רשלנות רפואית באיבחון מחלות ממאירות

קורה שאדם מרגיש שמשהו אינו כשורה, פונה לרופא, עובר בדיקות ומקבל ממנו תשובה מרגיעה. אלא שהתסמינים אינם חולפים. לפעמים, הרופא מרגיע גם מבלי לשלוח לבדיקות. במקרים אחרים, ממצא מופיע בבדיקה, אך מפוספס ואינו מוביל להמשך הבירור הנדרש, או שהחולה נשלח לביצוע בדיקות, אך לא לבדיקות המתאימות. למרבה הצער, בחלק מהמצבים הללו עלול להיגרם איחור הרה אסון באיבחון של מחלה קשה, אותו היה למנוע בהתנהלות אחרת. כאשר מתברר בדיעבד שמדובר במחלה ממארת, לזמן שחלף עד האבחון עלולה להיות משמעות הרת אסון.

אחד המקרים שבהם טיפלתי ממחיש זאת היטב. עובד חברת החשמל עבר במסגרת עבודתו בדיקות רפואיות תקופתיות, שכללו גם צילום חזה. הצילום נשלח למכון לצורך פענוח, אולם על אף שהיה בו ממצא פתולוגי ברור, הוא אובחן בטעות כתקין. גם במסגרת המעקב של הרפואה התעסוקתית בחברה לא אובחנה הבעיה בצילום. משכך, העובד לא הופנה כנדרש להמשך בירור של הממצא. בחלוף שנה, רופא חדש שבדק את הצילום איבחן כי מדובר בממצא לא תקין, שחייב בירור נוסף. רק אז בוצעו לעובד הבדיקות שהובילו לאבחנה: גידול ממאיר, שבשלב הזה כבר התפשט לאזורים נוספים בגוף. מצבו של המטופל הידרדר והוא נדרש לטיפולים קשים.

כשהתיק הגיע אלי לאחר שעורך הדין הקודם שטיפל בו הבהיר לתובע שהוא עומד להפסיד, ההליך המשפטי כבר היה בשלב מתקדם והתביעה התנהלה באופן שלא שיקף נאמנה את התמונה הרפואית ואת משמעות האיחור באיבחון. כרופאה וכעורכת דין, חזרתי למעשה לנקודת ההתחלה: עברתי על החומר הרפואי, בניתי מחדש את ציר הזמן ובחנתי מחדש את המשמעות של התקופה שחלפה בין הצילום לבין האבחנה.

השאלה החשובה לא הייתה רק אם נעשתה טעות באיבחון. הצורך המרכזי היה להבין את הנזק המצטבר נוכח האבחון המאוחר, המשמעות שלו וההשפעה על המצב הרפואי של אותו אדם. במקרה הזה, ובהתאם לחוות דעת רפואיות עדכניות ומבוססות שהגשתי, הצלחתי להוכיח כי לו הגידול היה מאובחן בזמן היה קיים סיכוי משמעותי לטפל בו ולבלום את התפשטותו, וכך להאריך את תוחלת חייו של העובד ולמנוע ממנו סבל מיותר. בסופו של יום בית המשפט קיבל את עמדה זו ופסק פיצוי של כמיליון וחצי שקל לטובת המטופל.

השאלות שחשוב לשאול

מקרה זה, בו פענוח שגוי של בדיקה הוביל לאיחור באיבחון מחלה ממאירה אשר גרם נזק בלתי הפיך למטופל, מעלה מספר שאלות עליהן אנסה להשיב :

התסמינים נמשכים? אל תסתפקו בכך ש"הבדיקות תקינות"

מטופל אינו אמור לדעת לאבחן את עצמו, ובוודאי שאינו צריך לחשוד כי כל תסמין ממנו הוא סובל מקורו במחלה ממארת. אבל אם כאב, שיעול, חולשה, דימום, ירידה בלתי מוסברת במשקל או כל תופעה אחרת שבגללה פניתם לרופא אינם חולפים, אין להסתפק בתשובה כי הבדיקה תקינה, וכדאי לשאול שאלה פשוטה יותר: אם הכול תקין, מדוע אני עדיין סובל מהתסמין ומה עושים מכאן?

יכול להיות שהתשובה תהיה שנדרש זמן ומעקב בלבד. אבל ייתכן גם שנדרש בירור אחר, בדיקה נוספת או הפניה לרופא מומחה. בדיקה רפואית עונה בדרך כלל על שאלה מסוימת; היא אינה שוללת בהכרח כל גורם אפשרי לתסמינים.

אין תשובה מספקת? בקשו חוות דעת נוספת

אם התסמינים נמשכים ואתם מרגישים שהבירור הגיע למבוי סתום, אין סיבה לחשוש מפנייה לרופא נוסף. אפשר לפנות לרופא אחר בקופת החולים או באופן פרטי למומחה בתחום הרלוונטי ולקבל חוות דעת נוספת. לבדיקות הנוספות הללו חשוב להגיע עם הבדיקות שכבר בוצעו ועם המידע הרפואי הקודם. לעיתים דווקא הסתכלות נוספת על אותו חומר יכולה להביא לאבחנה הנכונה שלא הועלתה קודם. בבדיקות הדמיה, למשל, נכון לבחון גם את הצילומים עצמם ולא להסתפק רק בדוח הפענוח.

יש לזכור שאיחור באיבחון מחלה קשה עלול לנבוע מאי ביצוע בדיקה, ובפרט הבדיקה המתאימה לאיבחון אותה בעיה, או מפענוח שגוי של הבדיקות שכן בוצעו.

התגלתה מחלה ממארת? חזרו גם למה שקרה לפני האבחון

כאשר מחלה ממארת מאובחנת בשלב מתקדם, בעיקר אם קדמו לכך חודשים או שנים של תלונות, בדיקות או ממצאים, יש לבחון מה היו התלונות, ממצאי הבדיקה והבירור בתקופה שקדמה לאבחנה. הצעד הראשון הוא לאסוף את התיק הרפואי המלא. לא רק המסמכים מהאונקולוג או מבית החולים שבו אובחנה המחלה, אלא גם תיעוד ביקורים אצל רופא המשפחה, בדיקות דם, הדמיות ופענוחים, הפניות לרופאים מקצועיים וכל חומר רלוונטי מהתקופה שקדמה לאבחון. מומלץ גם לנסות ולשרטט ציר זמן מדויק ככל האפשר: מתי החלו התלונות, מה נעשה בעקבותיהן, אילו ממצאים התקבלו, מה הומלץ בכל שלב והאם ההמלצות אכן בוצעו.

בכל מקרה בו אובחנה מחלה קשה, בפרט מחלה ממארת, כשהיא בשלב מתקדם, מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה שעוסק בתחום, שיבדוק האם מדובר במקרה זה ברשלנות רפואית. הוכחת הרשלנות הרפואית על ידי עורך דין מנוסה בתחום יביא לפיצוי כספי הולם שיאפשר לעיתים קבלת טיפולים טובים יותר וישפר את איכות החיים של החולה.

לא מספיק למצוא טעות, צריך להבין מה היא גרמה

נקודה שקריטית להבנה במקרים של אבחון מאוחר של מחלה ממאירה, היא תמונת המצב במידה והאבחון אכן היה מבוצע בזמן. יש להבין לא רק האם היה ניתן היה לטפל בחולה בדרכים אחרות, אלא האם איבחון וטיפול מוקדם יותר היו מביאים לריפוי, או מעכבים את התפשטות המחלה, וכך מאריכים את תוחלת החיים שלו. יש לבחון גם, האם איבחון וטיפול מוקדמים היו מונעים נזק ונכות למטופל, כתוצאה למשל מניתוחים מורכבים או טיפולים קשים, שהיו מתייתרים לו היתה האבחנה מבוצעת במועד.

לסיכום

אם אתם סובלים מתסמינים ותופעות מדאיגים, ויש לכם תחושה שהרופא לא מתייחס אליכם ברצינות, או שהבדיקות אליהם הופניתם פורשו כתקינות, אל תהססו לפנות לחוות דעת רפואית נוספת.

אם אובחנה חלילה מחלה ממארת או כל מחלה קשה אחרת בשלבים מתקדמים, יש לפנות לעורך דין מומחה ברשלנות רפואית שיבחן האם לא היתה רשלנות באיבחון המחלה.

מאת עו"ד ד"ר (לרפואה) שלהב קמחי, ד"ר שלהב קמחי רופאה ועורכת דין