"ענף התעופה חוזר להיקפים שמזכירים את 2019"

ענף התעופה הישראלי עבר בשנים האחרונות את אחת התקופות הקשות ביותר שלו. אי הוודאות הביטחונית חולל מפנה ניכר בענף עם שינויי פעילות תכופים ß והתוצאות לא איחרו להגיע: חברות זרות בינלאומיות צמצמו או ביטלו לחלוטין את פעילותן, ואילו החברות הישראליות קיבלו מקום דומיננטי יותר. אולם, בחודשים האחרונים נראה שבהדרגה עשוי להסתמן מפנה: חברות זרות חוזרות בהדרגה, ואף שאי אפשר להתעלם מהעובדה שחוסר הוודאות עוד קיים הרי שבשוק מתחילה לנשב אופטימיות. לכן, ולקראת שנה אזרחית חדשה, מעניין לבחון לראות לאן הולך שוק התעופה המקומי.

גלעד ארדיטי, מנכ"ל משותף בסוכנות הנסיעות הדיגיטלית SkyGini מצביע על תמונה מבטיחה למדי. "אנחנו רואים ש-2026 כבר מסתמנת כשנה שבה ענף התעופה בישראל חזר להיקפים שמזכירים מאוד את 2019, ולכן בהנחה שהמצב הביטחוני יישאר יציב, אני מאמין שב-2027 יש פוטנציאל אמיתי לשבור שיאים חדשים. אנחנו כבר רואים יותר ויותר חברות זרות שחוזרות או בוחנות חזרה לישראל, כאשר נכון לסוף אוגוסט שיעור החברות הזרות הפעילות בנתב"ג עמד על 49% לעומת 32% באוגוסט אשתקד. החזרה של חברות הלואו קוסט תהיה משמעותית במיוחד, כי היא תחזיר תחרות אמיתית בקווים לאירופה ותעזור למתן את רמות המחירים. במקביל, גם השוק המקומי משתנה: ארקיע וישראייר החלו להיכנס בצורה משמעותית יותר לטיסות ארוכות טווח, מה שמגדיל את ההיצע ואת התחרות גם ביעדים שבעבר היו תלויים כמעט לחלוטין בחברות הזרות. יחד עם החזרה המתוכננת של חברות אמריקאיות, זה יכול להרחיב משמעותית את האפשרויות לנוסעים, כולל בקווים כמו ניו יורק.

לדבריו, "בסוף, הביקוש של הישראלים לטוס לחו"ל נשאר מאוד חזק. אם נראה ב-2027 יציבות ביטחונית, המשך חזרה של חברות זרות וגידול בהיצע המושבים, אני מעריך שלא נדבר רק על חזרה לשגרה אלא על שנת שיא חדשה בתיירות היוצאת מישראל."

"חסרים שחקני מפתח במשוואה"

מגמה דומה עולה גם מדבריו של עו"ד אייל דורון, שותף וראש מחלקת תעופה במשרד עוה"ד ש.הורוביץ. "ענף התעופה הישראלי נמצא בנקודת מפנה שנראית מעודדת. לאחר תקופה ממושכת שבה השמיים נשלטו כמעט לחלוטין על ידי המפעילים הישראליים - ששמרו על רציפות הפעילות גם בתקופות המאתגרות ביותר, אנו רואים סוף סוף סימנים של חזרה לשגרה. יחד עם זאת, חשוב להיות מציאותיים: מדובר בתהליך הדרגתי שמושפע מאוד מהמציאות הביטחונית השברירית, ועדיין חסרים שחקני מפתח במשוואה. היעדרם של שחקנים אלה מורגש היטב, במיוחד בקווים מרכזיים כמו ניו יורק ולונדון - שם עדיין אין מספיק תחרות כדי להוזיל מחירים באופן משמעותי לנוסע הישראלי. כאן יש מקום לשאול האם הרגולטור עושה די כדי ליצור את התנאים שיאפשרו לחברות אלה לחזור, ואם ניתן לנקוט גישה אקטיבית יותר למשיכת חברות בינלאומיות שנעדרות כיום מהשוק הישראלי.

לדבריו, האתגר המרכזי חורג מהשאלה מי טס ומי לא נוגע לתשתית עצמה. "נתב"ג, השער הבינלאומי היחיד של ישראל, מתקרב לתקרת הקיבולת שלו, וכבר היום מתקשה לספק שירות בסטנדרט בינלאומי בתקופות שיא. אירוע הפסקת הפעילות ב-20 באוגוסט, בלב עונת הקיץ, חשף פגיעות שמהדהדת הרבה מעבר ליום אחד של עיכובים: כאשר חברות תעופה זרות שוקלות אם לחדש את פעילותן בישראל, הן בוחנות לא רק את הסיכון הביטחוני אלא גם את מהימנות התפעול ויציבות נקודת הבסיס - ואירוע כזה מקשה מאוד על שיח של חזרה. ואם אירוע דומה יתרחש שוב, ההשלכות עלולות לחרוג מפגיעה נקודתית - ולהוביל לנזק ממשי לאמון של חברות התעופה הזרות בשוק הישראלי. הממשלה אמנם אישרה בפברואר 2026 תוכנית לקידום שני שדות תעופה משלימים בצקלג וברמת דוד, אך אלה פרויקטים שייקח שנים להגשימם. בינתיים, די להיזכר שנמל תעופה בינלאומי אחד כבר נבנה - שדה תעופה רמון, שהושקעו בו כ-2 מיליארד שקלים ונפתח ב-2019 כשדה בינלאומי מודרני, סובל כיום מתת-ניצול חריף כשכמעט כל פעילותו הבינלאומית נמחקה. ועד אז, נתב"ג חייב לעמוד - לבדו - בדרישות הגוברות של שוק שמנסה להתאושש".

"חברת תעופה היא עסק"

חרף האופטימיות הנשמעת ביחס לעתיד ענף התעופה, בלי ביצור פרנס, מנכ"לית פירמת הייעוץ הבינלאומית Tefen מצביעה דווקא על סימן אזהרה שמצריך תשומת לב. "השאלה היא לא אם חברות התעופה הזרות יכולות לחזור לישראל, אלא אם הן יכולות להרוויח כאן. בסופו של דבר, חברת תעופה היא עסק, והחלטה להפעיל קו מתקבלת על בסיס כדאיות כלכלית לא פחות מאשר על בסיס הערכת סיכון.החברות בוחנות שורה ארוכה של פרמטרים: מה עומק הביקוש הישראלי, באילו מחירים ניתן למכור כרטיסים, מהי תפוסת המטוסים הצפויה, מהן עלויות הביטוח והתפעול, כמה מטוסים וצוותים נדרשים כדי להפעיל את הקו ומה האלטרנטיבות שהחברה יכולה להציע לאותו מטוס בשווקים אחרים. לכן, גם כאשר התנאים מאפשרים חזרה, לא כל חברה בהכרח תמהר לעשות זאת. המשמעות מבחינת הצרכן הישראלי היא שהתחרות תחזור רק כאשר חברות זרות יזהו כאן שוק שאפשר לייצר בו תשואה לאורך זמן. אם נראה כניסה של מספר שחקנים משמעותיים והגדלה של תדירויות, התחרות תוכל להפעיל לחץ כלפי מטה על מחירי הטיסות ולהגדיל באופן משמעותי את מגוון היעדים והאפשרויות. לעומת זאת, אם החזרה תהיה חלקית וזהירה, עם מספר מצומצם של חברות ותדירויות, המחירים עלולים להישאר גבוהים גם אם על הנייר יהיו יותר טיסות".