גם כאשר משתוללת מגפה בחוץ ישנם סדרי עולם אשר מסרבים להשתנות: יזמים מקימים חברות ויוצאים להרפתקאות פיננסיות, חברות נמכרות, חברות מתפרקות, בעלי מניות נחלקים ביניהם על אופן ניהול החברה, וישנם בעלי מניות המרגישים מקופחים.
טענת קיפוח המיעוט הינה מהטענות הנפוצות ביותר בהליכים משפטיים בין בעלי מניות. מדובר על מצב שבו צד אחד, השולט בחברה, פועל באופן אשר הצד השני חש מקופח בגינו. בדרך כלל הקיפוח יבוא לידי ביטוי בחלוקה לא-שוויונית של משאבי החברה. חלוקה שכזו עשויה להיות מוסוות בפעולות לגיטימיות, כמו העסקה בחברה של בעל מניות מקרב הקבוצה השולטת בחברה (או מקורבו), אך תשלום המשכורת במקרה זה יעלה על משכורת סבירה בנסיבות העניין. חלוקה שכזו יכולה להיות אף בדרך שאינה מוסוות כמו שימוש אישי ברכוש אשר נרכש על ידי החברה; או במימון הוצאות אישיות על ידי החברה.
קיפוח המיעוט נבחן בבית המשפט באמצעות שתי שאלות פשוטות, אשר התשובות עליהן עשויות להיות מורכבת ושנויות במחלוקת: א. האם נפגעו ציפיותיהם הלגיטימיות של בעלי המניות הטוענים לקיפוח; ב. האם המשאבים בחברה מחולקים בצורה בלתי-הוגנת.
חוק החברות מסדיר את האיסור לקפח בעלי מניות בחברה, אולם דוקטרינת קיפוח המיעוט הינה דוקטרינה מורכבת אשר התפתחה בעיקר בפסיקת בתי המשפט ובראי הדין האמריקאי. הפסיקה הוסיפה מספר נדבכים חשובים לדוקטרינת קיפוח המיעוט, ביניהם הקביעה כי עילת קיפוח המיעוט מקנה לבית המשפט גמישות מרבית ומרחב תמרון לצורך קביעת הפתרון המיטבי לבעיית קיפוח המיעוט. הפתרון הנפוץ הוא אמנם מכירה כפויה של מניות החברה לאחד הצדדים אולם בית המשפט עשוי אף להורות על מכירה כפויה של החברה כולה, זאת גם אם התובע לא ביקש זאת ואף מתנגד למכירה.
בשנים האחרונות משרדנו טיפל בהצלחה במספר תביעות בעילת של קיפוח המיעוט. הוכחנו במספר מקרים כי פעולות אשר נחזו להיות פעולות לגיטימיות, כמו העלאות שכר, הוצאות קופה קטנה והעסקת עובדים, היו למעשה מעשים אשר קיפחו את בעלי מניות המיעוט בחברה.
נכתב על-ידי עו"ד שמואל (מולי) בריל, ועו"ד שי גרנות, משרד גרנות שפייזר, עורכי-דין