"בריאות דיגיטלית הפכה למנוע צמיחה"

תחום הבריאות הדיגיטלית היה עד לא מזמן נישה שסומנה במידה רבה כנישה שצפויה לצמוח וכמנוע צמיחה עתידני. אלא ששלוש שנים לאחרי מגפת הקורונה, ולנוכח אתגרים אדירים בכל מערכות הבריאות בעולם, כבר עכשיו מדובר בשוק צומח, אטרקטיבי ורלוונטי שמושך משקיעים ומוסדות בריאות כאחד.

לדברי ויולטה טודרובה, אנליסטית מחקר בחברת Leverage Shares, "התחום עובר בשנים האחרונות מהפכה של ממש, והופך מנישה צומחת לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של מערכת הבריאות העולמית. כיום מוערך השוק העולמי בכ-430 עד 500 מיליארד דולר, כאשר ההערכות הן כי עד אמצע העשור הבא הוא עשוי לחצות את רף ה-2 טריליון דולר, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של יותר מ-20%".

לדבריה, הסיבה המרכזית לכך היא שהביקוש לפתרונות בריאות דיגיטליים כבר אינו נתפס כטרנד זמני או כהייפ טכנולוגי, אלא כצורך אמיתי של מערכות הבריאות בעולם. בתי חולים, קופות חולים וחברות ביטוח רפואי ניצבים בפני לחץ גובר לצמצם עלויות, לשפר את איכות הטיפול ולהנגיש שירותים רפואיים לאוכלוסיות רחבות יותר. במציאות הזו, טכנולוגיות דיגיטליות ופתרונות מבוססי AI הופכים לכלי מרכזי ובלתי נמנע".

כחלק מהמגמה הזו, השיקה לאחרונה דן אנד ברדסטריט, חברת המידע העסקי המובילה בישראל ובעולם, את D&B Healthcare Insights - מאגר מידע ופתרון אנליטי חדש שנועד לספק לארגונים תמונת עומק על כל שרשרת הערך של עולם הבריאות. המערכת משלבת בין מאגר הנתונים הגלובלי של D&B, הכולל מידע על יותר מ־320 מיליון חברות ו־485 מיליון אנשי קשר עסקיים, לבין מידע ייעודי על למעלה מ־260 אלף ארגוני בריאות, בהם בתי חולים, רשתות בריאות, קליניקות, מרכזים רפואיים, חברות ביטוח וספקי שירותים רפואיים.

"הפחתת עומסים אדמיניסטרטיביים"

לדברי אמנון אבי גיא, מומחה לרובוטיקה וחדשנות בחברת מיטווך, אחד הגורמים שמעניקים תמריץ לענף כולו היא מצב מערכות הבריאות, ובפרט בתי החולים. "יותר ויותר מערכות רפואיות מאמצות טכנולוגיות אוטומציה, בינה מלאכותית ורובוטיקה במטרה להתמודד עם עומסים גוברים, מחסור בכוח אדם רפואי והצורך בשיפור חוויית המטופל. "בתי חולים מובילים בארה"ב, אירופה ואסיה כבר משלבים עמדות שירות חכמות, מערכות ניטור אוטומטיות וטכנולוגיות שמאפשרות לצוותים הרפואיים לעבוד בצורה יעילה ומדויקת יותר. המטרה איננה להחליף את הצוותים הרפואיים, אלא להפחית עומסים אדמיניסטרטיביים וטכניים כדי לאפשר יותר זמן לטיפול אנושי במטופלים".

מגמה זו לא מדלגת על ישראל, ולאחרונה הטמיעה מיטווך במספר בתי חולים בישראל את mit care - מערכת חדשנית שמאפשרת לצוותים הרפואיים להתמקד בטיפול עצמו. "המערכת מאפשרת למטופלים לקחת באופן עצמאי מדדים בסיסיים ולהעביר את הנתונים ישירות לצוות הרפואי עוד לפני הכניסה לרופא. מעבר לקיצור זמני ההמתנה ולייעול תהליכים בתוך בית החולים, יש כאן גם שינוי תפיסתי באופן שבו שירות רפואי ניתן למטופל. ככל שמערכות הבריאות ימשיכו לשלב פתרונות חכמים ורובוטיים בתהליכי העבודה, נראה יותר מוסדות רפואיים שמצליחים לשפר גם את איכות השירות וגם את היעילות התפעולית שלהם", אומר אבי גיא.

"אסור לזנוח את הטיפול האנושי"

לדברי טודרובה, השלב הבא בהתפתחות הענף צפוי להתמקד באינטגרציה עמוקה של מערכות AI בתוך העבודה הקלינית השוטפת. המשקיעים מחפשים כיום פלטפורמות שמסוגלות לא רק להציע חדשנות טכנולוגית, אלא גם לייעל תהליכים רפואיים, לחסוך משאבים ולהציג ערך כלכלי ברור למוסדות רפואיים ולחברות ביטוח. בין התחומים שמושכים כיום את מירב תשומת הלב נמצאים אבחון רפואי מבוסס בינה מלאכותית, מחלות כרוניות, ניטור מטופלים מרחוק, אבטחת סייבר רפואית ותשתיות של "בית חולים בבית", שמאפשרות מתן טיפול רפואי מתקדם גם מחוץ לכותלי בתי החולים".

עם זאת, לדברי איריס לס, שותפה במחלקת הטכנולוגיה של פירמת BDO, המפתח לשילוב נכון של בינה מלאכותית במערכת הבריאות צריך להתבצע תוך שמירה על טיפול רפואי אנושי. "בשנים האחרונות נוצר סט חדש של יכולות שפותח שיטות חדשניות ופורצות דרך לאבחון וטיפול רפואי", היא אומרת. "שימוש והטמעה נכונה של בינה מלאכותית יכולה לשפר את איכות החיים של מטופלים ואף להציל חיים, אך באותה נשימה אסור לזנוח את הטיפול האנושי והאישי. שילוב טכנולוגיה יחד עם בקרה, טיפול והתאמה אישית ואנושית לכל מקרה היא המפתח".