המדריך המלא לעובד ולמעסיק תחת אש

אתמול בבוקר (28.2.2026) התעוררנו כולנו לאזעקת ההתרעה שהודיעה על פתיחת מבצע "שאגת הארי", ובמסגרתו התקיפות המשותפות של ישראל וארה"ב באיראן.

באופן טבעי ומיידי, עם פתיחת המבצע הוכרז מצב מיוחד בעורף בכל רחבי המדינה ופיקוד העורף החיל הגבלות ארציות שכוללות, בין היתר, סגירת מוסדות חינוך ומקומות עבודה (למעט משק חיוני) ואיסור התקהלויות.

נכון לעכשיו ההנחיות תקפות עד ליום שני (2.3.26) ב-20:00, אך ברור לכולם שהן עשויות להתארך בהתאם להתפתחויות בשטח.

בדומה לאירועים ביטחוניים קודמים ובראשם מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 ומלחמת "חרבות ברזל" לפניהם, מצב החירום מכניס באופן מיידי מעסיקים ועובדים רבים לחוסר ודאות מוחלט.

מתי מותר להישאר בבית? האם מקבלים על זה שכר? ומה עושים עם העובדים שגויסו בצו 8?

במאמר זה אנסה לעשות סדר בכל השאלות הללו.

האם מותר למעסיק לפטר עובד שנעדר מהעבודה בגלל המצב?

התשובה הקצרה היא - לא. פיטורים בנסיבות אלו הם אסורים, בטלים ומהווים עבירה פלילית.

בהתאם לחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, חל איסור מוחלט לפטר עובד שנעדר מעבודתו בשל הוראות פיקוד העורף האוסרות על הגעה למקום העבודה.

מעבר לכך, גם אם מקום העבודה מורשה לפעול, אסור לפטר עובד שנאלץ להישאר בבית כדי להשגיח על ילדו (עד גיל 14, או עד גיל 21 לילד עם צרכים מיוחדים) עקב סגירת מוסדות החינוך. ההגנה הזו תקפה בתנאי שהילד נמצא בהשגחתו הבלעדית של העובד באותו זמן או שבן/בת הזוג לא נעדרו מעבודתם לצורך ההשגחה. עם זאת, במידה והמעסיק מציע סידור הולם ומוגן להשגחה על הילדים במקום העבודה (שכמובן עומד בהנחיות פיקוד העורף), ההגנה מפני פיטורים לא תחול על עובד שיבחר בכל זאת להישאר בבית.

האם העובדים זכאים לשכר על ימי ההיעדרות?

זו אולי השאלה הנפוצה ביותר כרגע. החוק היבש "שותק" ואינו מחייב מעסיקים לשלם שכר על ימי היעדרות עקב מצב חירום וסגירת מוסדות חינוך. לכן, על פניו, כל עוד מקום העבודה סגור מכוח הנחיות פיקוד העורף, אין חובת תשלום שכר.

למרות זאת, לא צריך לדאוג. ניסיון העבר מסבבי הלחימה הקודמים מלמד שזכויות העובדים מוסדרות בדיעבד. פעמים רבות נחתמים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שמסדירים את תשלום השכר לעובדים, ובמקביל המדינה מפצה את המעסיקים דרך מס רכוש.

במבצע "עם כלביא" אף ראינו מתווה מהיר של דמי אבטלה (חל"ת) למגזר הפרטי למשך ימי הלחימה.

ההמלצה החמה שלי למעסיקים בשלב זה: אל תמהרו להוציא הודעות על הוצאה לחל"ת! חכו רגע, נשמו עמוק. הנחיות מסודרות של משרד העבודה והאוצר יצאו בימים הקרובים. בינתיים, ניתן להסכים עם העובדים על עבודה מהבית (במידה ואפשרי) בתשלום מלא או על ניצול ימי חופשה צבורים בהסכמה (שאותם המעסיק יצטרך להחזיר לעובד אם יוסדר פיצוי מהמדינה בהמשך).

חשוב להדגיש: אין לעובד זכות קנויה לעבוד מהבית או לנצל חופשה, והדבר כפוף לשיקול דעת המעסיק, אותו עליו להפעיל בתום לב.

מה קורה אם פיקוד העורף יורה שניתן לפתוח מקומות עבודה אך המעסיק מחליט שלא לעשות זאת או שהעובד מחליט שהוא נשאר בבית בגלל המצב?

אם פיקוד העורף אישר למקום העבודה לפעול, אך המעסיק בחר לסגור אותו מיוזמתו (מכל סיבה שהיא) עליו לשלם לעובדים שכר מלא (בהנחה שהביעו נכונות לעבוד). לחלופין, המעסיק רשאי להוציא את העובדים לחופשה בתשלום על חשבון ימי החופשה הצבורים שלהם (עד 7 ימים ללא הודעה מראש). חשוב להדגיש: אסור למעסיק להכניס עובד ל"יתרת חופשה שלילית" ללא הסכמתו המפורשת.

אם העובד הוא זה שמסרב להגיע לעבודה למרות שהדבר מתאפשר על פי ההנחיות, ההגנה בחוק לא חלה, הוא כמובן לא זכאי לשכר וניתן יהיה גם לשקול את פיטוריו.

ומה לגבי עובדים במפעלים חיוניים?

מקומות עבודה המוגדרים כ"מפעל חיוני" או "מפעל למתן שירותים קיומיים" (תשתיות מים, חשמל, בתי חולים, רשתות מזון, תחבורה וכו') ממשיכים לפעול כרגיל.

עובדים במפעלים אלו מחויבים להתייצב לעבודה. היעדרות ללא הצדקה כדין במקרה כזה אינה מוגנת מפיטורים, ואף עשויה להיחשב לעבירה פלילית וניתן יהיה להוציא לעובדים אלה צווי ריתוק.

עובד שהתייצב לעבודה במפעל חיוני זכאי כמובן לשכרו הרגיל.

הגנה מיוחדת למשרתי המילואים ובני משפחותיהם

על פי הפרסומים, עם תחילת המבצע גויסו כ-70,000 אנשי מילואים בצו 8.

חשוב לזכור שחל איסור מוחלט לפטר עובד בשל קריאתו לשירות מילואים.

בנוסף, חל איסור לפטר עובד במשך 30 יום לאחר חזרתו ממילואים (אם שירת יותר מיומיים רצופים) ללא קבלת היתר מיוחד מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון (בגין השנים 2024-2025 הגנה זו אף הורחבה ל-60 ימים למשרתים תקופות ארוכות).

בנוסף, החוק אוסר על פיטורים של בת או בן זוג של משרת מילואים, שיש להם ילד משותף עד גיל 14 (או גיל 21 כאשר מדובר בילד עם צרכים מיוחדים), בשל ההיעדרות הנגזרת מגיוס בן הזוג.

כמו כן, נשות (ובני זוג) מילואימניקים המועסקות במשרה מלאה ויש להן ילד מתחת לגיל 13, זכאיות להיעדר מעבודתן שעה אחת ביום ללא ניכוי מהשכר, מתחילת שירות המילואים של בן הזוג.

זוהי זכות קריטית שמקלה, ולו במעט, על העומס שנופל על בני ובנות הזוג בעורף.

לסיכום, ימים מאתגרים עוברים על כולנו. כולנו, עובדים ומעסיקים, למודי קרבות, מבצעים ומלחמות והמשק הישראלי ידע להסדיר את הזכויות.

קחו נשימה עמוקה, גלו סבלנות, רגישות ואמפתיה לצד השני ליחסי העבודה.

והכי חשוב - שמרו על עצמכם והישמעו להנחיות!