התמיכה הוסרה - וחדלות הפירעון זינקה

הקושי הפיננסי נותן את אותותיו במשק הישראלי. על פי נתוני חברת המידע העסקי הגלובלית דן אנד ברדסטריט, בשנת 2024 חלה עלייה של 28% בכמות העסקים שנקלעו להליכי חדלות פירעון. מהסקירה החציונית של החברה עולה כי הזינוק החד שנרשם רחוק מלהיות מקרי. "זוהי תוצאה של מתח פיננסי שהצטבר בשנים האחרונות. לאחר הקורונה, עסקים רבים שרדו בזכות תמיכה ממשלתית. בדומה, גם מלחמת חרבות ברזל שפרצה לפני כשנתיים התאפיינה בסולידריות חברתית, הקלות שהעניקו הבנקים וכן תמיכה ממשלתית. אלא שעם הסרת התמיכה בהדרגה, התגלו פגיעות מבניות: ריבית גבוהה, ירידה בביקושים, מחסור בכוח אדם, אינפלציה ויוקר המחייה". עוד מעריכים האנליסטים של דן אנד ברדסטריט כי "לאור השפעות המלחמה, הלחץ על בעלי העסקים צפוי להימשך וכך גם העלייה במספר הליכי חדלות הפירעון".

"עשויים להיות ריקושטים מהקורונה"

"המקרים שמגיעים כיום לחדלות פירעון הם לא בהכרח כתוצאה מהמלחמה", מבהיר עו"ד דוד בסידן שמתמחה בתחום המסחרי. "חלק מהם יכולים להיות עוד כריקושטים מתקופת הקורונה ששיבשה משמעותית את הפעילות העסקית וחלק מהם בגלל קשיים שנוצרו בהתנעת הפעילות שאחריה שכללה גם אינפלציה, ריבית גבוהה וקושי לשקם את העסק אחרי כל האירועים שהיו מתחילת העשור".

לדבריו, הליך של חדלות פירעון הוא לרוב מוצא אחרון ולכן הוא עשוי לקחת זמן ממושך יחסית. "יכולה לעבור תקופה ממושכת של שנה או שנתיים מרגע שמופיע קושי תזרימי או פיננסי עד שעסק מגיע לחדלות פירעון. ברמה הטכנית, מרגע הגשת הבקשה לחדלות פירעון ועד אישור ההליך אצל כונס הנכסים הראשי עשויה לעבור תקופה של חודשיים.

העסקים נדחקים לשוק החוץ-בנקאי

עו"ד חיות גרינברג, מייסדת ובעלים של חיות גרינברג חברות עורכי דין, מסבירה כי "האירוע של 'עם כלביא' נחת על אירועי חרבות ברזל שתפסו אותנו עוד אחרי תקופת הקורונה. לכן עסקים רבים עדיין מלקקים את הפצעים ומתמודדים עם אשראי שנטלו בזמנו, כך שהם מוחלשים יותר ועם פחות אוויר בריאות. הבנקים מצידם נותנים תחושה שמיצו את הסבלנות שלהם בשנתיים האחרונות ולא רוצים 'לשחרר עוד חוט' וזה דוחק את העסקים לשוק החוץ הבנקאי, שם הכסף יקר יותר. אנחנו כן נראה את ההשפעה של המלחמה במחצית השנייה של השנה, אבל חשוב לזכור כי יש עוד משתנים שעשויים להשפיע על התמונה: מתי המלחמה תסתיים, האם יהיה סבבי לחימה נוספים ואילו פתרונות, אם בכלל, יהיו מהמדינה. נכון לעכשיו טרם אושר מתווה פיצוי או סיוע לעסקים בעקבות המבצע".

עושים את המירב להימנע מההליך

"חשוב להבין שחדלות פירעון עבור עסק היא 'כתם לכל החיים' וזה לא רק בגדר תדמית או קונוטציה", מחדד בסידן. "בעלי עסקים מבינים שאחרי התהליך הזה הם 'מסומנים' בבנקים ובחברות האשראי ולכן הם יתקשו מאוד להשתקם או להקים עסק חדש. זו גם הסיבה שבגללה הם עושים כל שביכולתם כדי להימנע מכך: החל מפריסה מחודשת של חובות, דרך הסדרים כאלו ואחרים ופתרונות אחרים שמותאמים למצב ולכל עסק ספציפית. חדלות פירעון היא רק למקרה שכלו כל הקיצים.

יחד עם זאת, בסידן מסייג ומבהיר כי ישנם גם מצבים בהם חדלות פירעון עשויה להיות הפתרון הקל. "לעסקים שנקלעו לקושי ואין תוכניות להמשיך בפעילות עסקית, יש מוטיבציה גבוהה להגיע לחדלות פירעון. אם לצורך הדוגמה הם צברו חוב של חצי מיליון שקל ואין להם נכסים בסכום כזה, הם יכולים להגיע להליך לשלם סדר גודל של שליש מהסכום. אמנם יהיו לכך השלכות וקשיים לתקופה מסוימת אבל בגדול זה יהיה מאחוריהם. זה משהו שהמחוקק צריך להתייחס אליו ולא בהכרח לאפשר אותו בכזו קלות".

לדבריו, לאחר המלחמה לא צפוי גל של הליכי חדלות פירעון או פשיטות רגל. "המשק למרות המלחמה עובד ומשתקם מהר ויש עשייה לא מבוטלת, יחד עם עסקאות. אנשים כן מקימים עסקים, נכנסים למיזמים ושומרים על פעילות למרות המלחמה".

"לבדוק עם מי נכנסים לחופה"

בסידן מציין כי עסק שמתמודד עם קושי פיננסי צריך לזכור שיש מספיק כלים שזמינים עבורו וכן יש גם הבנה של הסיטואציה מצד נושים וגופים פיננסיים. אני מייצג לא מעט גופים כאלו והמדיניות היא כן לבוא לקראת וכן להתגמש כי גם בצד השני מבינים את ההשלכות של חדלות פירעון עבורם. כן חשוב להבין את המצב של כל עסק, הצרכים שלו – ולתפור את החליפה בהתאם".

לדברי גרינברג, דווקא בימים אלו חשוב יותר מתמיד לעסקים לבצע בדיקות של איתנות פיננסית ובכך להימנע מראש מבעיות שעשויות לצוץ. "היום זה קריטי יותר מתמיד וממש יכול לשנות חיים של עסק. כל העסקים "רזים" יותר, מתמודדים עם שריטות כאלו ואחרות, אם זה בשל ירידה טבעית במכירות או בגלל מאפייני הענף בו הם פועלים והשפעות המלחמה עליו. לכן דווקא כשהאינסטינקט, הוא לקפוץ על כל עסקה – חשוב לעשות עסקה מודעת ולדעת עם מי נכנסים לחופה.

"אני פוגשת לא מעט מקרים של חברה שנכנסה לסחרור בגלל לקוח עיקרי שקרס או מעכב תשלומים, או ספק שלא משלם למרות שקיבל חלק משמעותי מהתמורה. לפעמים מתייעצים איתנו חברות שברור לנו שלא יצליחו לעמוד בהתחייבויות כלפי הספקים שלהם, עם כל הרצון והכוונה הטובה. זה משהו בידיים שלנו לבדוק וזה בסדר לעשות שיקול רחב ולעשות עסקים עם גורמים יותר חלשים, אבל קריטי שיהיה לנו ביד את הכלי שנותן אינדיקציה להבין את עומק הסיכון".