בחודשים האחרונים, מונה פרופסור ירון ברק כעורך שותף ראשי בעיתון הבינלאומי המוביל בעולם בתחום ההשתלות – JHLT - Open ולחבר בצוות העורכים בעיתון המוביל בעולם לכירורגיית לב ATS -. בנוסף, הוא העורך הראשי של ה Textbook בתחום ההשתלות לב ריאה ולב מלאכותי שיצא לאור בספטמבר 2023 בהוצאת Wiley אשר כלל 1,600 עמודים שנכתבו ע״י טובי המומחים בתחום מכל העולם, ביניהם גם הרופאים המובילים בתחום מישראל. מלבד היוקרה האישית, המינויים הללו משקפים מגמה נרחבת של מינויי רופאים ישראלים לעמדות מפתח רפואיות בינלאומיות ומדגים את ההערכה שקיימת בעולם הרפואה כלפי רופאים ישראלים.
לצפייה בדירוג הרופאים המומחים הטובים ביותר באתר Duns 100
המינויים הללו כוללים מינוי רופאים ישראלים לתפקידים בכירים בענף המחקר, רפואת השטח, מגזינים נחשבים ועוד. מדובר במינויים שיש להם השפעות כבדות משקל על עולמות רפואה מגוונים. במקרה של פרופ' ברק, המשמעות המעשית במינויים הללו היא העובדה שהוא הפך לאחד ממקבלי ההחלטות בנוגע לפרסום מאמרים רפואיים במגזינים המובילים בעולם בתחומים הקשורים לרפואת הלב, "יש לא מעט רופאים ישראלים שהם מומחים בינלאומיים מובילים בתחומם והמינוי שלי ושל רופאים אחרים לתפקידי מפתח במגזינים בינלאומיים הוא עוד נדבך בהצלחה של הרופאים הישראלים ומהווה תעודת כבוד לרפואה הישראלית. המשמעות המעשית היא שאנחנו בודקים מאמרים של רופאים מכל העולם ומחליטים מה לפרסם ומה לא, ומעבר לכך, על אילו נושאים חשוב לשים את הדגש ועל אילו פחות. כלומר, יש כאן הבעת אמון מוחלטת ברפואה הישראלית, בשיקול הדעת שלנו ובחוות הדעת הרפואית שלנו".
לדברי פרופ' ברק, המשמש כמנהל יחידת השתלות בית החזה בבית החולים בילינסון, בתחום רפואת הלב נהנית ישראל משילוב מוצלח למדי של הון אנושי וטכנולוגיה מתקדמת. "אנחנו רואים בשני העשורים האחרונים התקדמות משמעותית בתחום רפואת הלב. ישנם פתרונות מגוונים עבור חולים שלא היה להם פתרון בעבר. חברות סטארט אפ העוסקות בתחום הפתרונות הרפואיים, אשר רבות מהן מגיעות מישראל, מספקות פתרונות רפואיים לכלל החולים", הוא אומר. "למשל, פתרונות באמצעות צנתור לבעיות שבעבר היה ניתן לטפל בהן רק באמצעות ניתוח, או פיתוח מכשירים שונים לתמיכה בתפקוד הלב הכושל אשר מאפשרים דרכי טיפול כירורגיות חדשות. בנוסף, אנחנו רואים שהמחלקות הקרדיולוגיות והמחלקות לניתוחי הלב בבתי החולים בישראל משתתפות במחקרים בינלאומיים חשובים וזאת בזכות האיכות והיכולות שלנו וזו נקודת זכות נוספת עבור רפואת הלב בישראל. נקודה בולטת אחרת באה לידי ביטוי בכתיבת ההתוויות לטיפול בתחום רפואת הלב – הרופאים הישראלים שותפים מובילים לכתיבתם בכלל התחומים והדיסציפלינות של רפואת הלב. החל מהפרעות קצב, דרך מחלות מסתמיות, השתלות ואי ספיקת לב, ועד הדרך הנכונה לטפל בבעיות בהיצרויות בעורקים הקורונריים, המספקים דם ללב. העובדה שאנחנו נמצאים בליבת העשייה גורמת לכך שהטיפולים הכי חדשניים והכי יצירתיים מגיעים לחולים שלנו בדרך הכי מהירה".
פרופסור ברק, שנבחר לאחד המנתחים המומחים המובילים הטובים בישראל לשנת 2023 על פי דירוג Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט, טוען, כי אין פרוצדורה רפואית שהרופאים בישראל לא יודעים לעשות בהשוואה לרופאים המובילים בניכר, "כמובן שיש מרכזיים בעולם שעוסקים במחלות ספציפיות ומול אלה אנחנו לא מתחרים וגם לא צריכים להתחרות, אבל אנחנו נותנים מענה מצוין ל 99% מהמחלות הקרדיו-כירורגיות ומחלות הלב במדינת ישראל".
"האנושיות משפיעה לטובה על עבודת הרופא"
פרופ' ירון ברק (47) עבר מסלול אינטנסיבי למדי בדרך להכשרתו כמומחה להשתלות וניתוחי לב. במרוצת השנים הוא סיים שני דוקטורטים: אחד, ברפואה והשני, באלקטרופיזיולוגיה של הלב וזה בפרק זמן של כעשר שנים. הוא ביצע תקופת התמחות בת שש וחצי שנים, עוד שלש שנים של התמחות על, ויחד עם הכשרות ביניים נוספות, הוא רשם תקופת הכשרה כוללת של כ- 21 שנים. את ההתמחות בישראל הוא עשה אצל פרופ' דן ערבות בבית החולים בילינסון, ולאחר מכן עבר לתקופה של מספר שנים בהן עבד במרכז ההשתלות הטוב בעולם באוניברסיטת 'דיוק' בארה"ב ("עבדתי בממוצע בין 340-360 שעות בחודש, עם אנשים יוצאי דופן, כל אחד מומחה עולמי בתחומו, מהחמישייה הפותחת. האפשרות ללמוד מהם היא הזדמנות של פעם בחיים ואני אסיר תודה על כך"). בסופו של דבר, למרות הצעות להישאר בארה"ב ולעבוד בתחום רפואת הלב באחד מבתי החולים האמריקאים המובילים בתחום, פרופסור ברק קיבל הצעה לחזור ולנהל את יחידת השתלות בית החזה בבית החולים בילינסון והוא החליט לשוב ארצה, "יש לא מעט רופאים ישראלים שבוחרים לחזור הביתה ולנצל את ההכשרה שהם רכשו כדי לסייע לאזרחי המדינה, כאן, בבית שלנו, בבתי החולים בישראל. לחזור לכאן כדי לעזור למטופלים ישראלים מעניק תחושה נהדרת – עניי עירך קודמים".
מאז שחזר לישראל הספיק פרופ' ברק לבצע מספר ניתוחים שלא נעשו קודם לכן בישראל. כך למשל, הוא ביצע הליך השתלה שכלל תמיכה בחולה באמצעות שני לבבות מלאכותיים בתצורה מאד ייחודית, שימוש במכשיר מיוחד להעברת לב פועם בדרכו להשתלה, התקנת אקמו למטופלים לפני השתלת ריאות כשהם ערים והולכים תוך שימוש בקנולה ייחודית, תמיכת לב מלאכותי ללב הימני לחולה ערה שיכולה אף היא ללכת עם המכשיר, השתלת לב מלאכותי לחולה שנולד עם לב הפוך ועוד. לדבריו, החשיבה מחוץ לקופסה ו'החוצפה הישראלית' הופכת לשימושית גם בעולם הרפואה, "הרפואה היא אמנות ולא מדע, תמיד צריך לשאול שאלות ולחפש דרכים אחרות, כל שכן כשאומרים שאין פתרון. צורת העבודה הזאת מאפיינת הרבה מהרופאים הישראלים והיא שירתה אותי ואת החולים שלי כיוון שתמיד חיפשנו פתרונות וכך הצלנו חיים של אנשים. אני אומר 'אנחנו' כי זו עבודת צוות משותפת של אנשי מקצוע שביחד נרתמים להציל את החולה".
"גם בניתוחים המורכבים ביותר שביצענו", הוא ממשיך, "בסופו של יום מדובר בהצלחות ששייכות לא רק לצוות שהיה בניתוח, אלא גם להנהלת קופת חולים כללית והנהלת בית החולים בלינסון שהאמינו ביכולות שלנו ונתנו לנו את ההזדמנות לבצע את הפעילויות הניתוחיות החדשניות המורכבות האלה למען הצלת חולים. יש לנו בישראל צוותי רפואה מעולים עם חזון וחשיבה מחוץ לקופסה שמאפשרת הצלת חיים. אנחנו מבצעים ניתוחים מורכבים, שהם לעיתים שילוב של מספר ניתוחים, ובסוף אנחנו מצליחים להציל חיי אדם, ואת הקסם הזה של עשיה שבסופה יש חיים חדשים קשה להסביר, אפילו אנחנו לפעמים מופתעים מהניסים שאנחנו שותפים להם", מסביר פרופ' ברק, שגם מאמין שלהתנהגות הרופא ולאנושיות שלו כלפי המטופל ומשפחתו יש חלק במקצועיות הרופא ובהחלמת החולה, "אני מאמין בלהיות 'בן אדם'-'מענטש', ואת תפיסת העולם הזו אני מיישם עוד לפני שאני רושם תרופה אחת או מבצע חתך אחד. אני מאמין ואומר למתמחים שלי שיש להתייחס לכל מנותח ואדם כאילו זה בן משפחה שלהם, כאילו ההורים שלהם שוכבים במיטת הניתוח. יש אנשים שהפקידו את החיים שלהם בידינו ולנו, יש מחויבות אדירה ושליחות שהיא זכות להציל את אותם אנשים. הרפואה היא לא שלנו, אנחנו כלי להצלת חיי אדם וניתנה לנו הזכות, היכולת הקוגניטיבית והמנואלית, לעשות עבודה שיש לה השפעה מהותית על חייהם של אחרים, ואנחנו צריכים להשתמש בה בצורה המיטבית".