למרות הפרסומים כי הגל הנוכחי של האומיקרון הוא אקורד הסיום של הקורונה ואם למדנו משהו מהגלים הקודמים, הקורונה עדיין כאן ולא תיעלם כל כך מהר. כאשר אנו בוחנים כיום את השינויים המשמעותיים בעקבות מגיפת הקורונה חל זינוק בשימוש בשירותי טל רפואה או במונח רפואה בנייד. הטכנולוגיה נמצאת בשימוש רחב ומגוון לצורך התייעצויות רפואיות, מתן טיפול רפואי בבית וגם לאחר אשפוזים.
השימוש בטל רפואה החל עוד בשנות ה-70 של המאה הקודמת בארה"ב, כאשר זינוק משמעותי בשימוש בו התרחש במהלך משבר נגיף הקורונה. הניו יורק טיימס כינה את השינוי הפתאומי בשרותי טל רפואה: "10 שנים של שינוי בשבוע אחד".
בעולם בכלל ובישראל בפרט חווים התנסות בשימוש שירותי טל רפואה, ולכן זה מעניין לראות כי המגמה הזו של דיגיטצית שירותי הבריאות משנה את התפיסה והדרך שאנו צורכים כיום שירותי רפואה. כעת אפשר לומר כי המקום המרכזי של שירותי טל רפואה דומה למהפכה של וולט בשירותי הזמנות אוכל ממסעדות. דו"ח מימון בריאות דיגיטלי של מקינזי מאת המחברים אולג בסטסני, גרג גילברט ואלכס האריס הראה כי ההשקעה הראשונה בבריאות טלפונית ב-2021 הסתכמה ב-14.7 מיליארד דולר כמעט פי שתים מהשקעה ב-2019.
לצד היתרונות והזינוק בשימוש טל רפואה, קיימים אתגרים לצד נקיטת שיפורים ופתרונות סביב שחרור חסמים רגולטוריים ופיננסיים, מתקפות האקרים וסייבר, פגיעה באוטונומיה ופרטיות של מטופלים ומטפלים, שאלת אחריות נזיקית של מטפלים ואנשי פיתוח של הטכנולוגיה.
כאשר אנו בוחנים כיום שאלת הסדרה הקיימת בשימוש בטכנולוגיה של טל רפואה, לצד הצורך בשמירת פרטיות החולה לצד צורך הכרחי של המשך פיתוח מודלים וטכנולוגיות חדשות בטל רפואה, נקודת המוצא לדעתי תהיה על בסיס הסדרת כלי חקיקה קיימים ובהם, המשך מימוש יישום תוכנית בריאות דיגיטלית של משרד הבריאות מ-2017, ובהם גם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות לטל רפואה משנת 2019, המציב שורה של כללים והנחיות למטפלים בהיבטים משפטיים ובהם: הסכמה מדעת, זכויות החולה הכשרה ורישוי המטפלים, ניהול רשומה דיגיטלית ואיסוף מידע, המתבססים מכוח שורה של דברי חקיקה ופסיקות בתי המשפט ובהם: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק בריאות ממלכתי, חוק זכויות החולה, חוק הגנת הפרטיות 1981 ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) 2017. הצורך בהגנה על מידע רפואי רגיש הוא בבסיס החוקי של מספר חוקים ובהם: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק זכויות החולה, חוק הגנת הפרטיות ותקנות הגנת הפרטיות. אמנם בישראל אין עדיין חובת חקיקה למנות בכל ארגון ממונה אחראי על ההגנה לפרטיות אך לאור עמדת הרשות להגנת הפרטיות וקידום חקיקה יש יתרון במינוי ממונה הגנת פרטיות ותקל על גופים העוסקים בשירותי טל רפואה וכפופים לדין המקומי והבינלאומי. פתרון מאוזן להסדרה של שירותי טל רפואה הוא אימוץ גישת עיצוב הנדסה טכנולוגית privacy by design - גישה זו ותסקיר השפעה על פרטיות עוד בשלבי פיתוח הטכנולוגיה, רכיב מרכזי בשמירת פרטיות.
פתרון של שירותי טל רפואה הוא כיום סוג של מטרת על לאומית וחיזוק השימוש בטל רפואה בכל מקום בעולם ללא תלות במיקום. מאחר והשימוש בטל רפואה הוא חוצה גבולות, יש מקום גם להסדרה בינלאומית ואימוץ תקנים בינלאומיים ובהם רישוי מטפלים בטל רפואה מחוץ לגבולות המדינה ושאלה בעלות של רשומות רפואיות בייעוץ רפואי.
לסיכום: מאחר והבנו שטל רפואה היא חלק בלתי נפרד מחיינו והשימוש בו הוא חוצה גבולות, יש כיום הזדמנות לישראל ליצור המשך חזון אסטרטגי לאומי. נכון לשפר את השיח, שיתוף וניטור הנתונים ואיכות הטיפול לטובת מטופלים גם בין מדינות, לבחון להמשיך לקדם ולחדד הסדרה קיימת לצד אימוץ תקנים בינלאומיים חדשים. לאחר שהבנו שטל רפואה גם לאחר מגפת הקורונה לא תיעלם מחיינו, חובה להוביל את הטל רפואה קדימה עם רשת ביטחון ואחריות רגולטורית.
אין משום הכתוב חוות דעת או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.
לימור גורביץ' היא מייסדת ויועצת פיתוח עסקי ותקשורת בלימור גורביץ' תקשורת