רובוטים במקום חדרנים? מנכ"ל ישרוטל מסמן יעדים חדשים
עם 27 בתי מלון פעילים, 6,000 עובדים ותוכניות התרחבות בארץ ובעולם, ישרוטל כבר מזמן לא רק רשת שמזוהה עם אילת. מנכ"ל החברה, המנכ"ל ליאור רביב, מספר על הדרך שבה הרשת מרחיבה את פעילותה ושומרת על זהותה, על ההחלטה לארח אלפי מפונים אחרי 7 באוקטובר בלי לדעת מי ישלם לו, והאם רובוטים ובינה מלאכותית יעצבו מחדש את ענף המלונאות?
ליאור רביב חי ונושם את רשת ישרוטל כבר עשרות שנים. הוא הצטרף לחברה כשהיו בה שניים או שלושה בתי מלון אילתיים, ומאז נשאר בה, עד שהגיע לתפקיד המנכ"ל. לאורך השנים הוא ראה את הרשת מתפתחת מאילת לצפון, לירושלים ולתל אביב, ובמקביל גם מתמודדת עם תקופות שבהן ענף התיירות נדרש להמציא את עצמו מחדש. "המצאנו המון טרנדים במלונאות הישראלית", הוא מעיד. "המצאנו המון, ומחקים אותו המון. ישרוטל מובילה את הטרנדים בענף הזה בכל ההיבטים: אם זה בהיבטים הקולינריים, אם זה במובנים השיווקיים, אם זה בקונספטים חדשים, אם זה בבתי מלון חדשים, לכל הדברים האלה באמת של התוכן והקולינריה. אנחנו היום מובילים את התחום האורבני בתל אביב, עם שישה בתי מלון שפועלים ועוד שלושה בהקמה, כך שאנחנו נהיה שחקנים מאוד חזקים בתל אביב, עם מלונות שכל אחד עם קונספט אחר."
מבחינת רביב, היכולת לזהות מגמות ולפתח אותן היא חלק מהאופן שבו ישרוטל פועלת, אבל לא פחות חשובה היא הדרך שבה הרשת נכנסת לתחום חדש. עבורה, האתגר הוא לא רק לפתוח עוד בתי מלון, אלא להמשיך ולפתח חוויות שונות לקהלים שונים, בלי לאבד את הזהות שלה. כיום, האסטרטגיה של החברה מבקשת להרחיב את המותג מעבר למקומות שבהם הקהל הישראלי כבר מכיר אותו ולצאת מהעיר אילת.
המלונאות בתל אביב, הוא מסביר, שונה מזו שמזוהה עם אילת או עם חופשה משפחתית מסורתית. היא דורשת שפה עיצובית אחרת, שמתחברת לאופי העיר, אבל לא בהכרח פונה רק לצעירים. את המלונות התל אביביים עיצבו אדריכלים שמביאים איתם היכרות עם מגמות עיצוב עכשוויות.
מחליפים את ברלין בתל אביב
רביב רואה בתל אביב גם חלופה לחופשה בחו"ל. הוא מתאר את העיר כיעד שמאפשר לישראלים ליהנות מחופשה אורבנית בלי לעלות על מטוס, "תל אביב הפכה להיות במידה רבה, וכך אנחנו גם משווקים את זה לטרייד-אוף לחו"ל. נגיד, במקום שאתה תעשה סוף שבוע בברלין או באמסטרדם או בכל מקום אחר, תל אביב זה מקום שהרבה יותר כיף מהערים האלה. והישראלים גילו את הדבר הזה ובאים לחופשה אורבנית מדהימה בתל אביב".
המהלך בתל אביב הוא גם חלק מניסיון רחב יותר לשנות את האופן שבו הציבור תופס את הרשת. ישרוטל חילקה את בתי המלון לשלוש קבוצות מותג. בקבוצה הראשונה המלונות המשמעותיים שרובם באילת ובים המלח, הקבוצה השנייה מכילה את המלונות היוקרתיים כמו בראשית, כרמים ויערות הכרמל. הקבוצה האחרונה כוללת את המלונות האורבניים בתל אביב, שכל אחד מהם קיבל אופי משלו.
למה היה חשוב למתג אותם בקמפיינים נפרדים ולעשות סדר?
"ישרוטל היא לא חברה שהייתה ידועה בעצם בבתי המלון שלה בתל אביב, והקהל, עם ישראל הכיר אותנו מאילת, הכיר אותנו ממקומות אחרים, לא הכיר אותנו מתל אביב. והיה נורא חשוב לנו לחרוש את התלם הזה ולעשות את האימפקט הזה כדי שאנשים יוכלו לזהות את האיכויות שאנחנו מביאים איתנו. הבאנו אותן ממקומות אחרים בארץ, הבאנו אותן גם לתל אביב והמותג ישרוטל הוא סוג של תו לאיכות. וכשאתה מגיע למלון של ישרוטל, אתה יודע שאתה תקבל value for money ותקבל איכות ותקבל מוצר איכותי וטוב".
מה יש לישרוטל ללמוד מדיסני?
לצד העיצוב, המיתוג והבחירה ביעדים, רביב מדגיש שהיכולת של רשת מלונות לספק חוויית אירוח נשענת בסופו של דבר על האנשים שעובדים בה. בישרוטל פועלת תוכנית הכשרה פנימית בשם "ישרוטל קולג'", שמציעה תוכניות הדרכה לעובדים בכל הדרגים. לדבריו, רבים מהמנהלים ברשת התקדמו מתוך החברה, וההיכרות שלהם עם התרבות הארגונית ועם ה-DNA של ישרוטל היא חלק מהיכולת לשמור על רמת שירות אחידה.
תוכנית הלימוד קיימת כדי שעובדים ירגישו שיש להם אופק?
"ודאי, זה גם קשור בקידום של מנהלים. רוב המנהלים בישרוטל מתקדמים מתוך החברה, כי אנחנו מוצאים שעובד שהוא ישרוטלי זה הדבר שהוא הכי טוב לנו, הכי מיומן, הכי מקצועי, הכי מנוסה, הכי מכיר את ה-DNA של החברה ונותן את השירות הכי טוב".
ההשקעה בעובדים לא מסתכמת בהכשרות פנימיות. כחלק מהשאיפה לשפר את השירות ואת איכות הניהול, רביב לקח קבוצה של מנהלים בכירים, בהם מנכ"לים של בתי מלון, ללמוד ב- Disney Institute שבארצות הברית. במשך שלושה ימים הם עסקו בניהול ובשירות, בניסיון ללמוד מארגון שמזוהה עם חוויית לקוח מוקפדת.
"ישבנו שם שלושה ימים מהבוקר עד הלילה ורק למדנו איך אנחנו יכולים להשתפר, איך לומדים מהטובים ביותר, איך אנחנו יכולים לשפר את מה שאנחנו עושים עוד יותר טוב, כי יש לנו שאיפה כל הזמן לדחוף קדימה. זה ה-DNA של הארגון הזה".
כשהמשבר הפך למבחן אנושי וניהולי
אבל לא כל רגע שמגדיר את דרכה של חברת מלונות נולד מתוכנית אסטרטגית. אחד האירועים המשמעותיים ביותר שעליהם מספר רביב התרחש ב-7 באוקטובר ובימים שאחריו, כשהחברה החליטה לפתוח את בתי המלון שלה בפני תושבים שפונו מבתיהם. בין היתר, קלטה ישרוטל את תושבי קיבוץ ניר עוז במלון ים סוף באילת. ההחלטה התקבלה בזמן אמת, כשהתמונה עדיין לא הייתה ברורה וגם לא היה ידוע מי יישא בעלויות.
רביב מספר כי קיבל טלפון מסוכן נסיעות שסיפר לו על אוטובוסים שיוצאים מהעוטף לכיוון אילת. כשהבין שאין עדיין תשובות לשאלות הבסיסיות, החליט לא להמתין להסדרים: "אמרתי להם, בואו. קודם כול תבואו. כי תראי, אנחנו חלק ממדינת ישראל ואנחנו מנהלים בתי מלון בישראל ואנחנו מתפרנסים 40 שנה מהישראלים. מה אני יכול להגיד כמנהל? 'חכה רגע, בוא קודם כול נעשה משא ומתן על המחיר ובוא תגיד לי מי משלם ובוא תגיד לי מי אחראי'. לא עשינו את זה. אמרנו 'בואו'. לא ידענו כלום וזו החלטה ניהולית, זה ניהול סיכונים".
ישרוטל אירחה כ-15 אלף מפונים. עבור עובדי המלונות הייתה זו התמודדות עם מציאות שלא הכירו ולא הוכשרו אליה מראש, אך רביב מספר שהם התגייסו למשימה: "הצוות שלנו לא ידע בכלל איך להתמודד עם זה, אבל הם עשו את זה בגבורה, ברגישות, בנחישות. ואת לא מבינה איזו הערכה ואיזה קרדיט קיבלנו מהמפונים, החבר'ה במלונות כי הם בעצם טיפלו באירוע הזה. הם נהיו משפחה. הם נהיו משפחה".
לצד ההערכה שקיבלו מהמפונים, רביב מספר שהעשייה הזאת זכתה גם להכרה רחבה בציבור: "גם אנחנו מדברים על שיווק, זה אירוע שיווקי מטורף. כי ישרוטל קיבלה באירוח המפונים ועל האופן שעשינו אותו כל כך הרבה קרדיט, שעם שום קמפיין שיווקי בעולם לא היינו מקבלים את מה שקיבלנו מהדבר הזה."
המלון של העתיד: בין AI לרובוטים
אחרי שנים שבהן המלונאות נשענה בעיקר על מפגש אנושי, הענף מתחיל לאמץ טכנולוגיות שיכולות לשנות חלקים נרחבים מחוויית האירוח. חלק מהשינויים כבר כאן: צ'ק-אין דיגיטלי, אפשרות לפתוח חדר באמצעות אמצעי זיהוי ביומטריים, ופיילוטים של רובוטים שמנקים שטחים ציבוריים. מבחינת רביב, השאלה היא כבר לא אם הטכנולוגיה תיכנס למלונות, אלא איך היא תשתלב בענף שמבוסס על אירוח ושירות אנושי.
לאן הדבר הזה הולך, ואיך הוא ישתלב עם הפן האנושי של המלונאות?
"אנחנו עשינו על זה דיון לא מזמן, דיון שהוא דיון אסטרטגי בהיבט של לאן הדבר הזה הולך, כי מלונאות נתפסת כענף מאוד מסורתי, מאוד אנושי, של אנשים, של אירוח. של בני אדם שמנקים חדרים, שמגישים, שמדברים. אבל העולם, להערכתי, בהרבה מאוד מקומות ילך למקומות מאוד טכנולוגיים. אם זה בצ'ק-אין שכבר ייעשה בצורה דיגיטלית, ומפתחות - אתה תוכל לפתוח חדרים עם טביעת עין או עם אצבע ודברים כאלה. אני מעריך שבחמש השנים הקרובות, אולי אפילו לפני, יהיו רובוטים שינקו חדרים. אתמול הייתי במלון איילה בצפון ואני רואה שם רובוטים בשטחים הציבוריים מנקים. אני אומר לך שלא רחוק היום שאנחנו נראה רובוטים מנקים חדרים מכמה סיבות: א', איכות; ב', זה עובד 24 שעות, זה לא מתעייף הדבר הזה לעולם; ג', אין כוח אדם".
מבחינת רביב, המחסור בעובדים הוא אחד האתגרים האסטרטגיים הגדולים של הענף. הוא מתאר מציאות שבה יותר ויותר קשה לגייס עובדים לתפקידים תפעוליים, מניקיון חדרים ועד עבודה במטבחים, ומעריך שהרובוטים יהפכו לחלק מהפתרון. לדבריו, האתגר יהיה להחליט באילו משימות לשלב אותם ובאיזה מינון, כך שהטכנולוגיה תסייע לפעילות המלון בלי לוותר על המרכיב האנושי שהופך אותו למקום אירוח.
בסופו של דבר, הסיפור של ישרוטל כפי שרביב מתאר אותו הוא סיפור של התרחבות בכמה חזיתות: כניסה ליעדים חדשים, פיתוח מותגים שמדברים לקהלים שונים, השקעה בעובדים ואימוץ טכנולוגיות חדשות. אבל לצד השינויים, הוא חוזר שוב ושוב לאותו עיקרון: חוויית האירוח נבנית מהפרטים הקטנים ומהאנשים שמוציאים אותה לפועל. זו גם המשימה של הרשת בשנים הבאות - להמשיך להתפתח, בלי לאבד את מה שהפך אותה לישרוטל.

