שימור תנופת הבנייה, הפיכת ה-AI למנוע צמיחה ועדכון דרישות התעסוקה – אלו הצעדים שיידרשו מהממשלה החדשה

הבחירות לכנסת ה־26 מתקרבות, אך השאלות הכלכליות שימתינו לממשלה שתקום כבר נוכחות היטב בשיח הציבורי. משוק הדיור ויוקר המחיה, דרך שימור קטר הצמיחה של ההייטק, תמיכה בבעלי העסקים וכן אתגרים בשוק התעסוקה – בכל המקרים הללו מדובר בסוגיות בעלות השפעה ישירה על חיי היומיום ועל יכולתו של המשק לצמוח. פנינו לגורמים מובילים בתחומם כדי לסמן את המהלכים שלדעתם נדרשים להתמודדות עם האתגרים המרכזיים שעל סדר היום הכלכלי־חברתי.

נדל"ן: "גישה מערכתית מקיפה ולא טיפול נקודתי"

רוני אלפרן, סמנכ"ל הדאטה של דן אנד ברדסטריט מתייחס לאחד האתגרים המרכזיים כיום שוק הדיור והוא מצביע על הגישה שצריך לאמץ. "כדי לפתור את האתגרים בשוק הנדל"ן נדרשת גישה מערכתית מקיפה ולא טיפול נקודתי בכל גורם. כיום יש כאן שתי בעיות שמזינות זו את זו: הביקוש לדירות נחלש, לא משום שהדיור הפך נגיש, אלא משום שהמחירים עדיין גבוהים עבור חלק גדול מהציבור; ובמקביל, יותר משקי בית דוחים רכישה ופונים לשוק השכירות, שבו המחירים ממשיכים לעלות. כלומר, ההאטה בשוק הרכישה אינה בהכרח פתרון למצוקת הדיור, אלא לעיתים רק מעבירה אותה משוק אחד לאחר. לכן, הממשלה חייבת לשמור על תנופת הבנייה ולא לאפשר עצירה בהתחלות הבנייה. דווקא בתקופה שבה השוק זהיר והקבלנים מתמודדים עם ביקושים חלשים ואי־ודאות, למדינה יש תפקיד קריטי ביצירת ודאות: לשחרר חסמים רגולטוריים, לקצר הליכי תכנון ורישוי, לשווק יותר קרקעות למגורים ולאפשר ליותר פרויקטים לצאת לדרך. עצירה בבנייה אולי תיראה בטווח הקצר כתגובה למציאות של ביקוש חלש, אבל בטווח הבינוני היא תייצר שוב מחסור, ומחסור הוא המתכון הבטוח ביותר ללחץ מחירים מחודש".

עוד מציין אלפרן כי אם יש שינוי אחד שנדרש במדיניות הדיור הוא "מעבר ממדיניות שמתמקדת כמעט רק בבעלות על דירה למדיניות שמטפלת במקביל גם בשוק השכירות. חלק מהבנייה החדשה צריך להיות מוקצה לשכירות ארוכת טווח במחירים מפוקחים או ידועים מראש. זה ייתן מענה אמיתי למי שאינם יכולים או אינם רוצים לרכוש דירה כעת, יוריד לחץ משוק השכירות החופשי ויחזיר לשוק כולו מידה של יציבות. דיור הוא לא רק עסקת רכישה; הוא תשתית כלכלית וחברתית, והמדינה חייבת לנהל אותו בהתאם".

שוק התעסוקה: "ניפוץ התפיסות הישנות"

אבי שניר, מנכ"ל Elevation המפעילה הכשרות לעולם העבודה, מסביר כי "המהלך הכי דחוף שהממשלה הנכנסת חייבת לקדם הוא ניפוץ התפיסות הישנות על עולם העבודה ופיתוח תפיסות המתאימות לעולם עם AI. עידן התארים האקדמיים הגנריים והמקצועות הליניאריים לכל החיים- השתנה לחלוטין. התפיסות המסורתיות שגדלנו עליהן משתנות, והממשלה צריכה להוביל תפיסות חדשות דרך תוכנית לאומית להתאמת ההון האנושי לעידן הבינה המלאכותית.

הממשלה צריכה להתחיל בעצמה, להסיר דרישות תואר ממשרות שבהן הוא אינו הכרחי, ולהקים 'ארנק מיומנויות אישי' שיאפשר לאזרחים לרכוש ולעדכן כישורים לאורך הקריירה. שנית, יצירת מסלולים לשילוב אנשי טכנולוגיה, בדגש על עובדים שנפלטו מההייטק וג'וניורים, בתעשייה מסורתית, בעסקים קטנים ובשירותים הציבוריים, כדי להאיץ אימוץ טכנולוגיה ולהגדיל פריון בכל המשק, ושלישית- מיתוג מחדש ובנייה מן היסוד של מקצועות Non-AI- עבודות שלא ישתנו והביקוש אליהם עולה או לפחות יציב כמו שרברבות, חשמלאות וכדו. צריך להבין- מה שפעם נחשב בישראל כהסללה מקצועית פריפריאלית, הופך בעולם למקצועות יציבים וחסיני AI".

עסקים קטנים ובינוניים: "פתיחת 25% מהרכש הממשלתי"

סיון מלניק יניב, דירקטורית ומנהלת יחידת +BDO מציינת כי "אחרי כמעט עשור של טלטלות שעברו על המגזר העסקי בישראל, החל מהקורונה, דרך מלחמת 'חרבות ברזל' ועד לחוסר הוודאות הכלכלי המתמשך, העסקים הקטנים והבינוניים הגיעו לקצה גבול היכולת. מדובר במגזר שמעסיק מעל מחצית מכוח העבודה במשק, אך לקראת הבחירות ברור כי הוא עדיין כבול תחת מחנק אשראי, בירוקרטיה חונקת ופער פריון מטריד. הממשלה הבאה אינה יכולה להסתפק שוב במענקי הישרדות פלסטר; נדרש שינוי פרדיגמה שיהפוך את המגזר מהגנה למתקפה וצמיחה. התוכנית הלאומית חייבת להתמקד בשני עוגנים: השקעה מאסיבית בשדרוג טכנולוגי והסרת חסמים מבנית. ראשית, הקצאת משאבים ממוקדת להטמעת אוטומציה, כלי AI ודיגיטציה תפעולית, לצד פתיחת שוק האשראי בערבות מדינה בתנאים תחרותיים. שנית, צעדים רגולטוריים מיידיים ללא עלות תקציבית: אכיפה בלתי מתפשרת של מוסר תשלומים מול גופים ציבוריים, פתיחת 25% מהרכש הממשלתי לספקים קטנים באמצעות פירוק מכרזים, ומעבר גורף לרישוי מבוסס הצהרה עצמית. רק שילוב בין קפיצת מדרגה בפריון לשחרור כבלי הבירוקרטיה יבטיח חוסן לאומי ומשק צומח".

טכנולוגיה: "AI כתשתית לאומית לצמיחה"

טלי שם טוב, מנכ"לית CodeValue ויו"ר פורום ה-AI באיגוד ההייטק סבורה כי "הממשלה החדשה צריכה להפסיק להתייחס ל-AI כאל עוד ענף בהייטק ולהתחיל להתייחס אליו כתשתית לאומית לצמיחה. ישראל לא צריכה רק לייצר חברות AI מצוינות, אלא לוודא שהטכנולוגיה מחלחלת לכלכלה כולה ומשפרת את הפריון של עסקים, ארגונים והמגזר הציבורי. הצעד הראשון צריך להיות מעבר מתוכניות והצהרות ליעדים מדידים: כמה שירותים ממשלתיים עוברים תהליכי אוטומציה, כמה עסקים מטמיעים כליAI , כמה עובדים עוברים הכשרות מעשיות וכמה זמן וכסף נחסכים כתוצאה מכך. המדינה צריכה להיות גם לקוח ראשון של טכנולוגיה ישראלית ולתת לחברות המקומיות סביבת ניסוי אמיתית.

במקביל, חייבים להשקיע בתשתיות שיאפשרו לישראל להישאר תחרותית: כוח מחשוב, דאטה, ענן, אנרגיה ותשתיות סייבר. אבל התשתית החשובה ביותר היא עדיין האנשים. בעידן שבו AI משנה במהירות את האופן שבו כמעט כל מקצוע מתבצע, הכשרת עובדים לא יכולה להיות פרויקט חד-פעמי. היא צריכה להפוך לחלק קבוע ממדיניות התעסוקה וההשכלה בישראל. היתרון של ישראל מעולם לא היה רק בטכנולוגיה, אלא ביכולת לקחת טכנולוגיה ולהפוך אותה לפתרון אמיתי. הממשלה הבאה צריכה לבנות את התנאים שיאפשרו לנו לעשות את זה בקנה מידה של מדינה שלמה".

סייבר: "אימוץ הדור הבא של יכולות ההגנה"

איתי יפה, CTO ב- ZEUS Security, אומר הממשלה הבאה צריכה להמשיך ולבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בסייבר, תוך אימוץ הדור הבא של יכולות ההגנה. ככל שכלי התקיפה הופכים לאוטונומיים, מהירים ומתוחכמים יותר, גם תפיסת ההגנה הלאומית צריכה להתפתח בהתאם ולשלב מערכות שמסוגלות לזהות, לבחון ולאמת חולשות באופן רציף ואוטונומי, לצד פיקוח מקצועי אנושי. במקביל, נכון להמשיך לחזק סטנדרטים אחידים להגנת גופים ציבוריים ותשתיות, להשקיע בהון האנושי ולהעמיק את שיתוף הפעולה בין המדינה לתעשיית הסייבר הישראלית. השילוב בין אוטומציה מתקדמת, יכולות אוטונומיות ומומחיות אנושית יכול להפוך ליתרון אסטרטגי משמעותי עבור החוסן הלאומי של ישראל".