שלבקת חוגרת: הכאבים נמשכים גם אחרי שהמחלה עברה? כך מטפלים

שלבקת חוגרת אינה מסתיימת תמיד כשהשלפוחיות נעלמות. אצל חלק מהמטופלים הכאב נמשך חודשים ואף שנים ופוגע משמעותית באיכות החיים. ד"ר סלבה אהרון, מומחה ברפואת כאב, מסביר כיצד מזהים את הכאב הנוירופתי, מתי כדאי לפנות לייעוץ ומהן אפשרויות הטיפול הקיימות כיום.

עבור רוב האנשים, שלבקת חוגרת היא מחלה זמנית. הפריחה מופיעה, השלפוחיות מתייבשות ובהדרגה העור מחלים. אבל עבור חלק מהמטופלים, דווקא כשהסימנים החיצוניים נעלמים, מתחילה ההתמודדות האמיתית.

הכאב נשאר. לפעמים מדובר בתחושת צריבה עזה, לעיתים דקירות, זרמים או רגישות קיצונית למגע. יש מי שמתקשים ללבוש חולצה, להישען על משענת הכיסא או אפילו לישון בלילה. במקרים כאלה ייתכן שהתפתחה נוירלגיה פוסט-הרפטית, סיבוך מוכר של שלבקת חוגרת, שבו הכאב הופך לכרוני וממשיך גם לאחר שהפריחה כבר חלפה.

אז למה זה קורה, מי נמצא בסיכון, ומתי כדאי לפנות לרופא כאב?

"הכאב לא תמיד נגמר כשהעור מחלים"

מה בעצם קורה בגוף לאחר שלבקת חוגרת, ומדוע חלק מהאנשים ממשיכים לסבול מכאבים גם לאחר שהפריחה כבר נעלמה?

ד"ר אהרון: "שלבקת חוגרת נגרמת מהפעלה מחדש של נגיף אבעבועות הרוח, שנשאר רדום במערכת העצבים במשך שנים רבות. במהלך ההתפרצות הנגיף עלול לפגוע בסיבי העצב, ואצל חלק מהמטופלים הפגיעה הזו אינה חולפת גם לאחר שהעור מחלים. התוצאה היא כאב נוירופתי, כלומר כאב שמקורו בפגיעה עצבית ולא בפגיעה בעור עצמו. כאשר הכאב נמשך שלושה חודשים או יותר לאחר שהפריחה חלפה, אנחנו מגדירים אותו כנוירלגיה פוסט-הרפטית."

כיצד מטופלים בדרך כלל מתארים את הכאב?

ד"ר אהרון: "זהו כאב בעל מאפיינים ייחודיים. רבים מתארים אותו כצריבה, זרמים, דקירות או כאב חד ופועם. אחרים מספרים על תחושה של 'אש מתחת לעור' או כאב עמוק שאינו מרפה. לעיתים הכאב עצמו קשה יותר מהפריחה שקדמה לו."

לצד הכאב, חלק מהמטופלים חווים גם תסמינים נוספים כמו גרד, נימול, ירידה בתחושה או רגישות קיצונית למגע. מצב זה, המכונה אלודיניה, גורם לכך שגם גירוי קל מאוד, כמו מגע של בגד, שמיכה או זרם מים במקלחת, עלול להתפרש על ידי מערכת העצבים ככאב משמעותי.

האם יש אזורים אופייניים שבהם הכאב מופיע?

ד"ר אהרון: "ברוב המקרים הכאב מופיע באותו אזור שבו הייתה הפריחה, משום שהוא מתפתח לאורך העצב שנפגע. בדרך כלל מדובר בצד אחד בלבד של הגוף. האזורים השכיחים הם בית החזה, הגב, הבטן והצלעות, אך לעיתים הכאב מופיע גם בפנים או בצוואר, בהתאם למיקום שבו התפרצה המחלה."

איך אפשר להסביר מצב שבו אפילו חולצה או סדין גורמים לכאב?

ד"ר אהרון: "כאשר העצב נפגע, הוא עלול להתחיל להעביר אותות שגויים למוח. במקום לפרש מגע עדין כתחושה רגילה, מערכת העצבים מפרשת אותו ככאב. זו אחת התופעות המאפיינות כאב נוירופתי, והיא יכולה להשפיע מאוד על התפקוד ועל איכות החיים."

האם יש אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח כאב ממושך לאחר שלבקת חוגרת?

ד"ר אהרון: "כן. אנחנו יודעים שהסיכון עולה עם הגיל, במיוחד לאחר גיל 50. גם מטופלים שסבלו מפריחה נרחבת או מכאבים עזים בזמן ההתפרצות נמצאים בסיכון גבוה יותר. בנוסף, מחלות כמו סוכרת או מצבים של דיכוי מערכת החיסון עשויים להגדיל את הסיכון, וכך גם התחלה מאוחרת של טיפול אנטי-ויראלי לאחר הופעת הפריחה."

באיזה שלב כדאי לפנות לייעוץ אצל מומחה ברפואת כאב?

ד"ר אהרון: "רבים חושבים שרופא כאב הוא הכתובת רק אחרי חודשים של כאב, אבל זה לא תמיד נכון. כדאי לפנות כבר בשלבים המוקדמים של שלבקת חוגרת, בזמן שהשלפוחיות עדיין קיימות והכאבים החלו. אצל מטופלים מתאימים ניתן לשקול טיפולים כמו חסימות עצב, שעשויים להפחית את עוצמת הכאב החריף, ובחלק מהמקרים גם להפחית את הסיכון להתפתחות נוירלגיה פוסט-הרפטית. כמובן, ההחלטה על הטיפול מתקבלת לאחר הערכה רפואית ובהתאם למצבו של כל מטופל."

לא חייבים להמשיך לחיות עם הכאב

אילו אפשרויות טיפול עומדות כיום לרשות המטופלים?

ד"ר אהרון: "הטיפול מותאם לכל מטופל באופן אישי, בהתאם למאפייני הכאב ולמצבו הרפואי. במקרים רבים נעשה שימוש בתרופות המיועדות לכאב נוירופתי. כאשר הכאב אינו מגיב לטיפול התרופתי או כאשר יש צורך בגישה ממוקדת יותר, ניתן לשקול טיפולים התערבותיים כמו חסימות עצב בהנחיית אולטרסאונד או שיקוף."

לדבריו, לחסימות העצב יש לעיתים גם ערך אבחנתי, משום שהן מסייעות לזהות את מקור הכאב. "במטופלים המתאימים ניתן לאחר מכן לשקול גם טיפול בגלי רדיו, שמטרתו להפחית את פעילותו של העצב המעביר את אותות הכאב. במקרים מסוימים קיימת גם אפשרות לטיפול באמצעות הקפאת עצב (Cryoanalgesia). חשוב להבין שאין טיפול אחד שמתאים לכולם, ולכן ההתאמה האישית היא חלק משמעותי מהצלחת הטיפול."

האם ניתן למנוע את התפתחות הכאב הכרוני?

ד"ר אהרון: "לא ניתן למנוע כל מקרה, אבל בהחלט אפשר להפחית את הסיכון. חשוב לפנות לרופא מוקדם ככל האפשר כאשר מופיעים הסימנים הראשונים של שלבקת חוגרת, משום שטיפול אנטי-ויראלי שמתחיל בשלב מוקדם עשוי להפחית את חומרת המחלה ואת הסיכון לסיבוכים. בנוסף, קיים כיום חיסון נגד שלבקת חוגרת המומלץ בהתאם להנחיות הרפואיות, ונמצא יעיל מאוד בהפחתת הסיכון למחלה ולנוירלגיה פוסט-הרפטית."

שלבקת חוגרת אמנם מתחילה כזיהום נגיפי, אך אצל חלק מהמטופלים היא עלולה להפוך לבעיה עצבית כרונית המשפיעה על כל היבט בחיי היומיום. כאשר הכאב נמשך גם לאחר שהפריחה נעלמה, חשוב להבין שלא מדובר בתופעה שיש להשלים איתה.

"המסר החשוב ביותר הוא שלא צריך להמשיך לסבול בשקט," מסכם ד"ר אהרון. "כאב כרוני לאחר שלבקת חוגרת הוא מצב רפואי מוכר, וכיום קיימות מגוון אפשרויות טיפול שיכולות לסייע לחלק מהמטופלים. אבחון נכון והתאמת טיפול בזמן הם הצעד הראשון בדרך להקלה ולאיכות חיים משופרת."

מאת ד"ר סלבה אהרון, מומחה ברפואת כאב, רופא בכיר במחלקת כאב במרכז הרפואי רבין (בילינסון-השרון), חבר באגודה הישראלית לכאב ובעל מרפאת כאב פרטית. לד"ר אהרון ניסיון רב שנים בטיפול בכאבים מסוגים שונים, במגוון טכניקות טיפול מתקדמות.