת דין לגירושין בשיתוף פעולה

***

כתבה מטעם משרד עוה"ד דנה דרזנין, הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100