N12
פרסומת

"מה שמתחיל כמהלך חריג הופך בהדרגה ללגיטימי": לאן הולך שוק העבודה בישראל?

הפיטורים בהייטק עשויים לגלוש לסקטורים נוספים ומצריכים תשומת לב לכיסוי הביטוחי של כולנו, המלחמה פוגעת ביכולת של צעירים רבים לעבוד והביקוש לעובדים זרים נוסק. אלו המגמות שיעצבו את שוק העבודה בשנה הקרובה

d&b
Businessבשיתוף D&B
פורסם:
פיטורים
צילום: SeventyFour, shutterstock
הקישור הועתק

שוק העבודה בישראל נמצא בתקופה מורכבת למדי. מצד אחד הנתונים האובייקטיבים מצביעים על מגמה יציבה יחסית מבחינת שיעור האבטלה ומספר המשרות הפנויות. מדובר בנתון מפתיע, בפרט לנוכח שלוש שנות מלחמה, אך הוא לא בהכרח מעיד על התמונה כולה: גל הפיטורים בהייטק נמשך גם לתוך הקיץ ועשוי להתרחב לשאר המשק. במקביל, הביקוש לעובדים זרים צובר תאוצה ואילו צעירים רבים משלמים דווקא עכשיו את מחיר המלחמה לנוכח פוסט-טראומה ומגבלות אחרות שמקשות עליהם להשתלב בשוק.

לדברי יעל בלגראי, מנהלת תחום ההייטק ב-100 DUNS מבית דן אנד ברדסטריט, "גל הפיטורים בהייטק עדיין לא מאחורינו, וגם אם בחודשים הקרובים נראה אותו מתמתן ומתנהל בווליום נמוך יותר, הכוחות שמניעים אותו ממשיכים לפעול. זה לא סיפור של גורם אחד, אלא מפגש בין כמה תהליכים: שער הדולר שמכביד על חברות שהכנסותיהן נקובות במטבע זר וחלק ניכר מהוצאותיהן בישראל, חדירת ה-AI שמאפשרת לבצע יותר משימות בפחות משאבים, ובעיקר עיצוב מחדש של סביבת העבודה בהייטק. ההגדרה המחודשת של סביבת העבודה בהייטק מובילה לכך שחברות בוחנות מחדש אילו תפקידים הן באמת צריכות, כיצד צוותים צריכים להיראות ואיפה ניתן לייצר ארגון יעיל ומותאם יותר לצרכים הנוכחיים. לכן ייתכן שבהמשך או במקביל גם נראה גם גיוסים לתפקידים חדשים. בהקשר רחב יותר, חשוב גם להבין שההייטק נוטה להקדים את יתר המשק באימוץ טכנולוגיות ובשינויים ארגוניים, ולכן לא מן הנמנע שהתהליך שאנחנו רואים בו היום יחלחל בהמשך גם לענפים אחרים. ברגע שחברות מובילות מוכיחות שאפשר לצמוח או לשמור על תפוקה עם מבנה כוח אדם מצומצם יותר, השיח הניהולי משתנה גם מחוץ להייטק. מה שנתפס בתחילה כמהלך חריג הופך בהדרגה לאפשרות לגיטימית על שולחן ההנהלה, ולכן גל ההתייעלות הנוכחי עשוי להתברר לא רק כאירוע ענפי, אלא כסימן מקדים לשינוי רחב יותר בשוק העבודה הישראלי".

יעל בלגראי
יעל בלגראי | צילום: ניב קנטור

כיסוי ביטוחי הופך לקריטי

תרחיש של גל פיטורים נרחב יותר, טומן בחובו גם השלכות משמעותיות עבור כל מועסק או מועסקת, במיוחד במקומות שרבים נוטים להזניח או להתייחס אליהם בעומק הראוי. "גל פיטורים גורם באופן טבעי לעובדים לבדוק כמה פיצויים יקבלו, האם הם זכאים לדמי אבטלה ולכמה זמן החסכונות יספיקו להם. אבל דווקא בנקודה שבה ההכנסה נעצרת, חשוב לבדוק גם מה קורה לכיסוי הביטוחי שלו. אם בתקופה שבין שתי עבודות אדם חולה או נפגע ואינו מסוגל לחזור לעבוד, כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה עשוי להיות שווה לא מעט כסף", אומר מאור אליאסי, מנכ"ל סוכנות הביטוח אוריינט.

לדבריו, "הדבר הראשון שעובד שסיים את עבודתו צריך לעשות הוא להבין איפה הוא מבוטח ומה בדיוק יש לו. בקרן פנסיה קיים כיסוי לנכות כחלק מהמוצר, בביטוח מנהלים צריך לבדוק אם נרכש כיסוי לאובדן כושר עבודה ובאילו תנאים, ובקופת גמל לרוב אין כיסוי ביטוחי כזה. לאחר מכן צריך לבדוק מהו השכר המבוטח, מה גובה הכיסוי ומה קורה לו עכשיו כשההפקדות מהמעסיק נפסקו. הנקודה החשובה ביותר היא לא לחכות לעבודה הבאה. בקרן פנסיה קיימת בדרך כלל ארכת ביטוח אוטומטית לתקופה מוגבלת לאחר שההפקדות נפסקות, ולאחריה ניתן בתנאים מסוימים להסדיר את המשך הכיסוי באמצעות הסדר ריסק. בביטוח מנהלים התנאים תלויים בפוליסה ולכן צריך לבדוק אותם באופן פרטני. עובד שנמצא תקופה ממושכת בין עבודות ולא מטפל בנושא עלול לפגוע ברצף הביטוחי שלו. לכן עם סיום העבודה כדאי לפנות לקרן הפנסיה או לחברת הביטוח, לברר בכתב עד איזה מועד הכיסוי נשמר, מה נדרש כדי להמשיך אותו ומה העלות. כשמתחילים עבודה חדשה, צריך לוודא שההפקדות אכן חודשו ושלא נוצר פער".

פרסומת
מאור אליאסי
מאור אליאסי | צילום: עידן מעוז

שרי דביר, עו"ד בתחום הנזיקין ובעלים של משרד שרי דביר עורכי דין, מציינת כי לכיסוי הביטוחי משמעות נוספת שחשוב לשים לב אליה. "מפוטרי ההייטק או אנשים שמשנים עיסוק למקצועות בעלי הכנסה נמוכה יותר בעל כורחם לא תמיד מתאימים את היקף העיסוק והכיסוי לשכר העדכני שלהם. מדובר בצעד שעשוי לפגוע בהם במקרה של פגיעה בכושר העיסוק, אובדן כושר עבודה או שינוי אחר שמחייב את הפעלת הביטוח. לכן, כן מומלץ לבצע את העדכון מול סוכן הביטוח ולוודא כי הכיסוי פעיל ומעניק את ההגנה המקסימלית".

האתגר: לשמר כוח עבודה קיים

דביר אף מפנה את הזרקור למגמה נוספת בשוק העבודה, שלא בהכרח זוכה להתייחסות מספקת. "אי אפשר לדבר על שוק העבודה ללא התייחסות להשלכות של המלחמה בשלוש השנים האחרונות. כתוצאה מכך, בשנים הללו חלה עלייה משמעותית בהיקף האוכלוסייה שנמצאת בגילאי העבודה ומתמודדת עם פגיעה גופנית או נפשית. מדובר לרוב בשנים שבהם בונים קריירה או משדרגים אותה ונהנים מעלייה בכושר ההשתכרות. אלא שכעת, ולנוכח המלחמה, הדבר מתעכב".

פרסומת

עוד היא מבהירה כי פגיעה בכושר העבודה היא לא רק עניין כשירות או אי-כשירות בלבד. "בין כשירות מלאה לאי־כשירות מוחלטת יש טווח עצום: עובד שחוזר בחצי משרה, אדם שכבר אינו מסוגל לבצע עבודה פיזית, מי שנאלץ לעבור מקצוע או מי שממשיך לעבוד אבל יכולת ההתקדמות וההשתכרות שלו נפגעה. הביטוח הלאומי וקרנות הפנסיה מכירים באפשרות של חזרה חלקית לעבודה לאחר פגיעה. לכן מבחינת המשק, השאלה אינה רק כמה אנשים מועסקים, אלא מהו כושר העבודה האפקטיבי שלהם וכמה ממנו אבד. לכן, אחד האתגרים הגדולים של שוק העבודה בשנים הקרובות יהיה לשמר כוח עבודה קיים: לשקם אנשים שנפגעו, לבצע התאמות שיאפשרו להם להמשיך לעבוד ולמנוע מצב שבו פגיעה רפואית הופכת בהדרגה גם לפגיעה תעסוקתית וכלכלית".

שרי דביר
שרי דביר | צילום: חלי מדמון

"הביקוש בשטח מדבר בעד עצמו"

תהליך אחר שצובר תאוצה ודומיננטיות בשוק העבודה הישראלי הוא העסקת עובדים זרים. אלא שאת שיר סלע, מנכ"לית Global Bridge לחיבור בין מעסיקים לעובדים זרים, זה לא מפתיע. "הביקוש בשטח מדבר בעד עצמו. היקף המכסות לעובדים זרים גדל באופן הדרגתי, אך עדיין לא מספק מענה לדרישות של המעסיקים. מה שהחל כצורך דחוף בעקבות המלחמה והיעדרם של עובדים פלסטינים, הפך בתוך זמן קצר לשינוי עמוק יותר בשוק העבודה הישראלי. עובדים זרים ממלאים היום תפקיד משמעותי בשורה ארוכה של ענפים, מבנייה וחקלאות ועד תעשייה, מלונאות, מסחר ושירותים, ובחלקם היכולת לקיים פעילות שוטפת תלויה באופן ישיר בזמינות של כוח האדם הזה. לראייה, רק לאחרונה אושרה מכסה של 50 אלף עובדים, באופן הדרגתי".

פרסומת
שיר סלע
שיר סלע | צילום: יח"צ

לדבריה, "יש ענפים שבהם העובדים הזרים הפכו לחלק מהותי מיכולת הצמיחה והפעילות של העסק. בבנייה, למשל, גם לאחר שהיקף העובדים הזרים גדל משמעותית, משרד הבינוי העריך בתחילת השנה כי עדיין חסרים כ־40 אלף עובדים כדי לעמוד ביעדי הבנייה. לכן צריך להפסיק להתייחס לעובדים זרים כאל פתרון זמני לשעת חירום בלבד. במציאות שנוצרה, הם הפכו לרכיב משמעותי בשוק העבודה. השאלה היא כבר לא האם המשק זקוק להם, אלא כיצד מייצרים מדיניות מסודרת שמאפשרת להביא את העובדים הנדרשים בהתאם לצורכי המשק, תוך פיקוח ושמירה על זכויותיהם".