עו"ד ששי גז: "משפט נתניהו? בתיקים שאני מכיר נעשו דברים חמורים הרבה יותר"

ההליך הפלילי כבר מזמן אינו מתנהל רק בחדר החקירות ובבית המשפט. חשודים במקביל עם תפיסת נכסים, הקפאת חשבונות, פגיעה במוניטין, פרסום ברשתות החברתיות, לחץ מצד בנקים וספקים ולעיתים גם הליכים אזרחיים ומנהליים שנלווים לחקירה. בפורום Duns 100 לבכירי המשפט הפלילי והצווארון הלבן עלתה שוב ושוב אותה שאלה: האם לצד הרחבת כלי האכיפה, נשמר גם האיזון הנדרש מול זכויות החשוד והנאשם?

שילה זברו וייס, Senior Director Ranking & Strategy ב-Duns 100, הצביעה על המתח שנוצר עם התרחבות כלי האכיפה: מחילוטים וכלים כלכליים, דרך הרחבת סמכויות החקירה ועד לאתגרים החדשים שמציב עידן ה-AI בפני אותנטיות הראיות. לדבריה, ככל שהסמכויות מתרחבות, כך נדרשים גם יותר ביקורת, מידתיות ושקיפות, במיוחד בעולם שבו ההליך הציבורי והתקשורתי מתקדם לעיתים במהירות רבה בהרבה מההליך המשפטי עצמו.

אחד הנושאים המרכזיים בדיון היה עבירת המרמה והפרת האמונים והקושי לשרטט את גבולותיה. עו"ד שרון נהרי, בעלים, עורך דין פלילי שרון נהרי ושות' משרד עורכי דין, טען כי הפסיקה הרחיבה בשנים האחרונות את מרחב הסיכון עבור נבחרי ציבור. "ממש מפחיד היום להיות ראש עיר", אמר, והסביר כי גם פעולה שנעשית לכאורה ללא תמורה מיידית עלולה להיבחן בדיעבד כחלק ממערכת יחסים שממנה עשויה לצמוח טובת הנאה בעתיד. לדבריו, "הגבולות נהיים רחבים יותר ויותר, וזה מסוכן".

עו"ד טל גבאי, שותף מייסד - פריד-גבאי, משרד עורכי דין, טען כי שורש הבעיה הוא חוסר היכולת להגדיר מראש מה אסור. "הבעיה בעבירה הזאת היא לא רק שהעובדות מקבלות משמעות בדיעבד, אלא שהמשמעות של המעשה עצמו נבחנת בדיעבד". לדבריו, "הדין הפלילי לא נועד להעניש על אי-נוחות. הוא נועד להעניש על עבירות שבהן הגבולות מאוד מאוד ברורים - מה מותר ומה אסור", ולכן, לדבריו, "הגיע הזמן לעשות שינוי בעבירה הזאת".

כשהחקירה נגמרת, הפרסום נשאר

עו"ד יובל זמר, בעלים, יובל זמר משרד עורכי דין, התייחס למחיר המיידי של חקירה מתוקשרת. "בינתיים לאנשים האלה יש משפחות, יש ילדים, יש עסקים", אמר, ותיאר חברה קבלנית שנתקלה בקשיי מימון לאחר שבעליה נחשד במתן שוחד. לדבריו, "גם אם אי פעם יגיע כתב אישום, זה יהיה בעוד שלוש-ארבע שנים".

עו"ד ששי גז, בעלים, ששי גז משרד עו"ד, הצביע על הזיכרון הדיגיטלי כבעיה בפני עצמה. "היום מפרסמים אותך בגוגל כשנעצרת, אבל אחר כך אין שום מעקב שמעדכן מה קרה בהמשך", אמר. "מנציחים אנשים לכל החיים, גם כאלה שבסופו של דבר לא נמצא בהם אשם". גז התייחס גם לתרגילי חקירה וטען כי "אני לא זוכר כמעט מקרה במדינת ישראל שבו העמידו שוטר לדין על תרגיל חקירה פסול שביצע במסגרת תפקידו".

עו"ד שלומציון גבאי מנדלמן התייחסה להשפעת הרשתות החברתיות על חשודים גם לאחר סגירת התיק. "דקה אחרי שהתיק ייסגר, אף אחד לא יזכור שבסופו של דבר אתה חף מפשע. מה שיזכרו להגיד בעניינך זה שנפתח נגדך תיק". לדבריה, "פרסום ברשתות יכול להמיט אסון על השם שלו", ובמציאות כזאת "הפרסום היום ברשתות יכול להיות מכת מוות".

גם עו"ד זכי כמאל, בעלים ומייסד זכי כמאל - עורכי דין, מתח ביקורת על האופן שבו מערכות האכיפה והתקשורת מלוות חקירות. "רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל בשנים האחרונות הן רשויות שאנחנו, כעורכי דין, לא מבקרים כראוי - גם בתוך בתי המשפט, גם בתוך החברה שלנו וגם בכלי התקשורת", אמר. לדבריו, "אני חושש מאוד שהתהליך הזה של פוליטיזציה במערכת השיפוטית התחיל גם במערכת אכיפת החוק והחקירה".

"חברה כזאת כנראה לא תשרוד עד סוף אותו רבעון"

כלי החילוט והתפיסה עוררו ביקורת נרחבת. עו"ד גיא שנער, שותף, אייזנברג, שנער - עורכי דין, טען כי תפיסת נכסים של בעל שליטה יכולה לפגוע באופן ישיר גם בחברה שאינה חשודה. "מה שיפיל את החברה זה שלא משלמים לספקים, אובדן האמון של הלקוחות והבנקים שלא רוצים לעשות עסקים עם חברה שבעל השליטה שלה הסתבך". לדבריו, "חברה כזאת כנראה לא תשרוד עד סוף אותו רבעון". שנער הציע למנות ממונה מטעם בית המשפט שינהל חברה שנכסיה נתפסו, כך שהפעילות תוכל להימשך תחת פיקוח.

עו"ד חיים לוי, בעלים, חיים לוי ושות' משרד עורכי דין, קרא ליצור מנגנון פיצוי במקרים שבהם היקף החשדות מצטמצם משמעותית לאורך השנים. "אם היו הליכי חילוט זמניים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, ובסופו של יום, אחרי בירור משפטי שנמשך שנים, מתברר שהיקף העבירות הכלכליות הצטמצם באופן דרמטי ושסכומי החילוט בפועל מינוריים - המדינה צריכה לדעת לומר: נגרם כאן נזק, ואנחנו מפצים עליו".

עו"ד ג'וליאן חדאד, בעלים, ג'וליאן חדאד משרד עורכי דין, הזהיר מפני מצב שבו ההליך הפלילי משמש בסיס למסלולי אכיפה אחרים גם כאשר אינו מבשיל לכתב אישום. "להליך פלילי יש תכלית אחת - למצות את ההליך הפלילי עצמו. הוא לא אמור להפוך לתחנת מעבר לרשות המסים או לכל רשות אחרת". עוד הוסיף: "צריך מאוד להיזהר שלא להפוך את השימוש הזה למסלול שעוקף את דיני הראיות ואת הדרישות של ההליך הפלילי".

עו"ד נאווה זרנגר, מייסדת ובעלים - נאווה זרנגר, משרד עורכי דין, אמרה: "מה שנחשף הבוקר בכפר סבא מחזיר שאלה ישנה של השלטון המקומי: איך מכרזים גדולים נשארים חשופים להשפעה של מי שמחזיק בכוח. החדשות עוד ייבחנו ולכל החשודים עומדת חזקת החפות. אבל כבר עכשיו ברור שאכיפה בדיעבד לא מספיקה. צריך שקיפות בהליכי המכרז עצמם, ובקרה חיצונית אמיתית שלא תלויה ברצונו הטוב של ראש הרשות".

שבע שנים עד הזיכוי

עו"ד עמית בכר, יו"ר לשכת עורכי הדין וראש משותף של מחלקת צווארון לבן במשרד ש. הורוביץ, התייחס לזיכויו של גיל אברהמוף ולמחיר ששילם לאורך ההליך. "כשניתנה הכרעת הדין והלקוח זוכה... פתאום אתה מבין שאדם מקבל את החיים שלו בחזרה", אמר. לדבריו, אברהמוף היה מושעה במשך שבע שנים: "הקריירה שלו נגדעה והוא ישב בבית במשך תקופה ארוכה מאוד".

בכר קרא לרפורמה במשך ההליכים הפליליים: "צריך לתחום זמנים, לצמצם פערים ולבצע כמעט ריסטארט מלא ביומנים של בתי המשפט". לדבריו, "אי אפשר להמשיך עם מצב שבו תיק פלילי נמשך שנים רבות כל כך. זה מחיר עצום לנאשם, גם אם בסוף הוא מזוכה".

עו"ד אפרת נחמני בר, מייסדת ובעלים נחמני-בר - משרד עו"ד, התייחסה להחלטות שהתקבלו בשעת החירום שלאחר 7 באוקטובר. "כשנופלים עליך השמיים וצריך לפעול מהר - ולפעול אתמול - הכללים הרגילים כבר לא תמיד מתאימים למציאות". לדבריה, הקושי יהיה לבחון את הפעולות האלה שנים לאחר מכן מתוך עולם של שגרה: "אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שבע שנים אחרי 7 באוקטובר, מנסים להזכיר נשכחות: להזכיר מה היה שם, מה היה המצב הנפשי, מה הייתה תחושת הדחיפות".

עו"ד רן כהן רוכברגר, מייסד ומנהל משרד רן כהן רוכברגר ושות', התייחס למה שכינה "צווארון לבן-ירוק" - עבירות כלכליות בהקשרים ביטחוניים. לדבריו, "יש ביניהם אנשים שסוחבים איתם פוסט-טראומה, כאלה שעשו מאות ימי מילואים, חיו בסטרס כבד או ראו את העסק שלהם קורס". הוא הוסיף כי כאשר התיקים האלה יבשילו, "זה כבר לא יהיה רק עניין משפטי. זה יהיה גם עניין חברתי, שנוגע בעצבים החשופים של החברה הישראלית".

עו"ד אורון שוורץ, שותף מייסד שוורץ נרקיס ושות', הזהיר מפני שימוש בכלים ביטחוניים בתוך חקירות פליליות. "לא בגלל שיש פצצה מתקתקת, ולא בגלל שיש סיכון ביטחוני ממשי אחר, אלא בעיקר כדי למנוע שיבוש - דבר שיכול להתקיים בכל עבירה פלילית אחרת". לדבריו, "הזליגה שלו מתוך התחום הביטחוני אל תוך התחום הפלילי בהחלט דורשת הסדרה".