"עצמאות הוועדות הרפואיות היא תנאי הכרחי להליך הוגן ולאמון הציבור"

הביטוח הלאומי לא יוכל למנות את חברי הוועדות הרפואיות בהן מוכרעות מחלוקות בינו לבין המבוטחים – כך עולה מפסק דין תקדימי של בג"ץ שהתקבל לאחרונה ומגדיר מחדש את ההליך וההתנהלות מול הביטוח הלאומי. המשמעות היא כי הסמכות למנות את חברי הוועדה הרפואית תועבר לסמכות משרדי הממשלה הרלוונטית ולרשות הביטוח הלאומי עומדת שנה לטובת היערכות לכך. על פי פסק הדין של השופטת יעל וילנר, הסיבה לצעד התקדימי מתבססת על עיקרון שצד לדיון (כלומר הביטוח הלאומי) לא יוכל למנות את הגורמים שמקבלים החלטה בעניין.

עו"ד רומי הוניג, מומחית בדיני הביטוח הלאומי ובניהול משבר רפואי תעסוקתי שמכהנת כיו"ר פורום ביטוח לאומי בלשכת עורכי דין, סבורה כי מדובר בצעד חשוב שיהפוך את ההליך להוגן ונכון יותר. "פסק הדין מעגן עיקרון חשוב: הביטוח הלאומי הוא בעל דין בהליכים המתנהלים בפני הוועדות הרפואיות, ולפיכך אינו יכול להיות מעורב בבחירת הרופאים המכריעים בהם. הוועדות הרפואיות הן גופים מעיין שיפוטיים, ובהכרעותיהן תלויים זכויותיהם ופרנסתם של מאות אלפי נפגעי עבודה ונכים. עצמאותן ואי־תלותן במוסד הן תנאי הכרחי להליך הוגן ולאמון הציבור. במשך יותר מ־25 שנה אני מלווה מבוטחים בפני הוועדות הרפואיות, ופוגשת אנשים ברגעים הקשים בחייהם, אחרי תאונה או מחלה. אני יודעת עד כמה חשוב להם לדעת שההכרעה בעניינם מתקבלת על ידי גורם עצמאי לחלוטין. פסק הדין מבטיח זאת".

לדבריה, "בפסק דינה של כבוד השופטת יעל וילנר הכריע בית המשפט העליון בסוגיה שעמדה על הפרק עשרות שנים, בפסיקה, בוועדות ציבוריות, בדו"חות מבקר המדינה וביוזמות חקיקה. ההכרעה עוסקת במבנה המוסדי, ואין בה כדי להטיל דופי ברופאים היושבים בוועדות או בעובדי המוסד, הממלאים את תפקידם במסירות ובמקצועיות. כעת מוטלת על שר העבודה האחריות לגבש, בתקופת ההיערכות שקבע בית המשפט, מנגנון מינוי ופיקוח עצמאי ומקצועי. כיו"ר פורום ביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין, שהוביל את העתירה יחד עם האגודה לזכויות החולה והעמותה הישראלית לסרטן העור, אנו נעקוב אחר היישום ונעמיד את ניסיונו לרשות הגורמים המוסמכים. המטרה משותפת לכולנו: ועדות רפואיות שהמבוטחים יכולים לתת בהן אמון מלא".

עו"ד שרי דביר, בעלים של משרד עוה"ד שרי דביר העוסק בתחום הנזיקין, מוסיפה כי "החלטת בג"ץ עניינה שמשרד העבודה, והוא בלבד, יהיה אחראי למינוי קידום, הארכת כהונה או הפסקתה בכל הקשור לפוסקים בוועדות הרפואיות – והביטוח הלאומי יהווה גורם מייעץ בלבד. אין ספק שמדובר בהכרעה תקדימית שיישומה יהיה על הממשלה החדשה שתקום. עבור ציבור המבוטחים החושש, יש לדעת כי לא יהיה בזה להשפיע על התכנסותן הסדירה של הוועדות הרפואיות".

לדבריה, "הכרעת בג"ץ בסך הכל ביקשה לבצע הפרדה מוחלטת ולו למראית עין, על אף שאין בין פוסקי הוועדות לביטוח הלאומי כל קשר, אלא כגוף מסייע שלו הכלים והתשתית להמשך ניהול שוטף ותקין למען ציבור המבוטחים תוך שההחלטה הסופית תמיד הייתה הן של משרד העבודה והן של משרד הבריאות. מדובר בשינוי מנגנון המינוי שנועד לחזק את עצמאותן של הוועדות ואת אמון הציבור בהליך קבלת ההחלטות".

לוועדות הרפואיות תפקיד משמעותי בקביעת זכויותיהם של אנשים המתמודדים עם מגבלה רפואית, שכן להחלטותיהם עשויה להיות השפעה ישירה על זכאותם לקצבאות ולהטבות. יישום ההחלטה יחייב התאמה של מנגנון המינוי בהתאם ללוח הזמנים שנקבע, תוך הבטחת רציפות עבודת הוועדות ושמירה על זכויותיהם של המבוטחים".

דביר אף מבהירה כי חשוב לשים לב לשמירה על זכויות המבוטחים, במיוחד בימים הראשונים להפעלה של המערך החדש. "ביטוח לאומי כבר הוכשר להפעיל את המערך של הוועדות והאנשים שלו מנוסים בזה. בעת המעבר ובגלל שמדובר בצעד חדש עשויות להיות תקלות ואי-בהירות. כן חשוב לשים לב שלא מדובר במשהו שייפגע בזכויות של המבוטחים ויאפשר להם לקבל מענה מדויק ואיכותי גם ב'תקופת המעבר'".