"ישראל ניצבת על סף תקופה של התחדשות כלכלית"

כשבוע בלבד חלף לפני שחרור החטופים וההכרזה על הפסקת אש בין ישראל לחמאס, אולם בגזרה הכלכלית כבר מסתכלים קדימה, לעבר היום שאחרי. אמנם בימים האחרונים נרשמו הפרות וייתכן שעוד יהיו כאלו, אך אם הדברים ילכו כשורה, נראה שאנחנו לקראת תקופה כלכלית טובה יותר, עם לא מעט הזדמנויות ומילת הקסם שכל המשק חיכה לה: ודאות. "המשק הישראלי ניצב בפני נקודת מפנה עם תחושת הקלה זהירה ואופטימיות מרוסנת", מסביר רוני אלפרן, סמנכ"ל הדאטה בחברת המידע העסקי הגלובלית דן אנד ברדסטריט. "סיום הלחימה, שחרור החטופים וחזרה השגרה, ככל שאכן תשמר, צפויים לתמוך בהתאוששות הדרגתית של הפעילות הכלכלית, במיוחד עם שובם של חיילי המילואים לשוק העבודה והאצת היקף הצריכה הפרטית".

לדבריו, "בנק ישראל צפוי להתחיל במגמה של הורדת ריבית, מהלך שיקל על משקי הבית והעסקים ויתמוך בצמיחה – אך גם עלול להמריץ את הביקושים מעבר לנדרש, דווקא בתקופה שבה האינפלציה עשויה לשוב ולעלות, בין היתר כתוצאה מה”שחרור” הצרכני הצפוי – נסיעות לחו"ל, בילויים והשקעות פרטיות שנדחו בזמן המלחמה. במקביל, הממשלה מתכננת להפנות תקציבים משמעותיים לשיקום הדרום ולפרויקטי תשתית, שיכולים לשמש מנוע צמיחה חשוב לשנים הקרובות, אך גם יאתגרו את התקציב הציבורי ויחייבו ניהול זהיר של הגירעון. אין ספק שמשאבים רבים ימשיכו להיות מופנים לתקציב הביטחון ולחיזוק הצבא. הייצוא, ובעיקר ענפי ההייטק והתעשייה הביטחונית, צפויים להתאושש בהדרגה לאחר הפגיעה שנרשמה במהלך המלחמה, אך יידרשו להתמודד עם רוח נגדית מצד תכנית המכסים החדשה של ממשל טראמפ – שעלולה לפגוע בשרשראות אספקה ובביקוש העולמי למוצרים טכנולוגיים".

"שוק הנדל"ן יעבור למגמת יציבות"

מגמה חיובית צפויה לאפיין גם את שוק הנדל"ן. "סיום המלחמה צפוי להניע מחדש את גם שוק המגורים, להאיץ עסקאות ולשפר את נגישות האשראי בענף. הצפי לזרימה מחודשת של עובדים זרים, שחששו להגיע בתקופת הלחימה, צפוי לתרום להוזלת עלויות הבנייה ולהאצת קצב השלמת הפרויקטים. ירידת ריבית אפשרית עשויה גם להוסיף דלק חיובי ולהזניק קדימה את הפעילות שהואטה, גם מצד ישראלים שישבו על הגדר וגם מצד יהודים מחו"ל שירכשו דירות בישראל. אם נוסיף לכך פתיחת ערוצי מסחר עם מדינות כמו טורקיה, זה גם עשוי להוזיל את חומרי הבנייה, ולסייע לרווחיות בענף הבניה. בטווח הקצר אנו מעריכים ששוק הנדל"ן יעבור למגמת יציבות, שתתבטא בעלייה בביקוש, בשיפור במכירות ובירידה בפרמיות הסיכון שנתנו את הטון בחודשים האחרונים", מעריך אלפרן.

עוד הוא מציין כי "על אף האתגרים, המשק הישראלי מפגין חוסן מרשים ויכולת הסתגלות יוצאת דופן. אם יתנהל בזהירות ובאחריות – תוך שמירה על איזון בין עידוד הצמיחה לריסון האינפלציה - ישראל עשויה להפוך את תקופת ההתאוששות להזדמנות אמיתית לחיזוק התשתיות, להרחבת הייצוא ולביסוס אמון המשקיעים והציבור ביציבותה הכלכלית לטווח הארוך.בסך הכול, ישראל ניצבת על סף תקופה של התחדשות כלכלית - שילוב בין יציבות מקרו-פיננסית, השקעות בתשתית וצמיחה מואצת של המגזר העסקי, שיכולים להחזיר את המשק למסלול של ביטחון, חדשנות ואמון מחודש בעתיד.

"צריך ללמוד מהניסיון של מלחמת יום כיפור"

חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, שותף להערכות החיובית מבחינת הצמיחה, אך מצביע על החשיבות שביישום לקחי העבר. "אחרי שנתיים שבהן הצמיחה העסקית לנפש הייתה שלילית וחלה שחיקה ברמת החיים, הציפיות לאור סיום המלחמה הן לקצב צמיחה שנתי של מעל 4% בשנת 2026. הפסקת המלחמה מורידה את פרמיית הסיכון של ישראל ויחד עם התמתנות האינפלציה מייצרת פוטנציאל להורדת הריבית. יחד עם זאת, מעבר להורדה ראשונה של הריבית, המשך תוואי ירידה ומימוש פוטנציאל הצמיחה כרוכים במדיניות הכלכלית שתוביל הממשלה. הממשלה טרם גיבשה תקציב לשנת 2026 ויש צורך בשינוי סדרי עדיפות לאומית וגיבוש תקציב מעודד צמיחה כדי להתמודד עם האתגרים ביום שאחרי. התמודדות הכלכלה עם עלייה מתמשכת בהוצאות הבטחון  והגרעון המצטבר מטילות על הכלכלה נטל כבד".

לדבריו, "צריך ללמוד מהניסיון של מלחמת יום כיפור שהביאה לעשור אבוד של האטה, מיתון ואינפלציה גבוהה. המשק נמצא כיום בנקודת פתיחה הרבה יותר חזקה אולם הצורך במדיניות כלכלית הוא משמעותי לא פחות גם היום. חסם מרכזי לצמיחת המשק הוא המחסור המתמשך בהשקעה בתשתיות. למרות הגרעון, יש חשיבות יתרה בהשקעות בתשתיות גם לשיקום שאחרי המלחמה וגם לאלו שהיו לפניה". בפירמה אף יוזמים בימים אלו כנס מיוחד לשיקום העוטף, שכל הכנסותיו יתרמו לפרויקט המלגות בעמותת "הניצנים של אופיר".

"ההייטק הישראלי עוד יחווה 'בום' אך לא מחר בבוקר"

סימנים מסוימים של אופטימיות ניכרים גם ביחס לתעשיית ההייטק, שנחשבת לקטר הצמיחה של המשק. "ההייטק הישראלי עוד יחווה 'בום' אבל הוא לא יקרה מחר בבוקר", מבהירה ענבל חורש מנכ"לית ומייסדת Gifthead, שמעניקה גיוס וייעוץ לסטרטאפים במגוון שלבים. "ישראל נמצאת בשלב שבו המשק מתחיל לנשום, אבל המציאות הפוליטית והכלכלית עדיין רחוקה משגרה. חוסר הוודאות הפוליטי, האפשרות לבחירות בקרוב, והמצב החברתי המורכב - כולם משפיעים על הקצב שבו יחזרו משקיעים לשוק. ובכל זאת, אני רואה ניצנים של אמון. במחצית הראשונה של 2025 נרשמה חזרה של הון. אמנם היו פחות עסקאות, אבל הן גדולות ובשלות יותר - מה שמעיד על התייצבות ראשונית ואמון זהיר בחברות שמתנהלות באחריות ובשליטה תקציבית. במקביל, התעסוקה נותרה גבוהה אך כמעט ללא שינוי, עם ירידה קלה בתפקידי פיתוח, ביטוי לתקופת המתנה".

עוד היא מציינת כי גם ההון האנושי השתנה בשנתיים האחרונות כתוצאה מהלחימה. "חשוב לזכור שגם ההון האנושי משתנה. יש אנשי טכנולוגיה שעזבו את הארץ, ויש כאלה שחוזרים ממלחמה עם צורך לחשב מסלול מחדש או עניין למצוא משמעות ודרכים אחרות ליישם את היכולות שלהם. כדי שה'בום' אכן יקרה, ישראל צריכה לייצר יציבות כלכלית ופוליטית, להחזיר את הטאלנט עם תנאים ותמריצים, ולהחזיר את המשקיעים עם אמון. אז תתחיל הצמיחה האמיתית. לא מתוך אופוריה, אלא מתוך אחריות, בגרות ואמונה מחודשת בעתיד".

אנושיות אמיתית תשתלם

צאלה יפרח לוי, סמנכ"לית משאבי האנוש של פנגו, משרטטת גם היא תהליך הדרגתי של התאוששות בחברות הטכנולוגיה ומסמנת את התחומים שצפויים להוביל אותו. "התחומים הראשונים שככל הנראה ירימו ראש יהיו אלו שמוכיחים ביקוש מתמשך גם בזמני חוסר ודאות – סייבר, טכנולוגיות ביטחוניות (Defense-Tech) ובינה מלאכותית. ה-AI, בפרט, צפוי להמשיך ולהיות מנוע הצמיחה המרכזי של הענף: החברות שישכילו לשלב אותו בהיבטים שונים, ייהנו מיתרון תחרותי מובהק. עם זאת, האתגר לדעתי עשוי להיות מיקוד יתר בתחומים הללו, מה שעלול לצמצם את הגיוון התעסוקתי, ולהדגיש פערים בכישורים. ארגונים יצטרכו להשקיע בלמידה מתמשכת ובהסבת כישורים, כדי לסייע לעובדיהם להישאר רלוונטיים ולהמציא עצמם מחדש".

לדבריה, גם חברות שרוצות לשמר יתרון תחרותי ואסטרטגי בימים אלו ידרשו להפנות תשומת לב ניכרת להון האנושי שלהן, וזאת על רקע חזרתם של אלפי עובדים משירות מילואים. "חברות שידעו לשמור על רציפות תעסוקתית ולנהוג באנושיות אמיתית כלפי עובדיהן ייהנו מיתרון תדמיתי שילווה אותן לאורך זמן. מועמדים היום שואלים לא רק כמה מרוויחים, מה התנאים הנלווים וכמה מסיבות יש - אלא איך החברה התנהלה בזמן המשבר. מי שהפגינה אחריות, שקיפות, יציבות יחסית ורגישות, תזכה באמון העובדים, המשקיעים והלקוחות גם יחד. וזו, אולי, הצמיחה החשובה ביותר של היום שאחרי".