"אין לי יום בלי מילקי": מנכ"ל שטראוס חושף הכול בפודקאסט קקטוס הזהב

מנכ"ל קבוצת שטראוס, שי באב"ד, עומד בראש אחת מקבוצות המזון הגדולות והמשפיעות בישראל - כזו שמלווה את הציבור הישראלי ביומיום, דרך מותגים שנמצאים כמעט בכל בית. לאורך השנים נדרש באב"ד לקבל החלטות ניהוליות ואסטרטגיות ולנווט בין שיקולים עסקיים, ציבוריים וערכיים. בפרק הראשון של הפודקאסט "קקטוס הזהב", הוא פותח הכול בשיחה עם ענת ביין על ניהול בתקופות מורכבות, התמודדות עם ביקורת ציבורית, עבודה לצד משפחת שטראוס והקשר שבין ערכים לביזנס.

הפודקאסט החדש מבית קשת מביא לקדמת הבמה את מנכ"לי החברות המובילות במשק לשיחות על המקום שבו ניהול, שיווק ואחריות ציבורית נפגשים.

מעבר למותג
מותגים נמדדים בעיקר במספרים, נתחי שוק ודוחות רבעוניים, אבל בחלק החברות ישנה הבנה שבשביל קשר לטווח ארוך עם הצרכנים, צריך להיות בסיס רגשי. לפי באב"ד, התשתית החזקה הזו שבנתה שטראוס עבור צרכניה – סייעה לה בהתמודדות עם משבר הריקול במפעל "עלית" באפריל 2022. "הריקול היה אירוע משמעותי, אבל גם הוא בסופו של יום - לא הפיל את החברה", הוא מסביר. "הצלחנו לחזור למדף אחרי שמונה חודשים ודי מהר חזרנו לאותם נתחי שוק שהיינו בהם קודם, המון בזכות הכוח והאהבה של הצרכנים למותגים שלנו, ועוד יותר מזה, בחיבור הרגשי שהם מייצרים אצל כל אחד ואחת מאיתנו".

גם אצל מנכ"ל שטראוס המותגים מייצרים חיבור רגשי, ואחד מהם במיוחד: "יש לי מקרר קטן במשרד. בתוך המקרר הזה תמיד יש מילקי, ואין יום שאני בלעדיו, עוד הרבה לפני שטראוס. אני חושב שאני אחד מצרכני המילקי המשפיעים ביותר במדינת ישראל".

החיבור לשטראוס בא לידי ביטוי גם בתקופת המלחמה. באב"ד מספר כיצד משפחות שכולות פנו לחברה בבקשה להנציח את יקיריהן על גבי המותגים. "אמרנו לעצמנו: 'איזו זכות ענקית יש לנו', המותגים כל כך משפיעים, שהמשפחה רוצה לציין את זכר הנופל דרכנו", הוא נזכר, "לא הסכמנו שזה יהיה מסחרי. לא רצינו שתהיה זילות וימכרו ויזרקו את החפיסות. זה היה יותר למשפחה ולחברים".

בעיניי באב"ד, הסיפור הזה ממחיש טוב יותר מכל מצגת את כוחם של מותגים: "הם כל כך חזקים - לא רק במודעות, אלא באהבה, ובעיקר בחיבור הרגשי שהם מייצרים. הם לוקחים כל אחד מאיתנו לאיזשהו זיכרון".

"סיימתי בשטראוס ב-17:00, והייתי בצאלים עד 23:00"

"לא הרבה אנשים יודעים, אבל כן - הקמתי חטיבות מילואים", חושף באב"ד. "ארבעה אנשים יקרים ואני הקמנו חמש חטיבות חי"ר חדשות בצה"ל. היום יש כבר כ-15 אלף לוחמים שגייסנו, חיילנו ואימנו, וכבר נמצאים בתעסוקה מבצעית".

"סבא שלי ז"ל לימד אותי שני משפטים שאני מנסה לחיות לפיהם, לא תמיד מצליח", הוא משחזר. "הראשון הוא שהזכות לקטר נובעת מהחובה לשרת ". כדי להסביר את המשפט נעבור לדימויים מעולם הכדורגל, "אפשר להיות ביציע, לפצח גרעינים ולהסביר למה הבלם דפוק ולמה השוער לא טוב. ואפשר לרוץ איתם על המגרש 90 דקות. כשאתה רץ איתם 90 דקות - הזכות שלך לקטר הרבה יותר גבוהה".

"והמשפט השני שהוא לימד אותי", הוא מוסיף, "בחיים אתה יכול לבחור להיות או בקבוק או צינור. בבקבוק הכמות סופית - בסוף זה נשפך החוצה ונגמר. בצינור הכמות שעוברת היא אינסופית. אם אתה חי כבקבוק - הכול סביב 'אני ואני ואני'. אבל אם אתה מבין שכל מה שקיבלת נועד לעבור הלאה, שאתה צריך לנצל את היכולות שלך לטובת אחרים - אז גם מה שאתה יכול לקבל בחזרה הוא אינסופי".

וכמו שהבנתם, המחויבות הזו נוכחת אצלו ביום יום, גם כשאתה מנכ"ל של אחת הקבוצות הגדולות ביותר במדינה. "קודם כול יש לי מחויבות גדולה לתפקיד שניתן לי ולוודא ששם אני עושה את העבודה שלי. ואחר כך, בזמן 'הפנוי' שאין לי", הוא מחייך, "נגיד אתמול סיימתי בשטראוס בערך בחמש בערב, והייתי בצאלים עד אחת עשרה, אחת עשרה וחצי בלילה. סתם דוגמה".

70/30

תחת קבוצת שטראוס מותגים רבים ובהתאם גם החלטות רבות, שחלקן צריכות להילקח גם בחוסר וודאות. "אנחנו נמדדים בסוף על תוצאות. אפשר לנהל דיונים אינסופיים וויכוחים אינסופיים - זה לא מוביל לשום דבר אם לא חותכים ולא מקבלים החלטות".

באב"ד מתאר את "עקרון ה-70/30" - מתוך 100 החלטות עדיף לקבל 70 סבירות, גם במחיר של 30 טעויות, מאשר החלטה אחת מצוינת שלא מקדמת את הארגון. "אם אותה טעות חוזרת שלוש פעמים - יש בעיה. אבל אם טעינו, הבנו ותיקנו, זו בדיוק התרבות שאנחנו משרישים".

לא חברת באב"ד – חברת שטראוס

מקומו של באב"ד בקבוצת שטראוס מעניין ושונה בנוף - הוא מנכ״ל בקבוצה משפחתית עם DNA עמוק וזהות ברורה. "לא קוראים לחברה באב"ד וגם לא יקראו לה אף פעם. אני לא רוצה שיקראו לה ככה", הוא מבהיר. לדבריו, מערכת היחסים עם משפחת שטראוס מבוססת על אמון, השלמה הדדית ותיאום ציפיות ברור, "אני אלך - והמשפחה תישאר והחברה תישאר. במקום הזה נוצר הרבה אמון, כי אנחנו לא דורכים אחד על השנייה".

הוא מדגיש את תרומתה הייחודית של עופרה שטראוס לצד עבודת ההנהלה, ומחדד כי בסופו של דבר, גם בניהול תאגידי - הכול מתחיל ונגמר באנשים: "אם יש אמון, חיבה וכימיה – דברים מסתדרים".