מפחדים מניתוח קטרקט? כך הוא באמת נראה היום

הראייה כבר לא חדה כמו פעם, הנהיגה בלילה נעשית מסנוורת יותר, קריאה דורשת יותר מאמץ והעולם כולו נראה מעט מטושטש. לפעמים נדמה שמדובר פשוט בצורך להחליף משקפיים, אבל בבדיקת עיניים מתברר שהסיבה היא אחרת: קטרקט.

קטרקט הוא מצב שבו העדשה הטבעית של העין נעשית עכורה בהדרגה. זהו תהליך שכיח מאוד, בעיקר עם העלייה בגיל, וכאשר הוא מתחיל לפגוע בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים, עולה האפשרות של ניתוח.

כאן, אצל לא מעט מטופלים, מתחיל גם החשש. עצם המחשבה על "ניתוח בעין" יכולה לעורר לא מעט דאגות: האם זה יכאב? האם משהו עלול להשתבש? איך בכלל אפשר לבצע פעולה כירורגית באיבר עדין כל כך? החדשות המרגיעות הן שניתוחי הקטרקט עברו התקדמות משמעותית לאורך השנים. כיום מדובר בהליך מדויק, קצר יחסית וברוב המקרים גם כזה שמאפשר חזרה מהירה יחסית לשגרה.

"ניתוח בעין" נשמע מפחיד. מה באמת עושים שם?

כדי להבין למה ניתוח קטרקט כיום שונה ממה שרבים מדמיינים, כדאי להתחיל מהמבנה של העין. העדשה הטבעית שלנו נמצאת בתוך מעטפת עדינה הנקראת קופסית. כאשר מתפתח קטרקט, העדשה נעשית עכורה ופוגעת בהעברת האור לרשתית, אשר אחראית על יצירת התמונה.

במהלך הניתוח המנתח יוצר פתחים זעירים בעין תחת מיקרוסקופ, פותח את החלק הקדמי של הקופסית, מפרק ושואב את העדשה העכורה, ולאחר מכן משתיל במקומה עדשה מלאכותית שקופה בתוך אותה קופסית.

במרבית המקרים הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית באמצעות טיפות עיניים, ללא צורך באשפוז. הפעולה עצמה אורכת בדרך כלל זמן קצר יחסית, בהתאם לדרגת הקטרקט ולמורכבות הניתוח. לאחר מכן המטופל מקבל הדרכה ומשתחרר לביתו. בדרך כלל מנתחים בכל פעם עין אחת בלבד. לאחר שהעין הראשונה מחלימה ובהתאם לצורך, ניתן לתכנן את הניתוח גם בעין השנייה בטווח זמן קצר.

עצם העובדה שמדובר בהליך קצר אינה אומרת שמדובר בניתוח "קטן". זהו ניתוח עדין ומדויק שמצריך הערכה מוקדמת, תכנון והתאמה אישית למבנה העין ולמצב המטופל.

ניתוח קטרקט בלייזר: התפתחות כירורגית משמעותית

אחת ההתפתחויות המשמעותיות בניתוחי קטרקט היא האפשרות להשתמש בלייזר בחלק משלבי הניתוח.

בניתוח קטרקט בלייזר מתווסף בתחילת ההליך שלב שבו מערכת הלייזר יכולה לבצע פעולות מסוימות בצורה מתוכננת ומדויקת. בהתאם למקרה ולשיקול דעתו של המנתח, ניתן להשתמש בלייזר ליצירת פתחי הכניסה לעין, לביצוע חתכים בקרנית להפחתת אסטיגמציה ("צילינדר"), ליצירת הפתח בקופסית דרכו שואבים את העדשה העכורה ולחלוקה מוקדמת של העדשה העכורה לחלקים קטנים. לאחר שלב זה, המנתח ממשיך ומשלים את יתר שלבי הניתוח.

חשוב להבין ששימוש בלייזר נעשה בהתאמה אישית ואינו בהכרח הבחירה הנכונה עבור כל מטופל. ישנם מצבים שבהם טכניקה אחרת עשויה להיות מתאימה יותר. לכן הבדיקה המקדימה לפני הניתוח היא שלב חשוב במיוחד, במהלכה בוחנים את מבנה העין, דרגת הקטרקט ונתונים נוספים, ובהתאם לכך מחליטים על הטכניקה המתאימה ועל סוג העדשה שתושתל.

עדשות פרימיום: פתרונות מתקדמים לקטרקט ולמצבים נוספים בעיניים

כיום ישנן עדשות מתקדמות שיכולות לתת פתרונות מגוונים למצבים כמו נטרול "צילינדר" (אסטיגמטיזם) הקיים בעין ועדשות מולטי-פוקליות אשר נותנות מענה לרחוק, לקרוב ולמרחק ביניים (כמו עבודה מול מחשב). בבדיקת הייעוץ הראשונית, לאחר בדיקה מלאה של העין והתפקוד שלה, ננסה להבין מי הוא המטופל העומד מולנו ומהם הצרכים הספציפיים שלו. במעמד הבדיקה הטרום-ניתוחית ולאחר דיון משותף עם המטופל, תתקבל החלטה לגבי סוג העדשה שתושתל בניתוח המתוכנן.

היום שאחרי: למה כדאי לצפות בתקופת ההחלמה?

אחד הדברים שמפתיעים מטופלים רבים הוא שקצב ההחלמה לאחר ניתוח קטרקט יכול להיות מהיר יחסית. במקרים רבים ניתן לחזור לפעילות יומיומית קלה בתוך יום או יומיים, כמובן בהתאם למצב העין ולהנחיות המנתח. עם זאת, ההחלמה אינה מסתיימת ביום הראשון, ויש חשיבות רבה להמשך הטיפול והמעקב.

לאחר הניתוח יש להשתמש בטיפות עיניים בהתאם להנחיות, בדרך כלל למשך כחודש ימים. בזמן השינה נהוג לעיתים להשתמש במגן פלסטיק שקוף על העין, כדי להגן עליה מפני שפשוף או לחץ לא מכוון. בתקופה הראשונה לאחר הניתוח מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומהרמת משאות כבדים וכניסה למקורות מים לא נקיים כמו בריכה, נחלים וכו׳.

תלונות מאוד נפוצות כגון תחושת גוף זר בעין, יובש או דמעת הן שכיחות וחולפות לאחר זמן ההחלמה. ניתן להקל עליהן בעזרת שימוש בטיפות דמעות מלאכותיות.

גם לבדיקות המעקב יש תפקיד חשוב. הביקורת הראשונה מתבצעת בדרך כלל למחרת הניתוח, ובדיקה נוספת נעשית לרוב כשבוע עד שבועיים לאחר מכן. חשוב להגיע לבדיקות גם אם התחושה טובה והראייה כבר משתפרת. כדאי גם לזכור שלא אצל כולם הראייה מגיעה לתוצאה הסופית מיד. אצל חלק מהמטופלים השיפור מורגש במהירות, ואצל אחרים ההתאוששות הדרגתית יותר.

החשש טבעי, הידע עוזר להפחית אותו

החשש מפני ניתוח בעין הוא ללא ספק טבעי ונפוץ. עם זאת, יש הבדל משמעותי בין פחד שנובע מחוסר ודאות לבין הבנה של מה באמת עומד לקרות, שיכולה בהחלט לסייע בהפחתת החששות.

ניתוח קטרקט נחשב כיום לאחד הניתוחים הנפוצים והמצליחים ברפואת העיניים, עם שיעורי הצלחה גבוהים מאוד, למעלה מ-99 אחוזי הצלחה, ומטופלים רבים שזוכים לאיכות חיים משופרת בזכותו. עם זאת, כמו בכל הליך כירורגי פולשני, גם כאן קיימים סיכונים אפשריים.

הסיבוכים האפשריים כוללים בין היתר זיהום, דימום, עלייה בלחץ התוך-עיני, עכירות בקרנית, ובמקרים נדירים יותר גם סיבוכים משמעותיים ברשתית. חלק גדול מהסיבוכים ניתנים לטיפול, אך חשוב שהמטופל יכיר אותם מראש ויבין את משמעותם. זו גם אחת הסיבות לכך שפגישת טרום-ניתוח חשובה במיוחד. זה המקום לשאול שאלות, להבין איזו טכניקה מתאימה, מה צפוי במהלך הניתוח, מה מרגישים אחריו ומהם הסימנים שמצריכים פנייה לרופא.

בסופו של דבר, לא מעט מהחרדה סביב ניתוח קטרקט נובעת מהרעיון של "ניתוח בעין" יותר מאשר מההליך עצמו כפי שהוא מתבצע כיום. ככל שמבינים טוב יותר מה צפוי, כיצד מתבצע הניתוח ומה כולל תהליך ההחלמה, כך קל יותר להגיע אליו רגועים ומוכנים.

ואם עדיין נשארו חששות, גם אם הם נראים קטנים או לא חשובים, כדאי להעלות אותם כבר בפגישת הייעוץ עם הרופא המנתח. זו בדיוק ההזדמנות לקבל תשובות מותאמות אישית ולהגיע לניתוח עם פחות סימני שאלה.

מאת ד"ר תמיר וינברג הוא מומחה למחלות וניתוחי רשתית וקטרקט. מכהן כסגן המנהל הרפואי של חדרי ניתוחי עיניים באסותא השלום. עוסק באבחון ובטיפול במחלות רשתית מורכבות, ניתוחי קטרקט, טיפולי לייזר והזרקות תוך-עיניות.