בינה מלאכותית היא חלק מהמשפחה

רוב הסכסוכים המשפחתיים שהגיעו אליי לא התחילו בבית המשפט. הם התחילו הרבה קודם - במסר שלא נאמר, במשימה שנשכחה, בתסכול שהצטבר, ובתחושה שאף אחד כבר לא באמת מקשיב לצד השני.

וכאן, דווקא במקום שנדמה הכי מנותק מזה, נכנסת הבינה המלאכותית.

כששומעים „בינה מלאכותית‟ חושבים על קוד, על ניסוח מסמכים, על שעות עבודה שנחסכות. בדיני משפחה נדמה שאין לה מקום: הרי גירושין, הורות ומשברים זוגיים אינם בעיה טכנולוגית - הם עוסקים ברגש, באמון, בילדים ובמערכות יחסים. ומשום כך רבים מניחים שלבינה המלאכותית אין מה לתרום להם. אני חושבת בדיוק ההפך.

בחלק גדול מהמקרים יש לכך גם הסבר. בכשני שלישים מהליכי הגירושין לפחות אחד מבני הזוג מתמודד עם הפרעת קשב. הפרעת קשב, בניגוד לדעה הרווחת, אינה מסתכמת בקושי להתרכז. היא משפיעה על תכנון, על ניהול זמן, על ויסות רגשי, על זיכרון עבודה, על קבלת החלטות ועל תקשורת בין־אישית - בדיוק היכולות שנדרשות כדי לנהל זוגיות, לגדל ילדים ולצלוח הליך גירושין בצורה שקולה.

זו גם הסיבה שפיתחתי תחום שמנהל משברים משפחתיים דרך ההבנה של הפרעת קשב. במקום לראות רק את ההליך המשפטי, אני מבקשת להבין כיצד כל צד קולט מידע, מקבל החלטות ומגיב תחת לחץ. לא פעם, ברגע שמתאימים את הדרך שבה מתקשרים עם בני הזוג, גם עוצמת העימות יורדת.

כאן נכנסת הבינה המלאכותית. לא כדי לקבל החלטות במקומנו, ולא כדי להחליף את שיקול הדעת של עורך הדין, המגשר או הלקוחות - אלא כדי לשפר את התקשורת, להוריד מהעומס ולאפשר ניהול המשבר.

לדוגמא, בשנים האחרונות הטמעתי במשרד, באמצעות ‎AI‎, נוהל פשוט: כל לקוח מציין את דרך התקשורת המועדפת עליו. ההנחה שמאחוריו פשוטה - הליך גירושין מורכב רגשית, נפשית וכלכלית, וכשהדעת מוסחת בלאו הכי, אין סיבה להכביד. מי שנוח לו בכתב מקבל בכתב. מי שלא - מקבל סיכומי פגישות ושיחות במצגת, בסרטונים קצרים, באינפוגרפיקה, ואפילו בפודקאסט.

וכאן הבינה המלאכותית אינה טריק טכנולוגי. היא משרתת שניים משלושת רכיבי קש״ב. שקט - כי פחות הצפה ופחות מסמכים שנערמים פירושם פחות הסלמה. וביטחון - כי לקוח שמבין את התהליך שהוא עובר, זוכר את המשימות שלו ומרגיש שהוא שולט במידע, הוא לקוח שרמת החרדה שלו יורדת. הוא מגיע מוכן יותר לפגישות, מקבל החלטות שקולות יותר, ומשתף פעולה טוב יותר.

האנושיות מתחדדת

גם עבור אנשי המקצוע, הבינה המלאכותית מפנה את הזמן למקום שבו באמת נדרש האדם. היא מסייעת לנתח מסמכים פיננסיים מורכבים, לסכם חומרים, להכין את יום העבודה ולוודא שאף פרט חשוב לא מתפספס. את הזמן שנחסך אפשר להשקיע במה שחשוב - בהקשבה, בליווי, ובבניית פתרונות שמתאימים למשפחה הספציפית שיושבת מולנו.

כמובן, שימוש בבינה מלאכותית בתחום כה רגיש מחייב אחריות. המידע חייב להישמר בסביבה מאובטחת, תחת הרשאות גישה מוגבלות, בלא שימוש במסמכים לאימון המודלים, ותחת בקרה אנושית מלאה על כל שלב. הטכנולוגיה היא כלי עבודה - לא מקבלת ההחלטות.

אנחנו רגילים לחשוב שבינה מלאכותית שייכת לעולם המכונות, ומשפחה - לעולם הרגש. אני מגלה שאין ביניהם סתירה. ככל שהטכנולוגיה מפחיתה עומס, עושה סדר ומנגישה מידע, מתפנה יותר מקום למה שבאמת חשוב: להקשיב, להבין, לגשר, ולסייע לאנשים לעבור את אחת התקופות הקשות בחייהם בצורה אנושית יותר.

כי משברים לא שוברים משפחות. עומס לא מנוהל - שובר אותן. והצעד הראשון בניהול העומס הזה פשוט מכפי שנדמה: לגרום לאנשים להקשיב שוב.

***

כתבה שיווקית בחסות מורן סמון - חברת עורכי דין ומגשרים; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.