סטרס הוא רק הטריגר: למה חשוב לבדוק הפרעות בקצב הלב?

כשהלב יוצא מהקצב: למה דווקא בתקופות של מתח אנחנו מרגישים את זה יותר?

המלחמה, חוסר הוודאות, האזעקות והמתח המתמשך השפיעו בשנים האחרונות כמעט על כל היבט בחיינו. רבים מדווחים בתקופות כאלה על דופק מהיר, תחושת "רפרוף" בחזה, דילוגים של הלב או פעימות לא סדירות. לעיתים מדובר בתגובה טבעית של הגוף לסטרס, אך במקרים אחרים התחושות הללו עשויות להעיד על הפרעת קצב לב שמצריכה בירור רפואי אצל רופא שמומחה לתחום.

באותה נשימה, חשוב להבין את ההבדל בין השניים. סטרס אינו בהכרח הגורם להפרעת הקצב, אך הוא בהחלט יכול לשמש כטריגר שמביא אותה לידי ביטוי אצל אנשים בעלי נטייה מוקדמת או גנטית לכך. לכן, גם אם התסמינים הופיעו בתקופה לחוצה במיוחד, לא נכון לייחס אותם באופן אוטומטי למתח בלבד ולהימנע מבדיקה.

אילו תסמינים צריכים להדליק נורה אדומה?

לא כל דופק מהיר מעיד על בעיה רפואית, אך ישנם סימנים שמצדיקים בירור:

• דפיקות לב חזקות או מהירות ללא סיבה ברורה
• תחושת רפרוף או "פרפור" בחזה
• פעימות שמרגישות כאילו הלב "מדלג"
• סחרחורת או תחושת עילפון
• קוצר נשימה בזמן ההתקף
• כאבים בחזה או חולשה בלתי מוסברת

לעיתים ההפרעה נמשכת דקות ספורות בלבד ונעלמת עוד לפני שמגיעים לרופא. דווקא בשל כך, תיעוד של האירוע בזמן אמת הוא בעל חשיבות רבה

איך מאבחנים הפרעת קצב?

האבחון מתחיל בתיעוד הפעילות החשמלית של הלב בזמן שהתסמינים מופיעים. ככל שהבדיקה מתבצעת קרוב יותר לאירוע עצמו, כך גדל הסיכוי להגיע לאבחנה מדויקת.

בדיקת אק"ג היא הכלי הראשוני והחשוב ביותר. כיום ניתן לבצע אותה לא רק במרפאות ובחדרי מיון, אלא גם באמצעות מוקדים רפואיים מסוימים ואף באמצעות שעונים חכמים ומכשירים ביתיים התומכים ברישום אק"ג. כאשר ההפרעה מופיעה לעיתים רחוקות, ניתן להשתמש במכשירי ניטור ממושך המתעדים את פעילות הלב במשך ימים ולעיתים אף שבועות, עד ללכידת ההפרעה.

במקרים שבהם מתעורר חשד להפרעת קצב, מומלץ להיבדק אצל אלקטרופיזיולוג - קרדיולוג המתמחה באופן ייעודי בתחום הפרעות הקצב. זהו תחום-על בקרדיולוגיה, והניסיון הספציפי עשוי להיות משמעותי במיוחד בבחירת הבירור והטיפול המתאימים.

סוגי הפרעות הקצב

המונח הפרעות קצב כולל למעשה קבוצה רחבה של מצבים רפואיים השונים זה מזה במקור, במשמעות ובאופן הטיפול:

פרפור פרוזדורים – הפרעת הקצב הנפוצה יותר שבה למעשה העליות בלב האדם מפרפרות במקום להתכווץ. כתוצאה מכך, קצב הלב מהיר ולא סדיר.

SVT – הפרעה המאופיינת בפעימות לב מואצות מאוד

WPW – מום מולד הגורם לשיבוש במערכת ההולכה החשמלית בלב

PVC – פעימות לב נוספות שמקורן בחדרי הלב, משבשות את הקצב הרגיל ויוצרות את תחושת הדילוג.

APB – פעימות לב המגיעות מוקדם מהרגיל. פעימות אלו אינן מסוכנות ולרוב הן מורגשות כדילוג או רפרוף בחזה. יחד עם זאת, במקרה של ריבוי פעימות כאלו, עשוי להיווצר סיכון לפרפור פרוזדורים

השלב הראשון בטיפול: להבין האם קיימת מחלת לב

לאחר שמאובחנת הפרעת קצב, אחד הצעדים החשובים ביותר הוא לבדוק האם היא נובעת ממחלת לב מבנית או שמדובר בהפרעה חשמלית בפני עצמה. כאשר קיימת מחלה מבנית של הלב, הטיפול מתמקד בראש ובראשונה בגורם הבסיסי. לעומת זאת, כאשר מדובר בהפרעת קצב ראשונית ללא פגיעה מבנית, ניתן לבחור בין טיפול תרופתי לבין טיפול פולשני בהתאם לסוג ההפרעה, לגיל המטופל, לחומרת התסמינים ולהעדפותיו.

אבלציה: טיפול ממוקד שמעלים את מקור ההפרעה

בשנים האחרונות הפכה האבלציה (צריבה) לאחד הטיפולים המרכזיים והיעילים ביותר עבור סוגים רבים של הפרעות קצב. במהלך הפעולה מבוצע מיפוי תלת ממדי מדויק של מערכת ההולכה החשמלית בלב. בתנאי מעבדה מבוקרים משרים את הפרעת הקצב, מאתרים את המוקד שגורם לה ולאחר מכן מבצעים צריבה ממוקדת שמנטרלת אותו.

התחום עבר בשנים האחרונות התקדמות משמעותית. לצד השימוש הוותיק בגלי רדיו או באנרגיית קירור, נכנסה לשימוש טכנולוגיית Pulse Field Ablation ,המבוססת על שדות חשמליים ממוקדים. היתרון שלה הוא ביכולת לפגוע בדיוק ברקמה שיוצרת את הפרעת הקצב, תוך שמירה טובה יותר על הרקמות הסמוכות והפחתת הסיכון לפגיעה באיברים סמוכים.כמו כן גם מערכות המיפוי עצמן השתכללו באופן ניכר. אם בעבר פעולות מורכבות יכלו להימשך ארבע עד חמש שעות, כיום במקרים רבים ניתן להשלים אותן בתוך כשעתיים, תוך שמירה על רמת דיוק גבוהה. בחלק מהמרכזים הרפואיים ניתן כיום לבצע את הפעולות כמעט ללא שימוש בקרינה כלל, באמצעות מערכות מיפוי מתקדמות המאפשרות ניווט מדויק בתוך הלב.

החלמה מהירה ושיעורי הצלחה גבוהים

אחד היתרונות המשמעותיים של האבלציה הוא משך ההחלמה הקצר יחסית. ברוב המקרים נדרש אשפוז של לילה אחד בלבד להשגחה, וכבר למחרת ניתן לחזור לשגרת החיים. בתוך מספר ימים ניתן בדרך כלל לחזור גם לפעילות גופנית, בהתאם להנחיות הרופא. בהמשך מתבצעת ביקורת לאחר כחודשיים עד שלושה חודשים. במקרים רבים, בהתאם לסוג הפרעת הקצב, ניתן להגיע לריפוי מלא ולהסתפק לאחר מכן במעקב תקופתי בלבד.

לא להתעלם מהלב

דפיקות לב אינן תמיד סימן למחלה, ובתקופות של מתח הן אף שכיחות יותר. עם זאת, כאשר התסמינים חוזרים על עצמם, מלווים בסחרחורת, עילפון או קוצר נשימה, או פשוט אינם מרגישים "רגילים", חשוב לא להסתפק בהסבר של סטרס בלבד. אבחון נכון, רצוי אצל מומחה להפרעות קצב, מאפשר ברוב המקרים להבין במה מדובר ולהתאים טיפול מדויק. בזכות ההתקדמות הטכנולוגית של השנים האחרונות, ניתן כיום לטפל בחלק גדול מהפרעות הקצב בצורה יעילה, בטוחה ומדויקת יותר מאי פעם.

מאת פרופ' יצחק ביטון, מנהל יחידת הקרדיולוגיה, מומחה להפרעות קצב, מרכז רפואי הדסה עין כרם