"ההרגשה היא שאין מדינה, תהיה לנו הרבה עבודה": התחזית של בכירי ענף חדלות הפירעון

האם המשק הישראלי נמצא בדרך לקריסה חדה או דווקא לשחיקה מתמשכת? ומהם הכלים המשפטיים והכלכליים שיכולים למנוע מחברות ויזמים להגיע לנקודת האל-חזור? אלו היו חלק מהשאלות שעלו בדיון של פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום חדלות הפירעון. הפורום, שכינסה דן אנד ברדסטריט, עסק בין היתר בלחץ התזרימי הגובר על עסקים, במשבר בענף הנדל"ן ובהתחדשות העירונית, באלטרנטיבות למסלול המשפטי לחדלות פירעון, כולל הסדרי חוב מחוץ לבית המשפט, ובתופעות פרוטקשן ואיומים על בעלי תפקיד ונאמנים.

בפתח הדיון קיבלו המשתתפים סקירה מפי שילה זברו וייס, Senior Director Ranking & Strategy ב-Duns 100, שהתייחסה לפער בין הנתונים ללחץ הכלכלי בשטח. "אם נסתכל על נתונים של כשל פיננסי – הם עדיין לא משקפים את עוצמת הלחץ הכלכלי שעסקים נמצאים בהם", היא אמרה. "יש הקלות והסדרים שמטשטשים את נקודת הכשל, אבל אנחנו נראה בהמשך ביטויים של הלחץ הזה. גם עסקים גדולים מתחילים להרגיש את הלחץ ועובדים תחת לחץ תזרימי כבד. חלק מהסיכון עובר לאשראי. הבנקים ממשיכים להחיות את העסקים, אבל זה לא פותר את יסוד הבעיה".

עו"ד איתן ארז מאיתן ש. ארז ושות׳ - משרד עורכי דין, הציג תמונה פסימית במיוחד של מצב השוק. "לא היה מצב כזה גרוע כבר 30 שנה", הוא אמר. "אנחנו ככונסים מנסים למכור דירות ואין אף הצעה. יש 85 אלף דירות לא מכורות, יש ריבית גבוהה, ותוסיף לזה את ההרגשה שאין בעצם מדינה. כמעט כל המוסדות לא מתפקדים. שום דבר לא מתפקד. אני לא אופטימי כרגע. דבר אחד ברור - לנו תהיה הרבה עבודה".

עו"ד אמיר פרנקל, שותף במשרד עורכי דין שבלת ושות, התייחס להשפעה של שער הדולר על חברות הייטק. "זה חברות שמצד אחד משלמות בשקלים - משכורות ושכירות - אבל מוכרות בדולרים. אם המדינה לא תתערב, אנחנו נראה הרבה יותר חברות שנכנסות לחדלות פירעון בגלל הצניחה של הדולר".

אל מול הנטייה לפנות לבית המשפט, כמה מהמשתתפים הדגישו את הצורך בחיזוק פתרונות וולונטריים והסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט. עו"ד דן פרידמן מפרידמן, יונגר ושות', עורכי דין, אמר: "יש לנו נטייה לרוץ לבתי משפט כשמדובר בחדלות פירעון. אצלנו במשרד משתדלים לבחור באלטרנטיבה - הליכים וולונטריים של מימוש נכסים או שיקום. יש קושי גדול בזה: עצם ההליך גורם להשמדת ערך ולפגיעה במוניטין של החברה. ברגע שיש נושים, לרוב מספר מצומצם, שמבינים את היתרונות של הליך בהסכמה - זה יעיל מאוד".

עו"ד אמנון ביס, שותף חדלות פרעון במשרד גורניצקי GNY: "ישנה הבנה רחבה בקרב חברות, נושים ובתי המשפט שצו פתיחת הליכים עלול להוביל להשמדת ערך, לפגיעה בפעילות העסקית ולקושי במכירת החברה או פעילותה בתנאים מיטביים. לכן, יותר גורמים מעדיפים לקדם הסדרי חוב מחוץ לבית המשפט, מתוך רצון לשמר את ערך החברה והפעילות. בארה״ב, למשל, מודל צ׳פטר 11 מאפשר לגבש הסדר חוב תחת עיכוב הליכים, מבלי למנות נאמן או להחליף את הנהלת החברה, אלא במקרים חריגים. ישראל עשתה בשנים האחרונות צעדים בכיוון הזה, אך לטעמי עדיין חסרים כלים משמעותיים שיאפשרו לחברות לגבש הסדרים יעילים יותר ולשמר ערך בצורה מיטבית".

עו"ד לירום סנדה, ממייסדי פירמת עורכי הדין לירום סנדה, להב ושות', הפנה את תשומת הלב לעסקים הקטנים ולמעמד הביניים. "רק בשנה שעברה נסגרו 65 אלף עסקים", הוא אמר. "המסלולים שקיימים כיום בחוק לא טובים לעסקים הקטנים. עסק שמייצר מחזור קטן עם שניים-שלושה עובדים צריך מסלול ייעודי בחוק, כדי שיוכל להגיש הקפאה מהירה ולייצר הסדר חוב שיוכל לעמוד בו. אנחנו רואים עלייה במספר האנשים שפונים להליכי חדלות פירעון, ובעיקר ממעמד הביניים - אנשים שהיו טובים וכבר לא מצליחים לעמוד בלחץ. אם לא ניתן להם מענה, נראה גל גדול מאוד של קריסות והצפה של התחום".

עו"ד גלעד נרקיס מגלעד נרקיס משרד עורכי-דין, אמר: "צריך להבין שהליך חדלות פירעון הוא הליך לא טוב. עורכי דין שמתעסקים בתחום הזה חייבים לשקול בכובד ראש הליכי הידברות וגישור. הליכים כאלה הם עדיפות כמעט אחרונה כשאתה רוצה לשקם נזק". עו"ד ענת מרום הוסיפה כי "החשיבות בגיבוש הסדר היא דווקא בלהביא את החברה לעשות שיקום עצמי. מה שחשוב זה שחברות יידעו לזהות את הנקודה הנכונה ואת הזמן לגשת להליך עם תוכנית הפעלה ראויה והצעה לשיקום. זה הטוב ביותר כיום לחברות במשק".

עו"ד עדינה ווייל, בעלי עדינה וויל משרד עורכי דין, התייחסה למתח שבין נאמנים לכונסים בהליכי חדלות פירעון, ובעיקר למקרים שבהם הנכסים המשמעותיים משועבדים לבנקים. "אני מזהה פה חברים שלי שמייצגים בנקים שמגישים בקשות שמה שיש בהן זה רק נכסים ששייכים לבנקים. מה שיש בהליך כזה זה לרוב מריבה בין הכונס לנאמן. כל הסיפור הוא מכירת נכסים ללא תרומת בעלים. זה לא הסדר מבחינתנו. הבנקים יכולים לממש את הנכסים ולהחזיר את החוב, אבל צריך להיות איזשהו איזון. בכל תיק שאנחנו נכנסים אליו אנחנו מיד מקבלים טלפון מכונסי הנכסים של הבנקים עם הצעה למכור ולהיכנס להסדר. פחות מציעים תרומת בעלים, ואני הייתי עושה איזון אחר".

"הבניין תקוע ואף אחד לא מרוויח"

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיון היה המשבר בענף ההתחדשות העירונית. עו"ד שי בר ניר מפירון משרד עורכי דין, אמר כי "יש היום לחצים רבים בתחום הנדל"ן, והם צצים בראש ובראשונה בפרויקטים של התחדשות עירונית, שבהם עוד יש לנו שרידים של תמ"א 38. אחוז הרווח שלהם כל כך קטן, שבהרבה מקרים הם עברו מרווחיות להפסד ודאי. אנחנו רואים שהקבלן בורח כי לא משלמים לו, ואז היזם בורח כי אין לו כסף, ומי שנשאר בסוף זה הדיירים מצד אחד והגורם המממן מהצד השני. כשיש שיתוף פעולה בין הגורם המממן והדיירים - זה גורם לכך שהפרויקט ייצא לפועל וכולם ירוויחו. אם כל אחד מושך לכיוון שלו, מה שקורה זו קטסטרופה. הבניין תקוע באמצע ואף אחד לא מרוויח".

עו"ד שאול ברגרזון, מייסד ברגרזון ושות' משרד עורכי דין ונוטריון, הזהיר מפני כניסה של גורמים לא מתאימים לפרויקטים מסוכנים. "השוק הולך ונהיה בעייתי מיום ליום", אמר. "אתה רואה שחברות שוקלות שוב ושוב אם להמשיך את הפרויקט או לא. רואים מגמה שחברות, קבלני ביצוע או יזמים שיש ספק לגבי היכולת שלהם מציעים את עצמם ומוכנים להיכנס לפרויקטים שבמצב רגיל קבלן או יזם נורמלי לא היה נכנס אליהם. ואז אתה מתחיל לתהות אם הוא יוכל לבצע את הפרויקט. זו לטעמי אחת הבעיות שאנחנו מתחילים לזהות היום".

לצד הקשיים הכלכליים, חלק מהמשתתפים הצביעו על בעיות של משילות, איומים ופשיעה שמחלחלות גם להליכי חדלות פירעון. עו"ד תחסין עוואד אמר: "המצב בצפון לא פשוט. לצד זה יש את האירועים שמשתוללים במגזר הערבי. הבוקר שמענו בחדשות שראש מועצת ג'דיידה-מכר נורה ונמצא במצב קשה, ולפני פחות מחודש ראש עיריית עראבה נורה מטווח אפס. אלה אירועים לא פשוטים לצד האירוע המורכב של המלחמה. זה הגיע גם לחברות שנכנסו לחדלות פירעון. העולם התחתון מתחיל להתערב גם בעבודה של הנאמנים וגם בעבודה של החברות בתקופת הקפאת ההליכים. יש פה נאמנים שקיבלו טלפונים ואיומים. במגזר הערבי לפחות 50%-60% מהתיקים שמוגשים לבית המשפט במחוז צפון מקבלים איומים. בינתיים זה רק טלפונים, עדיין לא ירו עלינו. הלחץ מופעל על בעלי המניות של החברות, ואז אותו בעל מניות מנסה לסכל את העבודה של בעל התפקיד כדי לשרת את האינטרסים של מי ששולח לו איומים. זה מצב בלתי נתפס שמדינת ישראל צריכה לטפל בו".

עו"ד חגי אלמן, שותף ביהודה רוה ושות', הוסיף: "הפרוטקשן נמצא היום בכל מקום. יש תופעה מטורפת של פרוטקשן בענף הנדל"ן. לדעתי גם בתי המשפט, שמודעים אליה, לא יודעים מה לעשות איתה. בסוף מישהו משלם את המחיר - או הרוכשים או בעלי המניות. הפרויקט ייתקע בהיעדר משילות או משטרה שמשתלטת על האירוע הזה. זו תופעה שהולכת ומחמירה ונמצאת עמוק בהרצליה, בתל אביב ובכל מקום".

עו"ד יעקב ישראלי, מבעלי ישראלי – שגב ושות', משרד עורכי דין ונוטריון: "המגמה הבולטת היא הסדרי חוב. אין ספק שזו דרך נכונה. היתרונות ברורים - יש יותר ערך לכולם, לכל הנוגעים בדבר. אבל אני רוצה להתרכז בתפקיד של הנאמן בהליך. צריכה להיות הבנה שנאמן הוא לא מזכיר או פקיד. התפקיד שלו הוא לקבל את האמון של הנושים. הוא צריך לעשות עבודות של הכנה ושל גישור. הייתי שותף לכל מיני הסדרים וגיליתי שנאמנים שיודעים לעבוד מביאים תוצאות הרבה יותר טובות. נאמן לא צריך להתבייש להכניס ידיים ולשמש מגשר בהסדר".

עו"ד ליהי בלומנפלד, שותפה ממחלקת חדלות פירעון בפישר (.FBC & Co), אמרה: "השוק בסטגנציה למצב הגרוע שהוא נמצא בו. יש פתרונות במיקרו ובמאקרו - תלוי בחברות ובסוג הקריסות. השוק הראשוני היה ב-2023-2024, וב-2025 אנחנו כבר במצב של סטגנציה לשוק שהוא בקריסה ובקיפאון. מצד שני יש השקעות של המדינה ויש שווקים שכן עובדים וקצת מזרימים כסף לשוק. השוק הבין שהאלטרנטיבה של הסדרים מחוץ לבית המשפט היא מה שמאפשר לחברות לצלוח את התקופה הזאת. גם החברות שעובדות היום הן קצת יותר יציבות, כי הן שרדו את השנים הבעייתיות יותר".

עו"ד חיות גרינברג אמרה: "אנחנו יוצאים מפה יותר פסימיים משנה לשנה, אז אני תוהה אם זה התחום, המקצוע או משהו לאומי שמרחף מעל. בשנתיים-שלוש האחרונות אני מוצאת את עצמי הרבה יותר עושה הסדרים מורכבים בהיקפים של עשרות מיליונים בלי בית משפט. זה מורכב ולא פשוט לעשות הסדר בלי בית משפט ובלי כלים משפטיים, אבל העובדה שאני והרבה מחבריי בוחרים לעשות את זה ולא להגיע לבית משפט היא איתות לכך שאין מספיק אמון בכלים המשפטיים שעומדים בפנינו היום. מבלי לפגוע במערכת, זה גם בגלל העומס וגם בגלל ששיקום כלכלי הוא לא צמד מילים שמהדהד מספיק, וכל השחקנים על המגרש לא מספיק מוכוונים למטרה הזו".
עו"ד דן הלפרט, מייסד הלפרט ושות' משרד עורכי דין ונוטריון, התייחס לסיכון שנשקף לבעלי הדירות בפרויקטים של התחדשות עירוניתץ. "אסור לתת לאירועים הקשים של פרויקטים שמתרסקים רגע לפני היתר או ביצוע להגיע לחדלות פירעון וכינוס נכסים", הוא אמר. "צריך לעצור את זה לפני כן ויש הרבה מה לעשות. יש לנו פרויקטים, בעיקר באזורי יוקרה בתל אביב, שבהם דקה לפני היתר בנייה היזם מכריז שאין פרויקט כי אין לו כלכליות. צריך לזכור את בעלי הדירות, שהם אלה שיחטפו בסוף את המכה הקשה". במקרה אחד שציין "השופטת קבעה שבעלי הדירות צריכים להשתתף בנזק לקופה כדי לממן החזרה של המצב לקדמותו". לדבריו, זו "דוגמה טובה לכך שבעולם חדלות הפירעון לא תמיד מבינים את עולם ההתחדשות העירונית. זה סותר לחלוטין את מה שאנחנו אומרים לבעלי דירות בפרויקטים כאלה - שזו עסקת נטו והם לא ישלמו שקל מהכיס".
עו"ד ליאור מרקוביץ, מייסד ליאור מרקוביץ ושות', עורכי דין, הציע לחשוב מחדש גם על אופן אישור הסדרי נושים. "אנחנו עדים למצב של מלחמות כבר הרבה מאוד זמן. בצפון ובדרום הורגלנו לחיים כאלה וחבל, אבל מכאן צריך לבוא ולצמוח. הסדרי חוב הם אבן הראשה של כל הליך משפטי וצריך לדעת לקחת את זה ולייעל את זה. יש סעיף שמאפשר לבית המשפט לכפות הסדר גם ללא הרוב הדרוש, וכאן אני רוצה לפתוח פתח: האם הצבעות של נושים חייבות להיות בהחלטה פוזיטיבית, או שאפשר גם בהימנעות במסגרת כתב ההצבעה, ואז לומר שאם אתה לא מתנגד - אתה בעצם מסכים להצעה. זה רעיון יצירתי שיכול לעזור להגדלת הערך של הסדרי הנושים".
עו"ד דורית קרני, שותפה בפירמת AYR, אמרה: "המספרים שהועלו כאן מדברים על כך שאנחנו רואים פחות שימוש בכלים של פנייה לבית המשפט מאשר מה שהיינו רוצים. אני חושבת שאנחנו עדים לכך שקיימת מגמה של חוסר אמון הולך וגובר בהליכים המשפטיים הסטנדרטיים. הגורם המשמעותי ביותר בהקשר זה הוא חוסר הוודאות. יש חוסר יכולת לומר לחברה, לבעלי השליטה או לכל גורם אחר בפני מה הם ניצבים, וזה פוגע מאוד בהליך המשפטי. יש גם חשיבות רבה למקצועיות ולניסיון של בעלי התפקיד שמתמנים בתהליך. כאשר השוק מתרשם שהם לא מסוגלים להביא את התוצאה הרצויה, זה מפחית את הנכונות של אותם גורמים להיעזר בכלים המשפטיים. תמונת המראה של התופעה הזאת היא יותר התארגנויות שמתרחשות מחוץ לבית המשפט, שזה דבר מבורך לכשעצמו, אבל מצד שני אי אפשר שלא לראות בזה מעין הצבעת אי-אמון במערכת המשפט - וזה דבר שלדעתי הוא מצער".