* h   07/01/18 | 16:11

איזה כתיבה מרגשת, שנונה, שגורמת לדמעות לזרום יחד עם צחוק. תודה רבה שנתת לנו צוהר לעולמך

* וואוו   07/01/18 | 15:38

* לא חיייבים ילדים ודי לשטיפת המוח הציונית   07/01/18 | 14:36

כתיבתך מדהימה ומרגשת עד דמעות.

* אמא של ע וסבתא של א   07/01/18 | 14:33

* עינב   07/01/18 | 12:37

אבל אצלי היה מצב לגמרי הפוך. היה לי בן זוג מתעלל נפשית שבתחילת ההריון של הילד השני הודיע לי חגיגית ש"נמאס לו לשחק באבא ואמא" ושהוא עוזב את הבית. גם אמר לי לעשות הפלה (וזה אחרי שעברתי גם הפלה טבעית כמה חודשים לפני כן). כל הנישואין שלנו דיבר אלי בזלזול (למשל: בהריון הראשון אמר לי שאני חר* של אישה בגלל שלא הייתי מסוגלת להכין להוד מעלתו חביתה כי כל ההריון הקאתי מאוכל וריח של טיגון וגם התנפחו לי הרגליים מתחילת ההריון ועד סופו). זה שהייתי במעקב הריון צמוד כי פחדו שאני מפתחת רעלת הריון (פלוס העובדה שבעצמי לא יכולתי לאכול כלום כי ישר הייתי מקיאה), לא הטריד את הוד חוצפתו. דוגמא אחרת: קרא לי "חתיכת נבלה" בגלל שחיפשתי מתנה להורים שלו ולא הייתי מספיק זריזה לטעמו בחנות מתנות. תמיד קיטר, העביר ביקורת והשפיל (בבית ובחוץ). עברתי לבד הריון ולידה (של הילד השני) שהסתבכה וכמעט איבדתי את התינוק. הילד היה במצוקה בלידה ויש לו המון בעיות בריאותיות והתפתחותיות כל החיים. המון נסיעות לבד כל השנים להתפתחות הילד ולרופאים שונים. אבא שלו בקושי הסתכל עליו עד גיל שנתיים (אבל מגיל שנתיים התאהב בו והתחיל גם לקחת אותו לפעמים עם הבן הגדול). אין לי ספק שזה עושה נזק נפשי לילד קטן לראות שאבא מתייחס רק לאח שלך ולא מסתכל עליך. בגלל זה התרגשתי מהדברים שאתה כתבת. זה נגע ללבי כי אני לא זכיתי בכזה בן זוג תומך ואוהב. סליחה על החפירה. מאחלת לכם בהצלחה ואומרת שוב: אשתך זכתה !

* תמי   07/01/18 | 10:20

* קרן   07/01/18 | 10:02

יושב פה ודומע באוטובוס כמו אידיוט. פשוט יפהפה. תודה ענת.

* נעם   07/01/18 | 08:39

אני חושבת שמעולם לא הגבתי לכתבה. שברת אותי לרסיסים בכתיבתך וכשכבר לא היתה תקווה בכלל... וואוו!

* לימור   07/01/18 | 08:38

* מתן   07/01/18 | 07:35

איזו כתיבה מרגשת. וכמה כאב ואלו תהומות חוותה האשה החזקה הזאת וחווה בן-זוגה בדרך אל השמחה והאושר. הלוואי והמדע והרפואה יתפתחו, כך שלא ידרשו עשור או שניים כדי להגיע למנוחה ולנחלה, אלא פרק זמן קצר (שגם הוא כאורך הגלות עבור מי שתוכו).

* אמא לשלושה   07/01/18 | 02:55

* אמא לשלושה   06/01/18 | 22:17

כתבת מדהים ! כאילו פיצחת את הד.נ.א של כל אותן מטופלות פוריות שבמהלך הטיפולים עולמן מסתכסך עליהן. מביטה עכשיו בגוזל שלצידי, כמעט בן שנה וחושבת על כל אותן נשים מדהימות שעוד בדרך...מתפללת בשביל כל אותן אימהות שבדך אמן ותביאו ילד עוד השנה !

* אחת שיודעת   06/01/18 | 22:15

* דנה   06/01/18 | 22:12

את אישה חזקה, מדהימה שאין דברים כאלה, ב"ה לי יש 2 ילדים בלי עין הרע.. ולך היה כ"כ קשה ואת נלחמת אל זה... בהחלט אפשר ללמוד ממך שלא לוותר, לא להתייאש... כשרוצים משהו טוב ( ולוא דוקא ילדים ) צריך להלחם על זה... כל הכבוד לך.. שתרווי רק נחת❤

* אמא   06/01/18 | 21:56

מדהים! עברת מסע כדי לקבל את הטוב ביותר! תגדלו אותה בנחת ובאושר

* הדר   06/01/18 | 21:34

רק מי שעברה את זה יכולה להבין. העלית בי דמעות. שתגדלו אותה בנחת.

* מטופלת פוריות לשעבר   06/01/18 | 21:30

מרגשת!!!!

* יערה   06/01/18 | 20:49

בס"ד מאוד ריגש שאפו על תעצומות הנפש שלך לא כל אחת היתה מסוגלת לעבור מה שעברת !!!!! הרבה נחת מהבת והרבה אושר מגיע לך רק טוב

* רלי   06/01/18 | 20:09

ריגשת אותי איזה כנות, הרבה נחת מנעמי חיים טובים ומאושרים

* רחלי   06/01/18 | 20:08

* אור   06/01/18 | 20:02

מה עברת.. גיבורה!!!!!!!! כל הכבוד על השיתוף

* חן   06/01/18 | 19:56

* נטלי   06/01/18 | 19:51

* תודה   06/01/18 | 19:41

* אל תתיאשו    06/01/18 | 19:41

וואווווווווו אמאלההההההה איזו כתיבה איזה אישיות את!!!!!!! אני ממש עם דמעות של התרגשות בשבילך!!! ברוך השם!!! בריאות בריאות נחת והרבה אהבה!! שם מהמם בחרתם לקטנה, בשורות טובות!

* דנית   06/01/18 | 19:31

עשית הכל כדי להיות אמא.חווית סבל, עינוי, והתשה והמשכת עד שהתייאשת. המשכת את הטיפולים הקשים מנשוא עד שהרפית.חזרת לחיים והבאת חיים. כתבת מדהים ואת ענקית.

* אלוהית   06/01/18 | 19:29

* אני    06/01/18 | 19:26

האמת?! בחיים לא כתבתי תגובה זו היתה כתבה ששווה את הפעם הראשונה! הכותבת כתבה פשוט מדהים, מצחיק כואב מרגש הכללל וכל כך כייף שסה נגמר כך!!

* חנה   06/01/18 | 19:23

* לימור   06/01/18 | 19:11

* אני   06/01/18 | 19:05

כתיבה מדהימה, כנה וכל כך מדוייקת. סחפת אותי לעולמך.... מזל טוב והרבה שמחה.

* שרונה   06/01/18 | 19:01

* חגית   06/01/18 | 18:59

* שתדעי אושר   06/01/18 | 18:45

שמחים בשמחתך הלוואי אצל כל מי שרוצה ילד, שתצליח ויהיה לה נחת מהילדים שלה

* עם דמעות בעיניים   06/01/18 | 18:38

תודה... והאמת שגם שאין לי שום קשר לעניין, אני ואשתי הבאנו 3 ילדים בדרך טבעית, הצלחתי להתחבר לסיפור בצורה מטורפת. תודה!

* צחי   06/01/18 | 18:29

מרגש מאוד איזה מזל שאת אמא !! הרבה בריאות ונחת

* *   06/01/18 | 18:22

כך שתרומת ביצית לא תעזור במקרים אלה אם הבעיה היא ברחם שלא מחזיק את ההריונות.

* אחת   06/01/18 | 17:48

שכותבות (כמה פעמים) שהיא עשתה תרומת ביצית וקוראות לה שקרנית. איך אתן יודעות? התביישו לכן. אם זה היה נכון, היא הייתה כותבת את זה. הרי היא סיפרה את כל הסיפור בגילוי לב ולא חסכה פרטים אינטימיים. אם הייתה מקבלת תרומת ביצית אז היא הייתה אומרת את זה. נכון שזה נדיר שיהיה הריון ספונטני בגיל 43, אבל זה יכול לקרות (זה קרה לחברה שלי ולאחותי). גם ידוע שכשמשחררים אז יורד הלחץ ונכנסים להריון (לפעמים). אני מכירה שתי נשים (בנוסף לחברה שלי ולאחותי) שברגע שהחליטו לוותר על הריון והפסיקו את הטיפולים ואימצו ילד, פתאום גילו שהן בהריון. הרופאים אמרו להן שזה נס. היום יש לשתי המשפחות האלה 2 ילדים. אחד מאומץ ואחד ביולוגי.

* תמי   06/01/18 | 17:28

* מעניין אייך הגיעה לפה   06/01/18 | 17:20

* גילי   06/01/18 | 16:51

* מורן   06/01/18 | 16:48

* יעל   06/01/18 | 15:35

כתיבה נפלאה. כל כך קיוויתי שזה מה שיקרה בסוף. נאיבי מצידי אבל גם אופטימי. תקווה שכזו שאחרי כל הכאב והייסורים, ברגע של הרפייה ושחרור משהו חדש יווצר. בשעה טובה

* מאמאמיה   06/01/18 | 15:31

* ואו   06/01/18 | 15:17

העברת בי צמרמורת

* רוני   06/01/18 | 14:31

כל כך מגיע לכם!!! אני מכירה מקרוב אנשים שלקח להם שנים להביא ילדים ובסוף הם הגיעו ממקום לא צפוי, אחד אחרי השני. איזה כיף לכם.

* רונית   06/01/18 | 13:53

תהני ממנה.

* שגית    06/01/18 | 13:24

בכיתי ...שמחה שיש סוף טוב

* מירב   06/01/18 | 12:54